חברות הביטוח אומנם צפו הפסדים ברבעון השני של השנה, בשל עדכון לוחות התמותה שביצעה רשות שוק ההון בסוף חודש יוני השנה. אולם יחד עם הירידות בשוקי ההון, שגרמו לאובדן כספי השקעות, ההפסד המצרפי שלהן היה גדול בהרבה מהצפוי. חמש החברות הגדולות בישראל - הפניקס, הראל, מגדל, כלל ומנורה מבטחים - סיימו את הרבעון השני של 2022 עם הפסד מצרפי של 1.87 מיליארד שקל, ואת המחצית הראשונה של השנה עם הפסד של 581 מיליון שקל.
● המאבק בין סין למערב מגיע לבנקאות: האם HSBC יפוצל לבנקים סיני ואירופי נפרדים?
● ותודה לבנק ישראל: העלאות הריבית סידרו לבנקים הכנסה כפולה מהפיקדונות
חלק גדול מההפסדים ברבעון נובעים כאמור מעדכון לוחות התמותה, שכלל העלאה של תוחלת החיים של מבוטחיהן מגיל 78 ליותר מ-80, וחייב את חברות הביטוח להפריש כספים שישמשו כרזרבות, אשר יבטיחו שהן יוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהן למבוטחים.
עיקר ההשפעה של העדכון נוגע לביטוחי המנהלים אשר הבטיחו למי שבחר לחסוך בהם מקדם קצבה ידוע מראש. על מנת לחשב את הקצבה החודשית, מחלקות חברות הביטוח את הסכום שצבר החוסך עד לגיל פרישה במקדם, והתוצאה היא הקצבה החודשית המבוטחת לו.
כך, ככל שהמקדם נמוך יותר, הקצבה החודשית עולה. לדוגמה, מבוטח שחסך מיליון שקל והמקדם שאליו התחייבה החברה הוא 200 חודשים, הקצבה החודשית שלו תעמוד על 5,000 שקל.
ניר כהן, מנכ''ל הראל ביטוח בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: טל שחר
הבעיה היא שחברות הביטוח צריכות לשלם את אותה קצבה חודשית לאחר גיל הפרישה גם אם המבוטח חי מעבר למספר החודשים שאליו התחייבה החברה. לדוגמה, אם המקדם עומד על 200 חודשים (בעבר היו אף מקדמים נמוכים יותר), כלומר 16.6 שנים, אך המבוטח חי תקופה ארוכה יותר, של 20 שנה לאחר גיל הפרישה, חברת הביטוח תצטרך להמשיך לשלם לו את אותה הקצבה במשך שלוש שנים ויותר - כספים שייגרעו מרווחיה.
בהתאם, ככל שתוחלת החיים על פי רשות שוק ההון עולה, החברות צריכות להפריש יותר כספים על מנת לעמוד בהתחייבויות העתידיות שלהן. בשנת 2013 בוטלה ההבטחה למקדם בפוליסת ביטוח מנהלים, שהגנה על המבוטחים במקרה של התארכות תוחלת החיים, צעד שהפך את המוצר לפחות אטרקטיבי, אך החברות עדיין מחויבות כמובן לפוליסות שנמכרו לפני כן.
העדכון הנוכחי בא כאמור לידי ביטוי בהפרשה חד-פעמית שבוצעה בדוחות חברות הביטוח ברבעון השני של 2022, במיוחד אצל החברות עם התיק הפנסיוני המוטה לביטוחי מנהלים הגדול יותר - מגדל וכלל.
שגיא יוגב, מנכ''ל מגדל ביטוח / צילום: גל חרמוני
מגדל הפרישה ברבעון השני של השנה 923 מיליון שקל בגין עדכון לוחות התמותה, כמעט 40% מתוך 2.23 מיליארד השקלים שהפרישו כל חמש החברות הגדולות. כלל היא הבאה בתור, עם הפרשה של 627 מיליון שקל. מנכ"ל מגדל, שגיא יוגב, אמר לגלובס כי "למיטב הבנת החברה מדובר בהפרשה חד-פעמית שלא צפויה לחזור על עצמה בשנים הקרובות, ועל זה נאמר 'בודדים המקרים שבהם יש חיסרון לגודל'".
בהתאם, החברות הללו רשמו גם את ההפסדים הגדולים ביותר ברבעון, כשמגדל סיימה את החודשים אפריל-יוני עם הפסד כולל של מיליארד שקל וכלל עם הפסד של 510 מיליון שקל. גם הראל הציגה רבעון בעייתי עם הפסד כולל של 436 מיליון שקל למרות הפרשה קטנה בגין עדכון לוחות התמותה, של כ-280 מיליון שקל.
ביטוחי המנהלים איבדו את האטרקטיביות
ביטוחי המנהלים היו עד לפני שנים ספורות אחד ממרכזי הרווח הגדולים של חברות הביטוח. דמי הניהול בהם גבוהים באופן משמעותי מאלו שגובות קרנות הפנסיה. כך למשל, דמי הניהול מהצבירה (סך הנכסים של החברה) עמדו בממוצע על פי ארבעה יותר מאשר בקרנות הפנסיה, ומההפקדות על פי עשרה יותר.
אולם לאחר שרשות שוק ההון חייבה את החברות להוציא את ביטוחי החיים אל מחוץ לפוליסות, הם איבדו את האטרקטיביות שלהם והמכירות שלהם ירדו. זאת במקביל לכך שהמקדמים גדלו כאמור, במטרה להתאים אותם להתארכות תוחלת החיים.
גם באוצר לא מרוצים מביטוחי המנהלים, ובטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה במאי האחרון, וכעת ככל הנראה כבר לא רלוונטית, לאור הבחירות המתקרבות, נכלל סעיף שלפיו לא נוכל להפקיד כספים לקופת הביטוח, כל עוד לא הופקד הסכום המקסימלי האפשרי לקרן פנסיה חדשה. ובמילים אחרות, ביטוח המנהלים, שהיה אחד מהמכשירים הפנסיוניים השנויים ביותר במחלוקת, ישנה את אופיו ויהפוך למוצר משלים.
יהודה בן אסאייג, מנכ''ל מנורה מבטחים / צילום: יעל צור
הפסדים גדולים בגלל הירידות בשוקי ההון
לצד ההפרשות בשל עדכון לוחות התמותה נפגעו חברות הביטוח במחצית השנה הראשונה, ובמיוחד ברבעון השני, מהירידות החדות בשוקי ההון. מגדל ומנורה מבטחים הן היחידות שמפרסמות את הנתונים על הפסדים בעקבות אותן ירידות, ואלה עמדו על 1.3 מיליארד שקל ו-815 מיליון שקל, בהתאמה.
מעבר לנזק הישיר מההשקעות, הירידות בשוקי ההון לא אפשרו לחברות הביטוח לגבות דמי ניהול משתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים. ה"בור" שנוצר בגביית דמי הניהול הללו, עד אשר חברות הביטוח יעבור מתשואות שליליות לחיוביות, עמד נכון לסוף הרבעון השני אצל חמש החברות יחד על יותר מ-2.6 מיליארד שקל. מאז שהסתיים הרבעון השני, בחודשים יולי ואוגוסט השיגו החברות תשואות חיוביות, אשר צמצמו במאות מיליוני שקלים את ה"בור", אך עדיין נותרה להם לא מעט עבודה כדי שיוכלו לשוב ולגבות דמי ניהול משתנים.
אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: תמר מצפי
מבט על שורת הרווח התחתונה של חברות הביטוח מגלה כי הפניקס היא חברת הביטוח היחידה שסיימה הן את הרבעון והן את חצי השנה הראשונה עם רווח, של 184 מיליון ו-537 מיליון שקל, בהתאמה. לאחריה מנורה מבטחים עם הפסד קטן במחצית השנה הראשונה של 7 מיליון שקל (הפסד של 97 מיליון שקל ברבעון השני), ומגדל כאמור מציגה את ההפסדים הגדולים ביותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
