שינויים בדפוסי ההתעשרות בהייטק והתביעה שחשפה את הרכב האוטונומי של אפל

עצירת ההנפקות בוול סטריט והירידה הדרמטית בהשקעות בחברות הייטק הובילה יזמים ומנכ"לים רבים לזרועותיהם של הבנקים. ליתר דיוק, לכיוונן של קרנות האשראי והחוב והבנקים המתמחים בהשקעות בטכנולוגיה עתירת סיכון.

כך תם לו עידן הכסף הזול: פחות השקעות הון תמורת מניות מהיזמים, ויותר הלוואות והסדרי חוב - כסף תמורת ריבית. היזמים יכולים להתנחם בכך שבאמצעות גיוס חוב יוכלו להשאיר יותר מניות בידיהם וגם לא ייאלצו לספוג ירידת שווי בדומה לנעשה בשוק ההון. הלווים מהצד השני יוכלו להפחית את הסיכון בהשקעות בענף ההייטק ובמקביל לאפשר לחברות המוצלחות יותר להגיע לקו הגמר הכולל הנפקה או רכישה מוצלחת.

זה מבחן נהדר עבור החברות הטובות: יזמים מרבים להבטיח שהחברה שהקימו צפויה לצמוח ולהפוך לגדולה בתחומה. אלה שיצליחו להוכיח זאת בפועל ירוויחו מאפסייד גדול יותר, מאחר ויותר מניות יישארו בידיהם. מימון שכזה יאפשר לחברות להמשיך ולצמוח ולצלוח את מרחק השנים עד לפתיחה חוזרת של שערי וול סטריט שנסגרו זה מכבר.

בלקסטון, אחת מקרנות הצמיחה הגדולות בעולם נכנסת בימים אלה לתחום הסדרי החוב, כך נחשף בימים האחרונים באתר החדשות דה אינפורמיישן. גם קרן ההון סיכון אינסייט פרטנרס, שפעילה מאוד בישראל, מקימה פעילות המערבת השקעות הון וחוב בעסקאות.

בלקסטון, יש לציין, לא הייתה מהקרנות הבזבזניות בימי בועת הקורונה, ודאי לא ביחס לשמות גדולים אחרים כמו טייגר גלובל ואינסייט פרטנרס. עובדה: היא לא השקיעה כלל בחברות ישראליות בוגרות, למרות שהקימה נציגות מקומית ושכרה את מנכ"לית לאומי טק לשעבר יפעת אורון לתפקיד שותפה. השווי המנופח והתנאים שקרנות אחרות הסכימו לתת לישראליות, הרחיקו מהשוק משקיעים רציונליים.

שוק ההלוואות לחברות הייטק עמד בשנה שעברה על עשירית מהסכום שהזרימו קרנות ההון סיכון ישירות לחברות. אין ספק שבסוף השנה הזו התמונה הזו תשתנה.

שמונה כתבות שהופיעו השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס

1. "לא חסר כסף" ו"מגייסים כרגיל": מה באמת עומד מאחורי הסיסמאות בהייטק 

המשבר בהייטק מנפץ כמה מהטענות השגורות בפי יזמים ומשקיעים שמנסים להצדיק את ירידות הערך והקפאת ההשקעות. בחינה מחודשת של המיתוסים שמלווים את הענף: מהמודל הכספי, דרך ניהול כוח האדם ועד למדיניות קרנות ההון סיכון.

2. התביעה שחשפה את התכניות הכמוסות ביותר של אפל

יצרנית הטלפונים מקופרטינו מקפידה לשמור על מעטה חשאיות בנוגע לעיסוקה בפיתוח רכבים אוטונומיים, אבל כעת, על מנת לנצח במשפט נגד עובדים שגנבו סודות מסחריים, עליה לחשוף את פעילותה בתחום. ז'יואלינג ז'אנג, עובד לשעבר של החברה, הואשם בגניבת סודות מסחריים שעסקו בחטיבות המכוניות האוטונומיות. כעת הוא עלול לעמוד בפני 10 שנות מאסר וקנס של רבע מיליון דולר.

3. מליונרים אבל פחות

השנה שעברה נחשבה לשנה מוצלחת מאוד בענף ההייטק, כשמיליארדי דולרים זרמו ליזמים ולעובדים, ומניות נקנו ונמכרו במחי יד. אולם, מאז פרוץ המשבר בשווקים, השווי של החברות הציבוריות נחתך, האופציות לעובדים פחתו, והיקף עסקאות הסקנדרי צנח. מה השתנה בדפוסי ההתעשרות של 2022 ומהם אפיקי ההשקעה המועדפים על המתעשרים החדשים?

4. טוויסט בעלילה

חברת ההגנה מפני רחפנים תוקפים קונווקסום שבעבר נרכשה על ידי NSO נכנסה בשנה שעברה להליך שיקום ובתחילת החודש המליץ הנאמן שמונה לה כי תרכוש אותה בעלת השליטה ב-NSO, קרן נואל. כעת מניחים מייסדי החברה הצעת נגד במה שנראה כמו פרק נוסף בסכסוך בין הנהלת NSO, בעלת השליטה בה, קרן נואל, ומייסדי קונווקסום. מייסדי חברת הרחפנים שנמכרה ל-NSO רוצים להחזיר לעצמם את השליטה בחברה. חשיפת גלובס. 

5. הפעילות החדשה של אמזון בישראל

ענקית הקמעונאות המקוונת קיבלה החלטה אסטרטגית להרחיב את הפעילות הפרסומית שלה בשווקים נבחרים ברחבי העולם, כולל ישראל. המהלך מתבצע דרך שותפים עסקיים, ובארץ תוביל אותו חברת Httpool. לפני כשלוש שנים ניסתה אמזון לבצע מהלך כניסה רחב יותר, שלא צלח. לידיעה הבלעדית בגלובס.

6. מה השתבש בוואטסאפ?

מאז עדכון הגרסה במרץ, משתמשים מתלוננים ומדווחים על תקלות ובעיות בלתי פוסקות בגרסת ה-Web של אפליקציית העברת המסרים הפופולרית. קריסות, הודעות שלא מתעדכנות בין המכשירים, שפה לא נכונה ועוד. במצב שבו ווטאסאפ היא יותר מאפליקציה רגילה - אלא כלי עבודה ממש, מה ניתן לעשות לשפר את המצב?

7. משמר המפרץ

סטארט-אפ האינשורטק אט-ביי, שמתמחה בביטוחי סייבר, הודיע על רכישת Relay הקנדית במזומן ובמניות. Relay מפתחת אתר להשוואה בין הצעות שונות בביטוחי סייבר והיא תישאר יחידה עצמאית. באט-ביי מדווחים גם שהגיעו לקצב הכנסות שנתי של 150 מיליון דולר.

8. מעצמת הנפט שעושה שופינג בעמק הסיליקון

מחירי הנפט המאמירים סיפקו לחברת הנפט הלאומית של סעודיה, "ערמקו", זינוק של 90% ברווחים במחצית הראשונה של 2022. חלק ניכר מהכסף הולך לקרן העושר הסעודית, שכבר השקיעה כמעט 7 מיליארד דולר בענקיות טכנולוגיה אמריקאיות דוגמת מיקרוסופט, גוגל, אובר, מטא ויצרנית משחקי פיפ״א, EA. המטרה: להרחיב את ההשפעה בבית הלבן.