בנק ישראל נקט בקו ניצי במיוחד והעלה היום (ב') את הריבית במשק ב-0.75% לרמה של 2% - העלאת הריבית החדה ביותר מאז יוני 2002. בכך הנגיד אמיר ירון מדלג על קצב העלאות ריבית מדודות כדי לרסן את קצב האינפלציה שחורג מתחום היעד של בנק ישראל והגיע לשיא של 14 שנה אחרי מדד יולי -5.2%.
הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן, מעריך בעקבות ההחלטה כי בנק ישראל יעלה את הריבית בהחלטה הבאה (ב-3 באוקטובר) בעוד 0.5% ל-2.50%. "ברמת ריבית זו, בנק ישראל כבר מתחיל להתקרב לרמה הנייטרלית, אשר צפויה לשקף במהלך 2023 ריבית ריאלית שכבר איננה שלילית, זאת בהנחה של אינפלציה בשיעור של כ-2.4% בשנת 2023. בתלות ברצף הנתונים, תתכן העלאה נוספת של ריבית בנק ישראל, בהחלטה של חודש נובמבר, בכ-25 נ"ב נוספים לכ-2.75% ואז עצירה", הוא כותב.
גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות, אומר כי בבנק ישראל מציינים כי העלייה בסביבת האינפלציה ביחד עם צמיחה איתנה ושוק עבודה הדוק מצדיקים את המשך תהליך העלאות הריבית. "בהתאם למלל שאנו רואים שבנקים מרכזיים משתמשים בו בעולם - גם בבנק ישראל ממשיכים לטשטש את ההכוונה העתידית כאשר כותבים כי קצב העלאות הריבית ייקבע בהתאם להתפתחויות בפעילות באינפלציה. להערכתנו, הדינמיקה האינפלציונית בישראל ממשיכה להחריף כאשר בניגוד לארה"ב ואירופה, בישראל עדיין לא רואים סימנים להאטה כלשהי בפעילות הכלכלית מה שאומר שהלחץ האינפלציוני המקומי עוד צפוי להתגבר בהובלת ענפי השירותים מה שנותן לבנק ישראל מרחב פעולה להמשיך ולהדק את המדיניות באגרסיביות. על כן, להערכתנו, מבחינת בנק ישראל הדרך סלולה להמשך העלאות ריבית כאשר להערכתנו בסוף השנה הריבית צפויה להגיע לרמה של 3.0%-3.25%".
עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, מציין כי "במבט קדימה, הייסוף החד בשקל והירידה במחירי הסחורות בעולם (בהנחה שיתמידו) תומכים בהתכנסות האינפלציה הכללית אל תוך היעד בעוד כשנה, אך האינפלציה הגבוהה שמגיעה מכיוון המוצרים הלא‑סחירים (כגון הדיור) תחייב את בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית גם בחודשים הקרובים. אנו צופים העלאה נוספת של חצי נקודת אחוז ב‑3 אוקטובר שתושפע גם מהחלטות הבנקים המרכזיים בארה"ב ובגוש האירו להמשיך ולהעלות את הריבית באופן משמעותי במהלך ספטמבר".
יונתן כץ מלידר שוקי הון כותב כי "בנק ישראל ממשיך להפתיע את השווקים בקצב העלאת הריבית עם העלאה של 0.75% היום. הסיבות ידועות: האצה באינפלציה, פעילות כלכלית איתנה, שוק העבודה הדוק (שיעור התעסוקה גבוה מזה ערב הקורונה) ומחירי הדיור ממשיכים לעלות. לעומת זאת, ציפיות האינפלציה ירדו והן נמצאות בתוך תחום היעד ופעילות בעולם ממשיכה להתמתן. מדובר בהמחשה נוספת לגבי אופי הניצי של הוועדה המוניטארי. הפעם יהיה מעניין לראות אם ההחלטה התקבלה פה אחד בדומה להחלטות ריבית הקודמות (מתחילת השנה)".
יוני פנינג, כלכלן השווקים בבנק מזרחי-טפחות, מציין כי "העלאת הריבית מתאפשרת על ידי שוק העבודה החזק, אשר ממשיך להיתמך בפעילות יציבה בענף ההייטק, למרות הטלטלות העולמיות. בדומה למצב בארה"ב, אנו סבורים כי התחזקות המטבע המקומית עוד טרם באה באופן מלא לידי ביטוי בנתוני מדד המחירים. בנוסף, העלאת הריבית תתמוך גם היא בשקל, ומהווה המשך של יישום המדיניות ממוקדת האינפלציה של הבנק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.