משלמים יותר על דלק ומזון: איך משפיעה האינפלציה על הכיס של הישראלים

כשמסתכלים על נתוני סך השימוש בכרטיסי אשראי, נראה כי האינפלציה הגואה והתחזיות למיתון שהלכו והתרבו במחצית הראשונה של השנה טרם חלחלו להלך הרוח ולכיס של הישראלים. אך בבחינת פילוח ההוצאות ניתן לראות כמה השפעות של עליית המחירים על הצריכה.

היקף ההוצאות של הישראלים באשראי הסתכם במחצית הראשונה בכמעט 212 מיליארד שקל, עלייה של 11.5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כך לפי הדוחות הכספיים של שלוש חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, מקס וכאל. כשמוסיפים את יולי, הנתון מגיע ל־250.6 מיליארד שקל. כלומר, הישראלים הוציאו מדי יום סכום ממוצע של 1.18 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי בשבעת החודשים הראשונים של השנה. ביולי נרשם שיא הוצאות יומי באשראי - 1.248 מיליארד שקל, עלייה של 1.9% לעומת השיא הקודם שנרשם רק ביוני.

מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב־1.1% והאינפלציה הגיעה מתחילת השנה ליותר מ־5%. חלק מסעיפי ההוצאות שבמדד עלו בחודשים האחרונים בשיעורים גבוהים אף יותר.

  

מאחורי המספרים

בהשוואה שנתית, הפער הגדול ביותר הוא בהוצאה על דלק, שמחירו זינק כתוצאה מהמלחמה באוקראינה (וירד באוגוסט). ההוצאה על דלק בכרטיסי אשראי עלתה ביולי ביותר מ־16% ביחס לאשתקד והסתכמה ב־1.84 מיליארד שקל. בינואר־יולי היא זינקה ב־25%, עלייה של יותר מ־2 מיליארד שקל, והסתכמה ב־11.37 מיליארד שקל. בהוצאות על תחבורה ציבורית נרשם זינוק של כ־28% לסך של 2.9 מיליארד שקל בשבעת החודשים הראשונים של השנה. מחירי הנסיעה לא השתנו בתקופה והרפורמה נכנסה לתוקפה רק באוגוסט, כך שנראה כי מדובר בשינויים בשימוש.

התייקרויות נוספות שתפסו בחודשים האחרונים את תשומת הלב הציבורית הן במחירי המזון. במדד האחרון עלה מחיר הפירות הטריים ב־8.5%, ועד לדצמבר ישלים הלחם לדוגמה עלייה שנתית של 21%. על פניו, ההוצאה ברשתות המזון לא משקפת פער דרמטי במחירים ועלתה רק ב־1.6% בחודש שעבר - ממוצע ההוצאות היומי עמד על 146.97 מיליארד שקל, לעומת 144.7 מיליארד שקל ביולי אשתקד. אבל המשק פעיל בהרבה מביולי שעבר, ובניגוד ל־2021 עשרות אלפים טסו לחו"ל, רבבות יצאו לבלות והילדים בילו חלקים ניכרים מהחופשה בקייטנות. כך שניתן להניח כי הצריכה הביתית הצטמצמה, אך היקף ההוצאות כאמור גדל. עם זאת, קשה להצביע על מגמה ברורה. כך למשל, ביוני נרשמה צריכה גבוהה במיוחד, הן בהשוואה ליוני שעבר והן בהשוואה ליולי הנוכחי - נראה שבעיקר בשל שביתת מערכת החינוך שהקדימה את החופש הגדול.

גם מוצרי הפארם כיכבו בכותרות, עם התייקרות בעיקר במוצרי החתלה לתינוקות. ההוצאות באשראי עלו בכ־5%, לסך של 6.5 מיליארד שקל בינואר־יולי.

חזרה למסעדות ולטיסות

בסעיפי הוצאות משמעותיים אחרים קשה לאמוד את השפעת האינפלציה, מכיוון שהם עונתיים יותר. כך למשל, ההוצאה על הארחה ונופש בארץ ובחו"ל אומנם עלתה ביולי ב־7.7% ביחס לאשתקד, אך נראה כי השינוי נובע בעיקר מהסרת כל מגבלות הקורונה. הציבור חזר לטוס ולהוציא לא מעט כספים בחו"ל ולפי הערכות בענף, נרשם זינוק של 150%-250% בהוצאות פיזיות בחו"ל ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

נראה כי החזרה לטיסות אחראית למרבית הגידול, לצד התייקרותן בשל עליית מחיר הדלק. ההוצאות במגזר סוכנויות הנסיעות שילשו עצמן ועמדו בינואר־יולי על יותר מ־6 מיליארד שקל, לעומת כ־2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. אצל חברות התעופה הוציאו הישראלים יותר ממיליארד שקל, זינוק של 140%. גם בהוצאות על תיירות בתוך ישראל נרשמה עלייה משמעותית והן הסתכמו בכ־4.2 מיליארד שקל, גידול של 50% לעומת ינואר־יולי אשתקד.

את ביטול המגבלות ניתן לראות גם בהוצאות על בידור ופנאי, שהסתכמו בשבעת החודשים הראשונים של השנה בכ־1.55 מיליארד שקל - זינוק של כ־56% ביחס לאשתקד. בהוצאה על מסעדות נרשמה בתקופה קפיצה של 34% לכמ 16 מיליארד שקל.

גידול לא רק באשראי

מנתוני שב"א עולה כי הישראלים גם משכו יותר מזומן מבשנים הקודמות. בשבעת החודשים הראשונים של השנה משך הציבור כ־37 מיליארד שקל, מהכספומטים הבנקאיים בלבד (לפי הערכות אלה מהווים כ־70% ממשיכות המזומנים, כך שמדובר על יותר מ־52 מיליארד שקל יחד עם המסופים החוץ־בנקאיים). עלייה משמעותית ביחס ל־35 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב־2021, גידול של 5%.

כשמחברים את ההוצאות בכרטיסי אשראי עם משיכות המזומנים, מקבלים שימוש יומי בהיקף של 1.35 מיליארד שקל. זאת לעומת 1.23 מיליארד שקל בשבעת החודשים הראשונים של 2021.

מבדיקת גלובס עולה כי בחודשים האחרונים התרחב גם השימוש באמצעי התשלום השלישי - צ'קים. נתוני בנק ישראל מגלים כי בינואר־מאי השנה הופקדו בבנקים צ'קים בהיקף 354 מיליון שקל, עלייה של יותר מ־8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מתכוננים לירידה

בחברות כרטיסי האשראי קיבלו את העלייה בהוצאות בסיפוק, עם גידול נאה של כ־19% בהכנסות המצרפיות מפעילות כרטיסי האשראי לסך של 2.38 מיליארד שקל. גם הבנקים, גוזרים מכך קופון. בנוסף, החברות הגדילו גם את ההכנסות מהאשראי הצרכני והעסקי. מקס, היא החברה הצומחת ביותר בתחום האשראי וגם זו שמציעה את הריביות הנמוכות ביותר מבין השלוש. תיק האשראי הצרכני שלה עמד בסוף הרבעון השני על כ־7.5 מיליארד שקל, זינוק של 36% לעומת סוף יוני 2021. כאל רשמה בפרק זמן זה גידול של 22% בתיק האשראי הצרכני לסך של 6.4 מיליארד שקל ותיק האשראי של ישראכרט עומד על 4.3 מיליארד שקל, גידול של 9.5%.

באשר לריביות, מקס כאמור מציעה את הריבית הנמוכה ביותר, 7.8% לציבור ו־5.7% לעסקים. בישראכרט הריביות הממוצעת הן 9.3% ו־6.1%, בהתאמה, ואצל כאל 10.3% לציבור ו־3.6% לעסקים. למרות עליית הריבית ב־0.65%, ריביות חברות כרטיסי האשראי לא עלו בשיעור דומה, למעט בכאל שם התייקרה הריבית לעסקים ב־1%.

העלייה בצריכה נמשכת גם באוגוסט וצפויה להימשך לפחות עד אמצע אוקטובר אז יסתיימו החגים ובחודשים אלו נתב"ג עוד יהיה מלא. אך בשיחות סגורות, חברות כרטיסי האשראי כבר מתכוננות לירידה בהיקפי הצריכה וגם לירידה בביקושים לאשראי, כאמור מנוע הצמיחה הנוסף שלהן.