האווירה בקומפלקס המשרדים של חד הקרן לייטריקס (Lightricks) - מתחם בניינים חד קומתיים זעירים הפרושים על הצלע הדרומית של גבעת רם - פסטורלית מאוד. בין פגישה לישיבה מתהלכים העובדים בתוך חורש ירוק וליד מפלי מים מלאכותיים באוויר הירושלמי. בשיפולי המדרון הומה עד אפס מקום כבר בחצות היום מסעדת השף "סקנדרי" של אסף גרניט שפתוחה רק עבור עובדים שנרשמו מראש לארוחה, ומציעה תפריט שמתיך מנות משוק מחנה יהודה עם אלה של פאלו אלטו: קובנייה בקר נא, פסטיית "מעורב ירושלמי" וסטייק של רידיפיין מיט הטבעונית.
איש לא היה מעלה על דעתו שבמקום הזה התקיים רק לפני מספר שבועות אחד מסבבי הקיצוצים המפתיעים בהייטק הישראלי. עד חודש יולי הייתה לייטריקס אחד מחדי הקרן הצומחים והמיוחדים בישראל: נערת הפוסטר של ההייטק הירושלמי שמסיעה כל יום עשרות עובדים מתל אביב, כזו שהאפליקציה שיצרה, Facetune, הפכה לכלי שיפוץ הסלפי הרשמי של הסלבס ובראשם קים קרדשיאן.
הדיבידנדנים הנאים התחלפו בפיטורים
בזכות גלרייה של אפליקציות עריכה של תמונות ווידאו, הפכה לייטריקס לאחת החברות הצומחות בישראל, ולפי ההערכה הסתכמו הכנסותיה ב-2021 ביותר מ־200 מיליון דולר. בשל העובדה שרוב שנותיה הייתה רווחית - זכו המייסדים, רבים מהעובדים ומהמשקיעים לדיבידנדים נאים. תקופת השפע של 2020־2021 הביאה קרנות ענק להזרים להם גם מזומנים בעשרות מיליוני דולרים כסיבוב "סקנדרי" (רכישת מניות קיימות) כחלק מהשקעה ישירה בחברה. אחד מהמייסדים, איתי צידון, הפך את ההשקעות למקצוע, ועזב כדי להקים קרן בפיליפינים בשיתוף עם ענקית הפרייבט אקוויטי וורבורג פינקוס (אך נשאר בדירקטוריון החברה).
בסוף השנה שעברה כבר נשק שוויו של חד הקרן ל־2 מיליארד דולר, אלא ששילוב של סיום מגפת הקורונה, לצד אינפלציה דוהרת ועליית ריבית הביאו את לייטריקס לפטר לפני מספר שבועות 80 עובדים, מתוכם 70 בישראל, והשאר בבריטניה ובארה"ב. "השוק הראשוני הוא משני הצדדים שבתוך המהלך. יש לא מעט מנהלים בכירים צעירים מאוד, כאלה שסיימו את בצלאל והתחילו לעבוד כאן מיד לאחר מכן - ונאלצו לפטר את החברים שלהם מאותו המחזור, כמה מהם חברים קרובים מאוד", סיפר לגלובס זאב פרבמן, מנכ"ל וממייסדי לייטריקס בראיון ראשון לאחר הקיצוצים.
"עכשיו, כשאנחנו מתאוששים, בחברה מתחילים להבין שיש הגיון בלא להיות זקוק לכסף חיצוני במשך ארבע שנים. עבדנו זמן רב על לייטריקס ואנחנו לא רוצים שכל זה יילך לפח. גם המנהלים מבינים שיש להם אחריות של־650 איש תהיה עבודה לטווח הארוך ושלעיתים צריכים לעשות הקרבות. שוק העבודה עדיין לא מאוד קשוח ואנשים טובים מוצאים עבודה מהר, לעיתים תוך יום, אם כי בהמשך קיימת דאגה שתופעות שכאלה יקרו בתדירות גבוהה יותר והמשבר יעמיק".
לפעול במשך ארבע שנים ללא מימון חיצוני
לצד המנכ"ל פרבמן, גם סמנכ"ל הכספים שאול מרידור - מי שעזב את תפקיד ראש אגף התקציבים במשרד האוצר - היה אחד המניעים העיקריים של המהלך, אם לא העיקרי שבהם. מרידור הביא איתו את השמרנות שאפיינה אותו עוד בימיו כאחראי על ניהול תקציב המדינה גם אל חברת ההייטק המבטיחה. הוא גויס עוד בימי שיא הבועה, בחודש מאי בשנה שעברה, מתוך מטרה להוציא את החברה להנפקה. אחרי שני סיבובים - אחד בספטמבר שעבר, אז גייס מרידור לחברה 100 מיליון דולר, ועוד אחד בחודש פברואר השנה שהיקפו לא פורסם, אך הכניס למייסדים ולעובדים עשרות מיליוני דולרים בסיבוב סקנדרי, החליטה החברה לבטל את ההכנות להנפקה. "בדיעבד זו הייתה החלטה לא רעה בכלל", אומר פרבמן. "התחושה היא שיש עוד כמה שנים לפחות עד שהשוק יחזור למצב שבו יהיה אפשר להנפיק". לפי הערכה שמרנית, עשרות עובדים רשמו הכנסות של כ־80 מיליון דולר בסבבי סקנדרי.
בתחילת השנה ביקש הדירקטוריון מהחברה להכין תוכנית שינוי ארגוני, אך מרידור מנע זאת על ידי כך שהציג תוכנית הכוללת מענה לתסריטים שונים. לפי התוכנית שגובשה בתחילת 2022, מצבת העובדים של לייטריקס תוכל לגדול ל־770 בתנאי שהחברה תעמוד ביעדי המכירות שלה במשך החציון הראשון של השנה. אם היא לא תעמוד ביעד, היא תיאלץ לחזור להיקף העסקה של 650 איש - יעד חדש שהיה שמרני אף יותר ממה שדמיינו בבורד או בהנהלה. אלא שמרידור נקט בגישה המחמירה לפיה החברה תוכל לפעול במשך ארבע שנים ללא מימון חיצוני. "הייתי בארה"ב, ומרידור התקשר אלי ואמר לי: 'חיכינו שני רבעונים, והצגנו לכל המנהלים את התוכנית. אני אוסף את הצוות שלי ומתחיל לעבוד. כשאתה חוזר בשלישי בלילה אתה חותם על התוכנית', וזה מה שקרה. אלה עניינים שלא כדאי לגרור".
בימים שלאחר מכן בחברה שקלו היטב אילו עובדים הם שומרים, אילו עובדים חדשים מגויסים לפרויקטים אסטרטגיים, האם ניתן לאייש תקנים בניוד פנימי או שמא לפטר עובדים. לאחר ההחלטה שלח פרבמן מייל לכלל עובדי החברה באשר למהלך אליו הוא יוצא, ותהליך השימועים יצא לדרך עוד באותו היום. "כינסנו את כל העובדים, שיתפנו אותם בכל הנתונים הפיננסיים, הסברנו את המהלכים והתקדמו משם. בסוף כל הסיפור הזה היה יחסית תחום בזמן. כמובן שהוא היה כואב והיום אני מרגיש שבגלל שעשינו את זה בשלב מוקדם אז אנחנו סוג של מתחילים לצאת מזה כבר וחוזרים לעבוד כרגיל".
"שמרנות הופכת אותך לזהיר יותר"
תסריט שבו לא יהיה כסף זמין להשקעה ארבע שנים הוא מאוד קיצוני.
"לקחנו את ההערכה השמרנית לפיה יהיה פחות כסף להשקעות בשנתיים הקרובות ועל זה הוספנו עוד שנתיים. שמרנות הופכת אותך לזהיר יותר, ולי זה נשמע כמו הדרך הנכונה להתנהל".
מה דעתך על ההתנהלות הלא שמרנית של ההייטק בשנתיים האחרונות? משקיעים ויזמים התנהלו כבבועה.
"כבר מאז 2016 אני מרגיש שמכפילי ההכנסות של החברות הפרטיות הבוגרות - וגם הציבוריות - לא היו בהלימה למה שהיה נהוג קודם לכן, אבל בסוף תמיד בני האדם יגיבו לתמריצים. כפי שאמר צ'ארלי מאנגר (יד ימינו של המשקיע האגדי וורן באפט, א"ג): 'לעולם אל תחשוב שזה משהו אחר מלבד כוחם של התמריצים', לתמריצים תמיד יהיה כוח על, מעל לכל שאר התופעות. היסטורית, תשואות של קרנות הון סיכון - קרנות ההשקעה בהייטק - היו עד התקופה הזו נתח לא גדול של המגזר הפיננסי אבל מאוד יוקרתי - הן נתנו תשואות שאי אפשר היה להשיג בכל מקום אחר. אבל אז קרה דבר מאוד משונה: כולם הניחו שהביצועים האלה יכולים לקרות בכל קנה מידה: שכל חברת ענק יכולה לגייס פי עשרה ממה שהיא גייסה בעבר ולצמוח פי עשרה מבלי לחשוב מאין תגיע הצמיחה הזו.
"גם דמי הניהול של הקרנות גדלו בהתאם, בלי שדמי ההצלחה (כלומר העמלה שנגבית רק כאשר הקרן מממשת את החזקותיה בחברות, א"ג) גדלו. ניתן היה לחזות מראש את הכשל הזה רק באמצעות מבט על הפער בין שני סוגי העמלות האלה - כשאתה חי על דמי ניהול כל כך משמעותיים ושוכח את דמי ההצלחה, זה יכול בהחלט לשבש את תהליך קבלת ההחלטות. מודל התמריצים של 2020 לא תוכנן לקרנות של עשרות מיליארדים".
גם אתם הייתם חלק מהחגיגה. גייסתם מאות מיליונים, ביצעת סבבי סקנדרי נדיבים.
"המכפילים לפיהם גייסנו מעולם לא היו גבוהים כפי שהיה נהוג בשנתיים האחרונות. בגיוס האחרון בסוף 2021 גייסנו בסך הכל לפי מכפיל של פחות מ־9 על הכנסות של אותה השנה. היו גם משקיעים שהיו מוכנים להשקיע בשווי גבוה יותר, בתמורה למבנה עסקה קשיח יותר, אבל אנחנו העדפנו להפחית את הוואליוציה כדי לשחרר מגבלות ממבנה המניות. ידענו שגיוס לפי שווי גבוה זה כמו להאכיל חיה שתנשך אותך בהמשך הדרך. זה נכון שחילקנו דיבידנדים כשהיינו רווחיים או שעודדנו עובדים להשתתף בסיבובי סקנדרי - ראינו בזה כתמריץ לעובדים. יותר מזה, את המייסדים הגבלנו בכמות המניות שהם יכולים למכור כדי לתת יותר לעובדים".
אנחנו בתקופה שבה רוב המשקיעים ורוב היזמים- כמוכם - לא ראו משבר מימיהם. לא ראו אינפלציה.
"אנשים לומדים מאוד מהר. גם קרנות הון הסיכון שינו את התקליט מאוד מהר. כשהמאקרו החל להתבהר עד שנה קדימה, הקרנות הגדולות בארה"ב החלו לשלוח מצגות ליזמים כדי להסביר מה קורה ומה המשמעות של הדבר הזה, כולל קצת נסיון לדחוף אותם לעשות מהלכים כפי שאנחנו עשינו. לחשב מה קצב שריפת המזומנים, להניח שלא יהיה כסף זמין בשנים הקרובות כפי שהיה עד כה. במשבר של שנת 2000 אני הייתי בצבא, אבל כיזם שפועל היום, אני לא חושב שיש לנו מחסור במידע שמדריך את היזמים באשר למה שעליהם לעשות. תמיד יהיו יזמים שאולי לא יפעלו לפי הכללים ויקוו לטוב".
"לא להיות חברה של מוצר אחד"
לייטריקס גדלה תוך הצמדות לנוכחות הירושלמית בקרבת האוניברסיטה העברית, בה למדו המייסדים לתואר שני ושלישי במדעי המחשב וראייה ממוחשבת. היא מושכת עובדים רבים מהסביבה אך מסתמכת גם על כוח עבודה שמגיע מהמרכז ומציעה להם הטבות כדי שיגיעו מדי בוקר למשרד. לאחרונה אף פתחה מרכז פיתוח בחיפה שמסייע לה לגייס מהנדסים מהצפון. העבודה מאז בועת הקורונה מתקיימת באופן היברידי, אך למרות המסעדות המפנקות והאווירה הקיבוצית, הנסיעה ברכבת ישראל קשה: זמן הנסיעה קצר אך לא ניתן להתחבר לרשת האינטרנט - לא באמצעות נקודת החיבור הרשמית של הרכבת ולא באמצעות רשת הסלולר הנחסמת ברוב המנהרות.
בלייטריקס לא הסתפקו בסבב קיצוצים. החברה נמצאת בעיצומו של שינוי אסטרטגי (פיבוט) במסגרתו היא עוברת מהפצת אפליקציות בתשלום לכלל המשתמשים - למודל שמתמקד במתן שירותים למשפיענים ויוצרי תוכן. כלומר, גם בחברה מבינים שבתקופה שבין אינפלציה להאטה, המשפיענים מחפשים לא רק להשפיע, אלא גם לייצר הכנסות ונערכים בהתאם.
במקום פיתוח אפליקציות לשיפוץ ועריכה של תמונות או סרטונים, לייטריקס מעוניינת לחבר בין מותגים כמו חברות איפור, רשתות מזון או מוצרי אלקטרוניקה למשפיענים. לחברה שש אפליקציות - ובעקבות ההחלטה האסטרטגית החליטה להתמקד בפיתוח שירותים בשלוש מהן: אפליקציית שיפוץ הסלפי Facetune, עורך התמונות Photoleap ועורך הוידאו Videoleap שמאפשר לייצר סרטונים קצרים ולהפיצם ברשתות.
"היינו בדיונים מול בנקאי השקעות שרצה בשנה שעברה להנפיק את כל החברות שאותן הוא פגש", אומר פרבמן. "ידענו שכחברה שמכניסה מאות מיליוני דולרים בשנה ושצומחת מדי שנה בכ־30% או 40%, נוכל להנפיק. אבל זה הרגיש כמו להפוך למעין חברת 'דואולינגו' - חברה מצוינת אבל בסוף כזו שנשפטת ע"י מוצר אחד. רצינו להיות משהו גדול ומשמעותי יותר. נפל לנו האסימון שאנחנו צריכים ללכת אל מעבר לכלים ולספק שירותים ליוצרים שלנו כדי להפוך לחברה משמעותית".
נכנסה לכלכלת היוצרים, במחשבה לטווח ארוך
במרץ לייטריקס עשתה צעד בכיוון ורכשה בכמה עשרות מיליוני דולרים את פופולר פייז, חברה אמריקאית שמהווה מעין שוק דיגיטלי המתווך בין יוצרים ומשפיענים לבין מותגים. "המשתמשים של לפני שנתיים או שלוש שהשתמשו בכלים שלנו בשביל הכיף כבר לא שם. הם לא רוצים להיות פראיירים. הם מבינים שהם אלה שמייצרים תנועת גולשים עבור הרשתות החברתיות והם רוצים לראות מזה כסף", אומר פרבמן. "אנחנו כבר שלטנו ברבע מכל ההכנסות בקטגוריה שלנו בחנות של אפל אבל אמרנו לעצמנו שאם אנחנו רוצים להיות חברה שתכניס מיליארד דולר היינו חייבים להיכנס לתחום כלכלת היוצרים".
בחברה שומרים על אופטימיות, אבל הכניסה שלה לענף החדש של כלכלת היוצרים, נעשה בעיתוי בעייתי. ההתאוששות העולמית ממגפת הקורונה הוציאה את המשתמשים מהבתים, והורידה את רווחי חברות כלכלת היוצרים. שיעור הצמיחה השנתי של הפרסום המבוסס על משפיענים ירד מהיקפים של כ־80% בשנות הקורונה ל־15%, לדברי גורם בכיר בענף. חברות בולטות בתחום נאלצו לפטר, ומלבד לייטריקס, גם סטרים אלמנטס הישראלית נאלצה לצאת לסבב קיצוצים ואפילו פטריאון ואונלי פאנז האמריקאיות - הנחשבת לשתי החברות הגדולות בענף - יצאו לסבב פיטורים. "הפרספקטיבה שלי היא ארוכת טווח", אומר פרבמן. "אני גדלתי בישראל של שנות ה־90 - היו לנו כאן שני ערוצי טלוויזיה ואולי שניים שלושה עיתונים. לרשת התחברתי בדרך לא דרך באמצעות קו טלפון אנלוגי ומערכת מבוזרת עוד לפני שהאינטרנט הגיע לכל בית. כבר אז מנהלי קבוצות טיפחו קשר עם קהילות שונות. בכל מדיום אפשרי עברנו לזנב הארוך - המון יוצרי תוכן שמשרתים המון סוגי קהלים בסוגי וסגנונות תכנים שונים. אין לי ספק שהמגמה הזו תמשיך".
"תאסור על אנשים להשתמש בפוטושופ?"
פיבוט או לא, לייטריקס עדיין מוכרת בעיקר כיצרנית אפליקציית שיפוץ הסלפי Facetune שזכתה למאות מיליוני הורדות אחרי שאומצה וקודמה על ידי משפחת קרדשיאן. ובכל זאת, עם הביקורת ההולכת וגוברת על תפקידן של הרשתות החברתיות והכלים הטכנולוגים על דימוי הגוף של משתמשים, זוכה גם האפליקציה - וגם משתמשיה - לביקורת. הוול סטריט ג'ורנל חשף בשנה שעברה כי בפייסבוק היו מודעים להשלכות השליליות של השימוש באינסטגרם על דימוי הגוף של נשים צעירות.
בחודש יוני עוררה כוכבת סדרת העבר "בברלי הילס 90210" טורי ספלינג ביקורת על כך שהעלתה לרשת תמונה משופצת מאוד של בתה בת ה־14 בעת סיום לימודיה - תוך שימוש באפליקצייה של לייטריקס.
"יש לנו על כך לא מעט דיונים בחברה, אבל על זה נושא שאני נוהג להגן עליו בחירוף נפש, למרות שלהרבה אנשים יש קושי עם זה: ביטוי עצמי ויצירתיות מאוד קשורים זה בזה. לפני 20 שנה כשאנשים היו מביטים בשער של מגזין אופנה, היה נראה להם שהוא מייצג את המציאות, ולא חזון אמנותי של יוצר.
היום, אנשים מסתכלים על תמונות עם גרגר של ספק. האפליקציה פייסטיון קידמה כלים כאלה והפכה אותם זמינים לכולם - ובמובנים מסוימים סייעה לחנך את השוק. היום מבינים שהכלים האלה זמינים לכולם וכל אחד יכול לעשות בהם כרצונו".
בנורבגיה ישנן כוונות חקיקה נגד אפליקציות סלפי בדיוק בגלל פגיעה אפשרית בדימוי גוף של צעירים.
"אנחנו נשמח לקחת חלק בכל רגולציה בנוגע לתחום, אבל קשה לי מאוד לראות איך זה הולך לכיוון הזה, כיוון שגם היום כלים גנריים של עיבוד תמונה מאפשרים לך לעשות כל מה שפייסטיון עושה.
תאסור על אנשים להשתמש בפוטושופ? קשה לי לראות את זה עובר מבחינה טכנית. הגיוני הרבה יותר הוא לקדם חינוך לשימוש אחראי באפליקציות שכאלה".
זאב פרבמן
אישי: נולד ב־1979 בזפוריז'יה, אוקראינה. גדל ביקוטיה, רוסיה, ועלה לישראל בגיל 13
מקצועי: ד"ר למדעי המחשב מהאונ' העברית בירושלים, המחקר שלו התמקד בצילום חישובי. ב־2013 ייסד את לייטריקס עם חבריו הדוקטורנטים ניר פוצ'טר, ירון אינגר, עמית גולדשטיין ואיתי צידון
עוד משהו: הוא גייס את ג'ורדן רודס, קלידן להקת המטאל דרים ת'יאטר שהוא מעריץ מושבע שלה, לשגריר מותג
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
