צמצום כסף פנוי והתייקרות המשכנתאות: המטרות בהעלאת הריבית

עליית מדד המחירים לצרכן ודהירת האינפלציה לקצב שנתי של 5.2% עוררו שאלות רבות בשיח הציבורי. בנוסף, היום בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.75% בפעימה אחת לשיעור של 2%. מדוע זה קרה ולמה צריך לצפות?

מדוע האינפלציה מתפרצת דווקא כעת?

אינפלציה היא עליית מחירים במשק. את הסיבות לאינפלציה נהוג לחלק לשתיים: סיבות בתחום ההיצע (בעיות בהיצע של שירותים שגורמים לייקור שלהם), וסיבות בתחום הביקוש (ההון הפרטי גדל, והציבור מוכן לשלם יותר על שירותים. בהתאם, המחירים עולים).

● תעלה ב-0.5% או ב-0.75%? הערכות כלכלני המאקרו לקראת החלטת הריבית
●בכמה תעלה הריבית? כל מה שכדאי לדעת לקראת ההחלטה הכלכלית הגדולה של השבוע 

האינפלציה שאנחנו רואים כעת היא אינפלציה מורכבת, שכן היא נובעת משלושה מקורות משולבים. הראשון, מתחום ההיצע - בעיות באספקת סחורות כמו אנרגיה, גז וחיטה שנוצרו בשל המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. הסיבה השנייה גם היא מתחום ההיצע - בעיות בשרשראות האספקה שנעצרו בתקופת משבר הקורונה, שמניעות עצמן מחדש, אך בחריקות רבות. ככל שהמגפה דועכת, סיבה זו הולכת ונפתרת. הסיבה השלישית נובעת מהביקוש הגבוה - יש יותר "כסף פנוי", והיקף הרכישות גדל.

סיבות אלו ישמעו מוזרות לחלק מהציבור, שכן רבים בקושי סוגרים את החודש. אולם, בתקופת הקורונה התרחשו מספר תהליכים שהובילו יחד לכך שיהיה הרבה מאוד "כסף פנוי" לרכישות. ביניהם: התמיכה הממשלתית למעסיקים ולעובדים גדלה, ההוצאות של הציבור על חופשות ובילויים פחתו, וכאשר הוסרו ההגבלות - רבים מיהרו להשלים את החוסרים. כל זאת, בנוסף למחסור בעובדים זמינים שהובילו לשדרוג משמעותי של השכר בשוק החופשי. לפיכך, סיבות אלו הובילו לעודף נזילות שמתרגם לרכישות ולעליית מחירים.

האם ניתן לחזות את קצב האינפלציה?

לאינפלציה יש השלכות הרסניות רבות, וקשה לחזות את התפתחותה. בתחילת השנה התחזיות היו פסימיות למדי, ובישראל העריכו שהיא תגיע ל־3%.

אלא שכעת, האינפלציה זינקה ל־5.2%, הרבה מעל לתחזיות. יש לציין כי הבנקים המרכזיים בעולם מעדיפים לטפל באינפלציה כשהיא עוד קטנה יחסית, ולא רק לאחר שהיא מזנקת כמו שקורה עכשיו.

למה הריביות עולות בתקופת האינפלציה?

העלאת ריבית מייקרת את הכסף, זו המטרה שלה. לפיכך, התייקרות המשכנתאות, המינוס וההלוואות - היא לא תופעת לוואי, אלא היעד. מטרת המהלך היא פשוטה - ככל שיהיה פחות "כסף פנוי" לרכישות ולצרכים דומים, כך הביקושים יורדים והמחירים מתמתנים.

כאשר הכסף מתייקר, הציבור נמנע מלמשוך את ההון שלו ומעדיף לשמור אותו בחיסכון, בין השאר כדי לא לשלם ריבית גבוהה. כמו כן, התמריץ לקחת הלוואות יורד, כי ההחזרים גבוהים יותר.

מה אנחנו צרכים לדעת על העלאת הריבית?

כל פרקטיקה שנקטתם צריכה חישוב מחדש: בין אם לקיחת הלוואה על מנת לגלגל הלאה את המינוס או הלוואה כמינוף לצורך השקעה בנדל"ן ובשוק הון.

העלאת הריבית מובילה גם לירידות בשוק המניות וגם בשוק החוב, בעיקר משום שלאט לאט נוצרות אלטרנטיבות אחרות להשגת תשואה באפיקים סולידיים.

דבר נוסף שצריך להיות ערים אליו הוא חידוד ההבדל בין ריבית ריאלית ונומינלית בתקופה בה האינפלציה מרימה ראש. עד לאחרונה הן היו דומות כאשר האינפלציה הייתה אפסית. אלא שכעת נוצר ביניהן מרווח משמעותי שמשפיע על קבלת ההחלטות הפיננסיות. לדוגמה, יש השקעה שמניבה 4% ריבית נומינלית לשנה, אם אתם מפקידים את הכסף ולא מוציאים אותו. אך כאשר יש אינפלציה של 5.2% בשנה, מדובר בריבית ריאלית שלילית - ריבית נומינלית בניכוי אינפלציה, ולכן לא בטוח שמדובר בכלל בהשקעה אטרקטיבית כמו בעבר.

כיצד נקבעת העלאת הריבית?

בבנק ישראל בוחנים פרמטרים רבים לקראת ההחלטה ביום שני, במיוחד שלושה: הראשון, קצב האינפלציה. כאמור, העלאת הריבית נועדה לדכא את האינפלציה, והיא תמשיך עד שנראה ירידה משמעותית. השני, שער החליפין של השקל/דולר - התחזקות השקל בעייתית מאוד במדינה שנשענת על ייצוא גדול בדולרים. והפרמטר השלישי הוא מצב המשק - האם יש צמיחה או מיתון. בה בעת, בדומה לעולם, בבנק ישראל בוחנים מה הפד עשה וכיצד הוא משפיע על שער החליפין.

  

כרגע, כאשר קצב האינפלציה ממשיך לעלות, גם העלאות הריבית ימשכו. וצריך לומר גם ביושר - ההכבדה על נוטלי המשכנתאות איננה פרמטר מהותי בהחלטת בנק ישראל. ההפך, דווקא ייקור המשכנתאות הוא צעד שצפוי להגביל את גובה המשכנתה שהם יכולים לקחת, ולהוביל למיתון העלייה במחירי הנדל"ן.

צריך לזכור שלמרות שתהליך העלאת הריבית מכביד על הציבור הרחב, הוא טוב בהינתן שהעשור האחרון היה מאופיין במצב חריג של ריבית אפסית. אמנם ריבית אפסית יוצרת "כסף זול" שמתמרץ צריכה וצמיחה, אך היא מלווה בתופעות לוואי קשות לכלכלות. ביניהן: עליית מחירי נדל"ן (כי עדיף להשקיע את הכסף בדירה ולא בפק"מ בבנק), עלייה בחובות משקי הבית (כי ההלוואות זולות, אז קל יותר לקחת אותן), העדפה ברורה לצריכה על פני חיסכון לטווח ארוך, ולקיחת יותר סיכונים בשוק ההון על מנת להשיג תשואות.

כמו כן, ריבית אפסית מובילה למצב בו חברות רבות שורדות רק בשל תנאי מימון זולים וטובים, ולא בגלל שיש להן הצדקה עסקית. כל תופעות הלוואי האלו ניכרו בעוצמה רבה בעשור האחרון, וככל שתעלה הריבית הן יתמעטו.

מה מונע מהבנקים להעלות את הריבית עוד?

כאשר הריביות עולות, בבנקים המרכזיים גובר החשש מכניסת המשק למיתון. הצריכה הפרטית היא מנוע מרכזי לצמיחת המשק, וכשהבנק משתמש בכלים לדיכוי התמריץ לצריכה פרטית - נוצר חשש שאנשים פשוט יקנו פחות, ובהתאם עסקים ירוויחו פחות ויפטרו עובדים. באופן טבעי, גל פיטורים עלול להחמיר את המיתון כי המובטלים משתכרים פחות. לכן, בהעלאות הריבית הנגידים בוחנים את המצב בשוק העבודה לפני שהם ממהרים לעלות את הריביות באופן אגרסיבי יותר.

במקרה הנוכחי, ניתן לראות חוזקה של שוק העבודה וביקושים. מאז שדעכה הקורונה, עסקים רבים, בעיקר בתחום האירוח והתיירות, נזקקו לעוד ידיים עובדות לאור הביקושים הרבים, כך ששוק העבודה לא היה חסום מפני העלאות ריבית נוספות. עם זאת, התחום שכן מפגין חולשה הוא תחום הטכנולוגיה, בו אנו רואים גל פיטורים רחב. בהתאם, הבנקים המרכזיים, לרבות בנק ישראל, עוקבים אחרי הנעשה בשוק לפני שהם מעלים את הריביות.

מדוע הבנקים מייקרים גם את הריבית הקבועה?

מי שעומד בפני נטילת משכנתה חדשה מגלה שהבנקים ייקרו את כל הריביות לנוטלי המשכנתאות, לרבות במסלול הריבית הקבועה לא צמודה. הסיבה: ריבית בנק ישראל מייצגת את הריבית חסרת הסיכון, כלומר מה הסיכון שנוטלים הבנקים במתן משכנתה. מכאן, הבנקים מתמחרים את הסיכונים השונים במרווח מסוים מעל אותה ריבית חסרת הסיכון, ואם היא עולה - גם הריבית הקבועה לא צמודה המוצעת בנקודת ההתחלה משתנה. עם זאת, למי שיש משכנתה קיימת, הריבית שלו במסלול זה לא תשתנה.