הטבת המס למשקיעים העשירים ואיך אדם נוימן שוב מקבל מיליונים?

בימי שלישי ורביעי השבוע נראה היה כאילו המשבר בהייטק מאחורינו ולרגע חזרנו פתאום לשנת 2021 העליזה, הימים בהם הכסף נשפך על סטארט-אפים מכל סוג ומין. במקום ההודעות על פיטורים בתעשייה שהתרגלנו אליהן לאחרונה, בימי שלישי ורביעי הודיעו אחד אחרי השני ארבעה סטארט-אפים ישראלים על גיוסי ענק של מעל 100 מיליון דולר כל אחד.

ביום שלישי היו אלו חברת השבבים פליופס וסטארט־אפ התיירות גסטי שגייסו 100 ו־170 מיליון דולר, בהתאמה. למחרת התווספו דרייבנטס, שמפתחת תוכנה לחברות תקשורת, וחברת טכנולוגיית משאבי האנוש הייבוב שגייסו 262 ו־150 מיליון דולר, בהתאמה. בסך הכל ארבעת הסטארט-אפים גייסו כמעט 700 מיליון דולר.

למרות הסכומים המרשימים, קשה לומר שהמשבר באמת תם. למעשה לפי התחזית של בנק ההשקעות מורגן סטנלי (ראו בהמשך), השפל מבחינת הסטארט-אפים עדיין לפנינו ויגיע רק ביולי שנה הבאה. יותר מאשר הם מייצגים תפנית בשוק, ארבעת גיוסי הענק מצביעים על מגמה שתלווה אותנו גם בחודשים האחרונים, כאשר מחד נראה סטארט-אפים שנסגרים, נרכשים ומפטרים ומהצד השני כאלו שממשיכים לגייס כסף גדול.

לקרנות ההון סיכון יש עדיין כסף גדול בידיים שגייסו ממשקיעים והן צריכות לפזר אותו בין סטארט-אפים גם בזמן משבר. בימים אלו, על רקע קריסת המניות בבורסה והעלאות הריבית, הקרנות מפזרות את הכסף לאט יותר, בזהירות רבה יותר מבשנה שעברה ותוך התמקדות על החברות המצטיינות בלבד.

כתוצאה מכך, בעוד בשנה שעברה כל סטארט־אפ עם חזון והבטחה יכול היה לגייס מימון, שנת 2022 מייצרת שונות גדולה יותר בין החברות. חברות בעלות צמיחה יוצאת דופן ונתוני יעילות חזקים ימשיכו לגייס כסף ועובדים. לעומת זאת, חברות עם נתונים בינוניים ובוודאי חלשים, כאלו שלא עומדים בסטנדרטים הגבוהים החדשים בתעשייה, יתקשו להגיע למימון ויצטרכו לפטר, להימכר או להיסגר.

סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם. לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן

1. הקאמבק של 2021

אחרי שבועות בהם מגזר ההייטק שמע בעיקר על קיצוצים ופיטורים, ארבעה גיוסי ענק עוררו השבוע תקווה שסופו של המשבר מתקרב. אבל מבט על גיוסי יולי־אוגוסט מראה שלא מדובר בתפנית, אלא במציאות חדשה בענף: המשקיעים ישימו את הכסף רק על החברות החזקות בשוק.

2. המשבר רק התחיל

העליות בבורסות והצטננות האינפלציה בארה"ב הביאו את חברות הטכנולוגיה הציבוריות לאופטימיות זהירה. אבל בשוק הפרטי סדרה של חברות כבר החלו להימכר במחיר נמוך מהגיוס האחרון שלהן. בהתבסס על ניתוח המשברים הגדולים בעבר, בנק ההשקעות מורגן סטנלי מעריך: השפל יגיע ביולי שנה הבאה.

3. מיתוג מעסיק 2.0

מופעי הראווה של שילוט החוצות לגיוס עובדים הולכים ונעלמים בחסות המשבר בענף. "יותר מדי חברות דאגו לאופן בו הן ייתפסו מבחוץ ויצאו עם קמפיינים הנוגעים לכיבוד העובדים. עכשיו הן מפנימות שזו לא הדרך". הצצה לגלגול העדכני והבוגר של מיתוג המעסיק.

4. מקבל הזדמנות שנייה

רבים בענפי ההייטק והנדל"ן מנסים להבין איך קרן ענק העניקה את הצ'ק הגבוה ביותר שנתנה אי פעם, בסך 350 מיליון דולר, דווקא לאדם נוימן, מי שהפך מושא לסדרות טלוויזיה שעסקו באופיו השנוי במחלוקת. עם סטארט־אפ שמוערך במיליארד דולר, נוימן מקווה לכבוש את שוק הנדל"ן למגורים.

5. קריאת דוחות זה לחלשים

תומר עומרי הוא משקיע לטווח ארוך שהבין שחסרה לו תצורה גרפית לדוחות הכספיים כדי להקל על הניתוח. הוא החליט לפתח כלי שיעזור לו לראות בצורה זורמת יותר חלקים חשובים בדוח. המידע לקוח ישירות מהבורסה והכלי חינמי כרגע.

6. למי הבוט מצביע

חודש לפני סבב הבחירות האחרון גדלה פעילות הבוטים והפרופילים המזויפים בישראל בלא פחות מ־328%. עכשיו נדמה שהמגמה חוזרת, עם שורה של פרשות החשודות כפעילות תעמולה זדונית ברשת והמוני ציוצים לא אותנטיים מצד המחנות הפוליטיים .כמה גדולה התופעה ומה המדינה עושה כדי לעצור את זה? כרגע, אומרים בתעשייה, "זה הפשע המושלם. הוא זול, ורשויות החוק לא יודעות להתמודד איתו"

7. הטבה למאיון

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה מתן הטבות מס למשקיעים בסטארט-אפים ישראלים צעירים . בגרסה הקודמת של החוק מ-2019 הוא לא הוכח ככדאי למדינה, והטבות המס ניתנו לאזרחים מהמאיון העליון עם הכנסה שנתית ממוצעת של 4.8 מיליון שקל

8. רגע אחרי הקיצוצים

ממושבו בירושלים, השקיף זאב פרבמן, מנכ"ל חד הקרן הישראלי המפתח אפליקציה לעריכת תמונות סלפי, על החגיגה בענף ההייטק שהסתיימה לא מכבר. עכשיו הוא מדבר לראשונה על ההחלטה לצאת לשינוי אסטרטגי ולהיפרד מ־80 עובדים, ומתאר כיצד השמרנות של סמנכ"ל הכספים של החברה שאול מרידור (ראש אגף התקציבים לשעבר) הכתיבה תקציב קשוח לארבע השנים הקרובות