בית המשפט המחוזי מרכז הפך החלטה של בית משפט השלום בפתח תקווה וקבע כי אולם האירועים לה ריין בעמק חפר יפנה את המבנה בו הוא פועל. זאת לאחר שבעלי אולם האירועים לא שילמו 13 חודשי שכירות, בהיקף של כ-1.7 מיליון שקל, בתקופה בה הוטלו מגבלות בשל מגפת הקורונה. לה ריין נדרשת לפנות את הנכס בתוך 90 ימים ובכוונתה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
● ביהמ"ש קבע כי אישה הגישה תלונת שווא. מה היה גובה הפיצוי?
● ביהמ"ש העליון חסך לרשות המסים כמיליארד שקלים
מדובר באחד מהסכסוכים המשפטיים שנוצרו בעקבות הטלת הסגרים, והתמודדות העסקים עם היעדר יכולת להפעיל את העסק. חלק מהשוכרים נקטו בפעולות חד צדדיות וביטלו את תשלומי השכירות. הטענה המרכזית היא כי עומדת להם הגנת הסיכול שמשמעותה כי כוח עליון מנע מהם לקיים את החוזה, ולכן אין מקום לפנותם מהנכס. זאת לצד מחלוקת על גובה התשלום שיש לשלם על תקופת הסגרים והמגבלות.
ההגנה של אירוע מסכל נחשבה בעבר לאות מתה, לאחר שבתי המשפט דחו נסיבות מסכלות בתחום הביטחוני כמו האינתיפאדה או סגר בשטחים.עם פרוץ הקורונה הפכה ההגנה לרלוונטית וחלק מבתי המשפט עשו בה שימוש אך למרות שתביעות לא מעטות הוגש, לא נקבעה הלכה מנחה. תיק זה עשוי להיות הראשון שיגיע לעליון ויבסס הלכה מחייבת.
במקרה הנוכחי, מדובר בשטח שלי 3,000 מ"ר באזור התעשייה בעמק חפר, שהושכר על ידי חברת אייסוניק קיד מערכות לחברת לה ריין בשנת 2017, לצורך ניהול אולם אירועים. לפי ההסכם, קיימת אופציית הארכה עד לשנת 2027. דמי השכירות עומדים על 132 אלף שקל לחודש. לה ריין הפסיקה לשלם במרץ 2020, עם הטלת הסגר ובהמשך המגבלות. היא ביטלה את השיקים ולא שילמה במשך 13 חודשים. באפריל 2021 חזרה לשלם. לה ריין טענה כי החברה מנצלת את מצוקתה אליה נקלעה בעקבות הקורונה ומבקשת להשכיר את הנכס במחיר גבוה יותר לאחר.
דעת הרוב: הלכת הסיכול לא מתקיימת
הסוגייה המרכזית נוגעת לשאלה האם משבר הקורונה מעניק הגנה למי שמפר את הסכמי השכירות מכוח הגנת הסיכול הקבועה בחוק. ההגנה דורשת שלושה תנאים מצטברים: קיומן של נסיבות ההופכות את קיום החוזה לבלתי אפשרי; היעדר יכולת לצפות, בעת כריתת החוזה, את הנסיבות המסכלות; וחוסר יכולת של המפר למנוע את אותן נסיבות.
בית משפט השלום בפתח תקווה דחה את הבקשה לצו פינוי, וקבע כי ההחלטה שלא לשלם את דמי השכירות לא מהווה חוסר תום לב, ומדובר בנסיבות של כוח עליון שמנע מגן האירועים להשתמש בנכס. בערעור קבעו בדעת הרוב, השופטות חנה נדב ויסכה רוטנברג, כי אמנם גן האירועים לא יכל לצפות את המגיפה והשלכותיה, אך קיום החוזה לא הפך לבלתי אפשרי לחלוטין.
נקבע כי גן הארועים לא הוכיח כי לא היו לו הכנסות בתקופה זו, וכי לא הוכח אילו אירועים התקיימו באותה התקופה. כך שהפרת ההסכם לא נעשתה בנסיבות של הגנת הסיכול. וגם אם ניתן לקבל שהיה סיכול בחלק מהתקופה, זה לא מאפשר לאולם להימנע מתשלום חד צדדיבמשך 13 חודשים. "דין הסיכול לא מאפשר לצד להחליט חד צדדית על שינוי החוזה או השעיה זמנית של קיום חיוביו" קבעו השופטות.
לה ריין גם לא שילמה דבר על חשבון דמי השכירות. באיחור ניכר שלחה לה ריין שיקים בסכום של 210 אלף שקל בלבד אך החברה לא הסכימה להפקידם בבחינת "מעט מידי. מאוחר מידי".
בדעת המיעוט סברה השופטת חנה קיציס כי יש לדחות את הבקשה לפינוי. לעמדתה, מכיוון שבמשך 11 חודשים נאסר להפעיל אירועים במקום סגור, קיום החוזה הפך לבלתי אפשרי. גם אם מותר היה לקיים אירועים עם הגבלת אנשים בחלק מהזמן, ההסכם לא היה מעשי כי התועלת של האולם מוגבלת ממה שציפו מנכס ששטחו 3,000 מ"ר.
מועד הפינוי נקבע לעוד 90 ימים החל מיום מתן פסק הדין שניתן ב-22 לאוגוסט.
חברת אייסוניק קיד מערכות יוצגה על ידי עו"ד עתי צמחוני. חברת לה ריין יוצגה על ידי עוה"ד יעקב לאור וסבטה קיפניס.
תגובת עו"ד יעקב לאור המייצג את לה ריין: "לצערינו כל הצעה להסדר נדחתה על ידי המשכירה והיא זו שעמדה על כך כי יקוב הדין את ההר. השאלה המשפטית היחידה שצריכה להיות על הפרק היא מהו הסכום לתשלום. חברת לה ריין לומדת את החלטת ביהמ"ש המחוזי ומגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בד בבד עם הגשת בקשה לעיכוב ביצוע. אנו סבורים כי הפעילות התקינה של גן האירועים תמשך. דעת המיעוט אימצה את עמדת ביהמ"ש השלום ועמדת חברת לה ריין. אנו סבורים כי במציאות המורכבת והמיוחדת הקשורה עם נסיבות התיק גם ביהמ"ש העליון יאמץ את עמדתינו ויהפוך את החלטת תוך שהוא מאמץ את עמדתה המאוזנת של דעת המיעוט".
ע"א 11146-04-22
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
