בזמן שהמתווך מקדם פשרה עם לבנון: אנרג'יאן נערכת להפקה בכריש

חברת האנרגיה אנרג'יאן, המחזיקה בזיכיון ההפקה של מאגר כריש, ממשיכה בהכנות המלאות לתחילת הפקת הגז הטבעי בחודש הבא. ההחלטה להמשיך כמתוכנן התקבלה בעקבות קשר רציף שיש להנהלת החברה עם גורמי ממשל וביטחון ישראלים שלפי המידע שהגיע לגלובס, שבו והבהירו כי לא יתנו לחיזבאללה או לכל גורם עוין אחר להפריע להפקה.

המנכ"ל מתיוס ריגאס אמר לאחרונה בראיון לגלובס כי סוגיית המחלוקת על הגבול הימי עם לבנון היא לא עניין של אנרג'יאן אלא סוגיה בין ממשלות. "יש לנו אמון מלא בממשלת ישראל שתגן על נכסיה האסטרטגיים והביטחון הלאומי שלה. כל מי שמשקיע כאן יודע ומבין זאת, שההשקעה שלו תקבל הגנה של ממשלת ישראל", אמר ריגאס.

ישראל הפילה לפני חודש וחצי 3 מל"טים של חיזבאללה שלא היו חמושים ועשו את דרכם לעבר כריש. מדובר בפעולת התגרות של חיזבאללה שביקש לבחון את תגובת ישראל. מאז מתמיד מנהיג הארגון נסראללה לאיים כי אם לא תיפתר המחלוקת על הגבול הימי לשביעות רצונו, לא יאפשר את הפקת הגז בכריש וביתר המאגרים של ישראל. האיום האחרון מהשבוע שעבר היה בשל אי קבלת מה שנסראללה הגדיר "זכויותיה של לבנון". ישראל מצידה העבירה ללבנון אזהרות פומביות וחשאיות כי כל נסיון לפגוע באסדת כריש או באחד משדות הגז האחרים, יביא לתגובה חריפה במיוחד.

פשרה בחילופי שטחים ימיים

המשא ומתן בין המדינות על משולש המחלוקת מתקיים כל העת בהעברת מסרים דרך המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין ובימים הקרובים הוא עצמו אמור להגיע לביירות ולירושלים. ככל הידוע הוכשטיין מקדם פשרה המבוססת על חלוקת שטח המחלוקת, אבל לא באמצעות קו החוצה באמצעו, אלא בחילופי שטחים כלכליים ימיים. להצעות הפשרה שפורסמו בתקשורת גרסאות רבות, בגלובס פרסמנו כי ישראל גילתה נכונות לאפשר לחברה בינלאומית לפתח את שדה קאנה/צידון המחולק בין המים הכלכליים של ישראל ולבנון וכן בשטח המחלוקת. על התמורה הכספית ממכירת הגז משדה זה אם ימצא, אין עדיין הסכמה.

הדיווחים על המו"מ וההסכמות לכאורה של ישראל, הביאו לביקורת מהאופוזיציה וטענות על מסירת שטחים ריבוניים של ישראל. הבוקר פרסמו חברי הכנסת יריב לוין (יו"ר סיעת הליכוד) ואורית סטרוק (יו"ר סיעת האיחוד הלאומי) מכתב ששיגרו לראש הממשלה יאיר לפיד ולראש הממשלה החליפי נפתלי בנט ובו דרישה כי ההסכם יובא לאישור ברוב מיוחס בכנסת או למשאל עם בהתאם לחוק יסוד משאל עם. לפי החוק שאושר ב-2014 וחוקק ביוזמת לוין, סטרוק ושרת הפנים איילת שקד, נדרש רוב של 80 ח"כים או אישור במשאל עם לכל הסכם מדיני שבו ממשלה מוותרת על שטחים ריבוניים של המדינה.

במכתב נאמר כי על פי הידיעות המגיעות מחדרי המו"מ, הממשלת מוכנה לוותר על שטח עצום של כ-860 קמ"ר, ועל קו הגבול של המים הכלכליים המעוגן בהחלטת ממשלה. לדבריהם זהו שטח ימי, שהוא חלק מהשטח הריבוני של מדינת ישראל המהווה ויתור עצום של הממשלה במסגרת ההסכם המתגבש.

ממשלת המעבר לא מוסמכת לחתום על הסכם כולל

לוין וסטרוק כתבו כי "הממשלה שבראשותכם אינה מוסמכת לחתום על הסכם הכולל שינוי לרעה בקו הגבול הימי של ישראל, שכן מדובר בממשלת מעבר שכבר היום נעדרת רוב פרלמנטרי, וכל הסכם שיחתם על ידה לא יזכה לאישור הנדרש עפ"י חוק וממילא דינו יהיה בטלות. מן הראוי להבהיר נתון זה לכל המעורבים במו"מ הבינלאומי אנו מצפים מכם להבהרה, הן כלפי העם בישראל, הן כלפי הכנסת, שבכוונתכם לפעול בהתאם להוראות חוק היסוד, ולהימנע לפיכך מצעדים נמהרים בזירה הבינלאומית שאינם עולים בקנה אחד עם החוק".

היותה של הממשלה ממשלת מעבר הוא נתון שנמצא על שולחן המו"מ, ואחת מהדרכים לעקוף אותו הוא הסדר זמני והסכמה על פתיחת מו"מ ישיר בין הצדדים בתיווך בינלאומי. נסראללה מכיר גם הוא את המצב ולכן מעלה אולטימטום של סגירת ההסכם בשבועות הקרובים, עוד בטרם תחל הפקת הגז מהאסדה בכריש. הוכשטיין יצטרך למצוא את הנוסחה שתמנע התלקחות, אבל בצמרת הביטחונית בישראל מעריכים כי במצב של אי הסכמה והתחלת הפקה בכריש, חיזבאללה עשוי לנקוט בפעולות צבאיות. ההערכה היא כי יהיה זה ניסיון מוגבל מתוך כוונה להימנע מהידרדרות להסלמה מקיפה, תוך המשך האיום על אסדות הגז של ישראל בים התיכון.