סין מפגרת אחרי העולם בייצור שבבים ואנשי העסקים במדינה משלמים את המחיר

בחודש שעבר נודע כי דינג ון־וו, הנשיא לשעבר של הקרן הסינית החשובה ביותר להשקעה בשבבים, נמצא תחת חקירת שחיתות. הקרן הלאומית להשקעה בתעשיית המעגלים המשולבים, המכונה "הקרן הגדולה", גייסה כ־50 מיליארד דולר מגופים בנקאים סיניים ממשלתיים להשקעה בשבבים, כחלק מהדחיפה של סין לקדם את מעמדה בתחום הקריטי.

דינג הוא רק אחד מתוך שורת בכירים בעולם השבבים הסיני שנחקרים בימים אלו על שחיתות. יחד איתו אפשר למצוא את שר התעשייה וטכנולוגיית המידע שיאו יאצ'ינג, הגורם הבכיר ביותר בסין שמושם תחת חקירת שחיתות מזה שנים, וגם את היו"ר לשעבר של חברת השבבים צ'ינחואה יוניגרופ (Tsinghua Unigroup), אם למנות רק חלק מהשמות.

חקירות שחיתות צצות כל הזמן בסין, אבל העובדה ששורת בכירים בענף הופכים לחשודים, רומזת שמשהו גדול יותר מתרחש. ההערכה היא שהחקירות מבטאות אי־שביעות רצון בממשל מההתקדמות הלאומית בתחום השבבים והבכירים בחברות, שלא עומדים ביעד להפוך את סין למעצמת שבבים, משלמים את המחיר.

המרדף הסיני אחרי עצמאות שבבית

ההתחלה של סין בכל הנוגע לשבבים לא הייתה רעה בכלל. סין יצרה את המעגל המשולב (השבב) הראשון ב־1965, שמונה שנים אחרי המצאתו בארה"ב והרבה לפני טייוואן ודרום קוריאה, שכיום מובילות את התחום. נכון ל־1966 פיגרה סין אחרי ארה"ב בשש שנים מבחינת טכנולוגיית שבבים.

אלא שאז הגיעה מהפכת התרבות, עשור של פורענות שבו מאו דזה־דונג שלח פלוגות צעירים לחשוף ולהעניש אליטות בורגניות ואינטלקטואליות שקמו לכאורה בתוך המפלגה ומחוצה לה. כחלק מהמהפכה, המומחים המובילים לשבבים בסין פוטרו ממשרותיהם במכוני מחקר והמדינה שקעה לשנים ארוכות של שיתוק מדעי. כשמאו דזה־דונג מת ב־1976 ומהפכת התרבות הסתיימה רשמית, הפיגור מול ארה"ב גדל כבר לעשר שנים.

מאז מנסה סין לצמצם את הפער מהמערב כשהיא משתמשת בכל הכלים שברשותה. סין ניסתה לקנות קווי יצור זרים, לדרוש "העברת ידע" מחברות זרות בתמורה לגישה לשוק המקומי ולחלק הטבות מס, סובסידיות והשקעות למיזמים מקומיים. כל זה לא ממש עזר כי קווי הייצור שנקנו היו תמיד מיושנים וההטבות לא הלכו תמיד למקומות הנכונים. בעוד סין הפכה למעצמה בהרכבת מוצרי אלקטרוניקה המשתמשים בשבבים (כמו אייפונים) וחברות כמו וואווי מתקדמות בתכנון שבבים, בכל הנוגע לייצור השבבים סין נותרה מאחור ותלויה במפעלים בטייוואן, דרום קוריאה ובמערב. "התלות שלנו בטכנולוגיית ליבה היא הבעיה הגדולה שלנו", אמר ב־2016 נשיא סין שי ג'ינפינג.

  

ב־2015 הוציאה סין לדרך את תוכנית "Made in China 2025", שאחת ממטרותיה הייתה קידום עצמאות בתחום השבבים. היעד שהציבה הממשלה הוא לעלות מייצור עצמי של 10% מהשבבים שצרכה התעשייה המקומית ב־2015 ל־70% עד 2025. לצורך השגת יעד זה, השקיעה סין מ־2015 ועד המחצית הראשונה של 2022 כ־900 מיליארד יואן בתחום (130 מיליארד דולר). אלא שגם עם ההשקעות הללו, סין לא קרובה להשגת היעד של עצמאות שבבית. לפי תחזית חברת המחקר IC Insights, נכון ל־2025 תצרוך התעשייה הסינית שבבים בשווי 223 מיליארד דולר, מתוכם רק כ־20% ייצורו במדינה.

המיזם הסיני המבטיח התגלה כתרמית

התמריצים הסיניים בהחלט יצרו תנופה מספרית, עם אלפי חברות שבבים חדשות שקמו במדינה מדי שנה. הלחץ להגיע לתוצאות מהירות הוביל להשקעה של כסף ציבורי גדול במיזמים שהבטיחו הרבה וקיימו מעט מאוד. הדוגמה הכאובה ביותר לכך היא חברת השבבים Hongxin מהעיר ווהאן שקמה ב־2017 עם הבטחה להתקדם מהר ובגדול. Hongxin הבטיחה להפוך 30 אלף פרוסות סיליקון (Wafer) לשבבים בחודש, תחילה בטכנולוגיית יצור של 14 ננומטר ולאחר מכן ב־7 ננומטר - שיטת הייצור השנייה המתקדמת ביותר בעולם, שאפילו אינטל אינה מייצרת בה עדיין.

Hongxin מינתה את צ'יאנג שאנג־יי, בכיר לשעבר ב־TSMC מטייוואן, יצרנית השבבים המובילה בעולם, לתפקיד מנכ"ל. במקביל הציעה Hongxin משכורות עתק הגבוהות פי 2.5 משכרם הנוכחי למהנדסים מ־TSMC כדי שיעברו לסין. Hongxin קיבלה מיליארדי דולרים מהממשלה המקומית בווהאן, אך ב־2020 היא החלה לצבור חובות לספקים ולעובדים ובעקבות פריצת הקורונה בווהאן קרסה סופית בלי לייצר שבב אחד.

חברת אחרת Tsinghua Unigroup, שנשלטה על ידי האוניברסיטה המפורסמת בסין צ'ינחואה, הפכה לאחת מחברות השבבים הגדולות במדינה בעזרת מיזוגים ורכישות עם יצרניות שבבים זרות. Unigroup הציעה ב־2015 לרכוש את מיקרון האמריקאית תמורת 23 מיליארד דולר, עסקה שארה"ב חסמה משיקולי ביטחון לאומי. אלא שחוב הולך וגדל הוביל אותה לפשיטת רגל ולהלאמה.

לא הכול שחור. לפי דיווח מהחודש שעבר חברת SMIC, יצרנית השבבים הגדולה בסין, החלה לספק שבבים שיוצרו בטכנולוגיית דמוית 7 ננומטר, מה שמייצג קפיצה שלה שני דורות קדימה. הפרטים על כך חסרים ורבים במערב מפקפקים ש־SMIC תוכל לייצר שבבי 7 ננומטר באופן יעיל וכלכלי ללא ציוד מערבי מתקדם, ועדיין יש פה פוטנציאל לפריצת דרך סינית בלתי צפויה.

סין חסומה מקבלת ציוד מתקדם

ההנהגה בבייג'ינג כנראה עדיין לא מסופקת מהתקדמות זו, אם לשפוט לפי מסדר הנחקרים מתעשיית שבבים. רק שברור שהחקירות והמעצרים כשלעצמם בוודאי שלא יספקו לסין את ההצלחה הרצויה.

לאורך עשרות השנים האחרונות סין הגיעה להצלחות דרך שיתוף פעולה עם ידע והון זר, אך בכל הנוגע לשבבים המדינה סובלת מגישה חסומה לטכנולוגיה. גם מפעלים אחרים בעולם, כמו סמסונג בקוריאה, נעזרו בעבר בידע ובטכנולוגיה מארה"ב ויפן כדי לבנות את הדומיננטיות ולעקוף את המתחרים, מה שסין לא יכולה.

ארה"ב מונעת כיום מ־ASML ההולנדית למכור את המכונות שלה לסימון התבנית על השבבים לסין, טכנולוגיה חיונית לייצור שבבים מתקדמים מתחת ל־7 ננומטר. ארה"ב פועלת גם מול החברות היפניות כדי שלא יספקו אפילו דור קודם של מכונות סימון כאלו לסין. במקביל, חוק השבבים שעבר החודש בקונגרס מציע סובסידיות במיליארדים לחברות שבבים שיבנו מפעלים בארה"ב ולא ישקיעו בסין. מדיניות החוץ האגרסיבית של סין ותרגילי המלחמה שלה מול טייוואן מחריפים את בידודה בתחום השבבים, ועל כך הממשל בבייג'ינג יכול להאשים רק את עצמו.