הערעור נדחה והבאבא ברוך ישלם עשרות מיליוני שקלים לרשות המסים

 הרב ברוך אבוחצירא, המכונה ה"באבא ברוך", ישלם מיליוני שקלים מס בגין הכנסות של עשרות מיליוני שקלים משירותי דת שנתן בין השנים 2003 ו-2011 - כך קבע שופט ביהמ"ש המחוזי אלטוביה מגן, שדחה את ערעורו של הרב על שומות המס שהוציאה לו רשות המסים. ב שומה המקורית דרשה רשות המסים מהרב מס על הכנסות שנעו בין 60 ל-70 מיליון שקל. היות והשופט קיבל חלקית טענות שהעלה הרב בנוגע להכנסותיו, הצדדים כעת מחשבים מה היקף המס החדש שנדרש הרב לשלם.

● "הבאבא ברוך" חשוד בהעלמות מס של מיליוני דולרים

הרב אבוחצירא, אחד המקובלים הגדולים והמוכרים בישראל, הוא בנו של המקובל הרב ישראל אבוחצירא ז"ל, המכונה "הבאבא סאלי", ומי שירש את הנהגת מרבית חסידי אביו בנתיבות לאחר מות אביו.

הרב מקבל את קהל מאמיניו, מברך, מייעץ, מוכר אותיות בספרי תורה, משתתף באירועים, מקיים הילולות ומשכיר חדרים לשבתות חתן, וכן עומד בראש חמש עמותות שהקים. פעילותו של הרב מניבה ממון רב ונתמכת בתרומות ומתנות מצד קהל מאמיניו בארץ ובחו"ל.

ב-2012 נחקר הרב ברשות המסים בחשד להעלמות מס בסך מיליוני דולרים בגין הכנסות מנכסים שבבעלותו בישראל ובחו"ל. בין היתר, בחשבון בנק בצרפת ובנדל"ן בישראל. בין הנכסים שנטען כי לא דווח עליהם: חשבון בנק בצרפת, שהופקדו בו מיליוני דולרים כתרומות; דירת מגורים שנרכשה בשנת 2005; כלי רכב ועוד.

לאחר דיוני שומה במישור האזרחי, בדצמבר 2014, קבע פקיד השומה כי הרב, רעייתו ויויאן אבוחצירא ובני משפחה נוספים - בנו הרב יהודה אבוחצירא ורעייתו רוחמה - חייבים במס על הכנסותיהם משירותי הדת לאורך השנים. 

היחידה הארצית לשומה ברשות המסים ייחסה את הסכומים שהופקדו או הועברו לחשבונות הבנק של הרב, בנו ונשותיהם למכלול פעילותו לרבות ברכות, ייעוץ, השתתפות באירועים וטקסים וארגון הילולות. כל אלה נתפסו כהכנסות מעסק או משלח יד למתן שירותי דת.

בתגובה טען הרב ברוך אבוחצירא באמצעות עורכי הדין דורון ברזילי ונעמי עיני פלדמן כי מדובר בכספים שמתקבלים מתרומות ורובם המכריע מועבר לעמותות. עוד נטען, שהרב ובני משפחתו שימשו "צינור" בלבד להעברת כספי התרומות למימוש מטרות העמותות. טענה נוספת שהעלה הרב היתה כי חלק מהכנסתו מקורה במכירת תשמישי קדושה וחפצים יקרי ערך אשר היו שייכים לאביו - הבאבא סאלי. הרב הוסיף עוד כי חלק מהתקבולים התקבלו כמתנות בסכום מקובל על רקע אישי-רגשי ללא קשר לרקע מקצועי.

השופט אלטוביה מגן דחה את מרבית טענות הרב וקבע, כי "אין חולק כי מאמיניו של הרב הבאים אליו לקבל ברכות, ייעוץ ועוד, הם המקור לכספים שקיבל הרב במזומן או כספים שהופקדו או הועברו לחשבונו ו/או בנו של הרב ונשותיהם בשנות המס... מעדותו של הרב ובנו עולה כי בשנות המס נטל חלק בפעילויות שונות ובין היתר במתן ייעוץ וברכות למאמיניו, השתתפות בחתונות, קיום הילולות בארץ ובחו"ל, והכל בצורה שוטפת, תוך שהוא נעזר במערכת ארגונית הכוללת עוזרים ועובדים שעסקו בתיאום פגישות, קבלת קהל, ניהול כספים, ליווי הרב לפגישות ואירועים תוך הסעתו לאלו".

עוד קבע השופט, כי התקבולים שקיבל הרב ניתנו בהמחאות, מזומן, העברות לחשבונו הפרטי ולחשבונות בני משפחתו, בסך של עשרות מיליוני שקלים בשנות המס. "גובה הסכומים, תדירות ההעברות והמערכת הארגונית הענפה אשר אפשרה את המפגשים עם הרב מלמדים שמדובר בפעילות העולה כדי עסק או משלח יד הנובעת ממעמדו והכשרתו של הרב, מכישוריו האישיים ומהמוניטין האישי שלו, לרבות ייחוסו המשפחתי (זכות אבות)".

זו אינה הפעם הראשונה שבני משפחת אבוחצירא, משפחת רבנים ידועה בציבור החרדי ובציבור המזרחי, נחקרים ברשות המסים או מחוייבים במס על הכנסותיהם משירותי דת. ב-2005 הושג הסדר עם חצרו של הרב אלעזר אבוחצירא המנוח, שכונה "הקדוש מבאר-שבע", שנחשד אז בהעלמת מס. אבו-חצירא נדרש לשלם 100 מיליון שקל מכספי התרומות שקיבל מחסידיו, ובסופו של דבר הסכים, למרות סגירת התיק, לשלם 20 מיליון שקל למוסדות התנדבותיים.

בעקבות הסדר זה, הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, לגבות מיסים מרבנים, המספקים שירותי דת, ברכות, קמיעות ועריכת טקסים שונים.

עוד קודם לכך, באוקטובר 2003 הודיעו חוקרי מס הכנסה כי הם מתכוונים לפעול לגביית מסים מהכנסותיהם של מקובלים ורבנים המעניקים ברכות וקמעות.

באפריל 2012 אחיינו של ה"באבא ברוך", הרב יקותיאל אבוחצירא מאשדוד, נכדו של הבאבא סאלי, נדרש לשלם 9.5 מיליון שקל לרשות המסים, בגין חוב מס שלטענת הרשות לא שילם במשך כ-6 שנים. ב-2020 הסתיימה הסאגה הזאת בחיובו של הרב יקותיאל אבוחצירא במס בהיקף כ-5 מיליון שקל לרשות המסים בגין אי-תשלום מס על הכנסות שנצברו בחצר הרב. זאת, לאחר שבית המשפט העליון דחה את ערעורו של הרב על פסק דינו של ביהמ"ש המשפט המחוזי שחייב אותו לשלם שומות שהוציאה רשות המסים לפיהן במשך מספר שנים בהן לא שילם מס יצאו הוא ובני משפחתו 141 פעם לחו"ל על חשבון "מארחיהם" בחו"ל ורכשו נדל"ן בהיקף של כ-9.2 מיליון שקל במימון של "נדבנים".

פסקי הדין ניתנו לאחר שרשות המסים הציבה לה כיעד לגביית מס ראשי חצרות רבנים שונים. המחלוקות עם רשות המסים סבבו סביב השאלה האם תרומות שמקבלים רבנים חייבות במס וכן בנוגע למכירת קמיעות, תשמישי קדושה וברכות על-ידי רבנים ועוזריהם למאמינים. לטענת רשות המסים, מדובר בהכנסה בעקבות מתן שירותי דת, אך הרבנים התעקשו שוב ושוב כי מדובר ב"תרומות". בתי המשפט דחו פעם אחר פעם את עמדת הרבנים וחייבו אותם במס על הכנסותיהם.

היחידה הארצית לשומה יוצגה על ידי עו"ד שירה ויזל גלצור מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).