בגלל תקלה באחד מהמנועים: נדחה שיגורה של חללית אוריון

היום (ב') אחר הצהריים - בין השעות שלוש וחצי לחמש וחצי - הייתה אמורה להמריא למסלול ההיקפי של הירח החללית "אוריון" במסגרת תוכנית "ארטמיס" של נאס"א, אך לפי הדיווח של נאס"א התגלתה בעיה באחד המנועים.

סוכנות החלל האמריקאית הודיעה אחר הצהריים, רגע לפני ההמראה כי שיגור החללית לסביבת הירח נדחה סופית. לפי הדיווחים נתגלו מספר תקלות כמו דליפת מימן באחד מארבעה מנועי המשגר וכן הצטברות של שכבת קרח - שהתבררה כתקלה לא קריטית. התקלות נתגלו כבר במהלך תדלוק המימן הנוזלי שהחל בשעות הלילה האחרון. תקלה נוספת שארעה במהלך הבוקר היא השבתת קשר באורך של 11 דקות בין הלווין המותקן בחללית, לבין תחנות השליטה בקרקע. לתקלה זו היה פוטנציאל להשפיע גם על הצלחת ההמראה.

הדחייה תתן זמן רב יותר לצוותי נאס"א כדי ללמוד את התקלות ולבחון מערכות נוספות בחללית, וזו צפויה להמריא בשבוע הבא.

תכליתה ארוכת הטווח של תוכנית ארטמיס היא להשיב בני אדם לירח, להקים עליו מושבה אנושית ולהופכו לתחנת מעבר למשימות מאוישות לחלל העמוק, ולמאדים בפרט. במובנים רבים הוא התגשמות חלומו של באז אולדרין, איש צוות אפולו 13 שנחת על הירח לפני 53 שנה. אולדרין הטיף בשנים האחרונות לפריצת דרך חללית למאדים דרך הירח כתחנת מעבר. על פי התיזה שהפכה מקובלת על ידי נאס"א בעשור האחרון, נחיתה על הירח לצורך תדלוק ורענון משאבים היא חיונית למשימה המאוישת למאדים.

בתוך החללית הייתה אמורה להיות הבובה הישראלית "זוהר". ייחודה של הבובה - החלק הישראלי במשימת החלל - באפוד ההגנה מקרינה בו תהיה עטופה לצורך ניסוי מדעי. האפוד, שפותח על ידי סטאמרד (StemRad) צבר את המיילאג' החללי הארוך ביותר בינתיים מבין האפודים המתחרים במשימות ארטמיס, ואם יוכיח את יכולותו בסינון קרינה קוסמית, יש לו פוטנציאל לא נמוך בכלל להפוך לאפוד הרשמי של המשימות המאוישות של נאס"א בחלל. ייחודו לא רק בסינון הקרינה, אלא גם בנוחות ובמבנה הארגונומי שהוא מציע ביחס לאפוד הקיים בסוכנות החלל. האפוד נתפר במיוחד למידותיה של הבובה זוהר, ולא במקרה: בנאס"א מתכננים להנחית ב-2025 אסטרונאוטית ראשונה על הירח, ולשכתב את האמירה ההיסטורית מטיסת אפולו "For all mankind" לה קונוטציות שאינן מכלילות נשים.

האפוד מיועד לירח, אך בעתיד עשוי לשמש גם נגד הקרינה במאדים

לאפוד הישראלי פוטנציאל לחולל מהפכה גם בטיסות למאדים. מלבד הטמפרטורה הנמוכה מאוד (-65 מעלות צלזיוס), השהייה על כוכב הלכת האדום מסוכנת לאורך זמן בגלל הקרינה הקוסמית המגיעה מהשמש, כזו שעלולה לאורך זמן להחליש את גוף האדם ולגרום למחלות ממאירות. הקרינה בכדור הארץ נמוכה לאין שיעור ביחס לזו הנמדדת על פני כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש בשל ההגנה המספקת האטמוספירה והשדה המגנטי.

האפוד מתוכנן כעת לשהייה על הירח, בו רמת הקרינה הנמדדת גדולה פי 200 מזו שעל כדור הארץ, אך הוא מסוגל לעמוד גם בקרינה על המאדים, שהיא גבוהה לאין שיעור מזו שעל הירח.

שיתוף פעולה בין שלוש יבשות

מלבד האכסניה של החללית האמריקאית, שותפות לניסוי סוכנות החלל הישראלית, שמספקת את האפוד, וסוכנות החלל הגרמנית (DLR) שמספקת את אמצעי המדידה העומדים בתקנים מחמירים שמשווים בין הבובה המוגנת על ידי האפוד הישראלי (זוהר), לבין בובה נוספת, הנקראת הלגה. האחרונה תשוגר ללא האפוד, כך שתוכל להתקיים השוואה בין השתיים בסוף הניסוי.

החללית אוריון מורכבת מרכב שיגור מתוצרת בואינג ומלווין האוריון מתוצרת לוקהיד מרטין. היא הייתה אמורה, כאמור, להמריא אחר הצהריים אל מסלול סובב ירח שיימשך מספר ימים.

מטרתו של הפרויקט של נאס"א, המבוצע על ידי לוקהיד מרטין, היא להנחית צוות מאוייש על המאדים בחללית רחבת ידיים המאפשרת טיסה במשך שישה חודשים אל המאדים ועוד שישה חודשים בדרך חזרה. בעשור האחרון התעדכן הפרויקט כך שיכלול גם גיחה לירח לפני יציאה למאדים, תחת ההנחה כי הירח יוכל לשמש כמעין בסיס ניסוי ולאחר מכן תחנת הצטיידות. ניסויים על הירח יסייעו ללמידה על התגוננות מפני קרינה, לניסויים בניצול משאבים בגרם שמיים מרוחק, בהפקת חמצן ומים, בייצור דלק, גידול מזון וביישומי רפואה מרחוק. הירח הוא בסיס טוב להתחיל ממנו כי במקרה חירום, אפשר גם להספיק לחזור. כמו כן, קל יותר לשגר משימות למאדים מהירח, כיוון שכוח הכבידה שם הוא שישית מזה של כדור הארץ.

זו משימת החלל הראשונה במסגרת תוכנית ארטמיס, אך חללית אוריון כבר צברה נסיון בחלל. האוריון המריאה מספר פעמים לחלל, האחרונה היתה בנובמבר 2021, אז התחברה לתחנת החלל הבינלאומית. במהלך מסע זה החללית הייתה אמורה להקיף את הירח, ובשנים הבאות, כאמור, היא צפויה להטיס אסטרונאוטים תחילה להקפה מלאה של הירח ולאחר מכן לנחיתה.

"זהו שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית שבמשרדי, סוכנות החלל הגרמנית, ונאס"א האמריקאית, בעקבות החלטת ממשלה שהעליתי לאישור הסכמי ארטמיס. מדובר ביוזמה מאוד שאפתנית, להחזיר את האדם לירח ולמאדים", מסרה שרת החדשנות והמדע אורית פרקש-הכהן.

סטמרד של היזמים אורן מילשטיין ודניאל לויט, פיתחה אפוד להגנה מפני קרינה שיועד במקור לשימושים ביטחוניים או חילוץ והצלה בכורים גרעיניים על כדור הארץ. על פי אתר המחקר IVC היא גייסה 6 מיליון דולר ממשקיעים כגון קרן וונקה, ברוס זוויבל, וג'ף וויניק. בצוות הייעוץ המדעי שלה נכללים זוכי פרס נובל לכימיה כמו אהרון צ'חנובר, מיכאל לויט ורוג'ר דיוויד קורנברג.