חרדונים מזוקנים, לטאות וקוברות צצים בפרברי אנגליה

במדינה בה סנאים הם פחות או יותר חיית הבר הכי אקזוטית, הגיעו לאנגליה מבקרים בלתי צפויים.

"יש לי ארבע חרדונים מזוקנים שמסתכלים עליי ברגע זה, וכבר מצאתי בתים חדשים לשלושה מהם", אמר צ'רלס תומפסון, מחנות הזוחלים שלו "נחשים ופתנים", בה הוא גם מוכר בעלי חיים וגם מציל אותם. "וזה הכל תוך פחות מחודש".

במשך כמה שבועות, הייתה עלייה קבועה במספר הבעלים המוותרים על גידול חיות מחמד אקזוטיות או משחררים אותן לחופשי. העלייה במחירי האנרגיה - במקרים מסוימים, כפלים ממה שהיו לפני שנה - העלתה את המחיר של שמירה על סביבה חמימה לזוחלים עד כדי כך שאחזקתם פוגעת בתקציב משקי הבית.

חלק מהבעלים של חיות אקזוטיות כבר מקבלים החלטות להצטמצם וזה אומר שנהייתה עבודה רבה במיוחד במקצוע הנישתי של הצלת זוחלים.

"אני יכול לדמיין לעצמי אנשים מסתכלים על חשבון החשמל וחושבים לעצמם, 'אלוהים, מה אעשה?'", אמר מונטה ג'קסון, מתנדב במרכז הלאומי לבריאות הזוחלים בטונברידג', אנגליה.

חרדונית מזוקנת עם משקל יתר

במרכז, הדברים זזים בקצב לא זוחל בכלל. בין המגיעים החדשים ישנה פניקס, חרדונית מזוקנת הסובלת ממשקל יתר, ושמפניה, קוברה שקשקשיה נוצצים תחת אור הפלורסנט במרכז. "האידיאל שלי הוא עד 2 מטר, עם זה אפשר להסתדר", אמר ג'קסון. "זו תגדל לאורך של ארבע מטר - זה הרבה נחש".

מאות נחשים אחרים, חרדונים מזוקנים, לטאות וצפרדעים הובאו למרכז מסיבות שונות. על כולם משקיף ספידי, צב בן 60 שמסתובב במסדרונות.

ספידי, שהגיע ביוני, היה גר בגינה סגורה במרכז עם צבים אחרים - אבל לאחר שברח שוב ושוב, כעת מרשים לו לרדוף בחופשיות אחרי המתנדבים, ולעתים קרובות הוא נותן לנעליים שלהם נגיחה או שתיים. "המילים 'ספידי' ו'ג'נטלמן' לא הולכות יחד", אמר ג'קסון.

מצילים את הזוחלים

שלא כמו חתולים, כלבים ואוגרים, זוחלים צריכים לחיות במכלים מיוחדים עם חימום ומנורות חזקות שמחקים את תנאי המחיה שלהם בטבע. הציוד הזה יקר בפני עצמו, וזה בנוסף לעלות הגוברת של החרקים להאכלת הזוחלים. בנוסף, בעלות על חיות מחמד גדלה במגפה וחלק מהאנשים גילו שלא כל כך פשוט לדאוג לחיית מחמד לאחר שהחיים חזרו למסלולם.

בתקופה זו בשנה שעברה, המרכז הלאומי לבריאות זוחלים, הממומן מתרומות, היה ביתם של מעט פחות מ־700 זוחלים מיותמים. המספר הזה עלה ל־1,055 - עלייה המשקפת את הרמות שנצפו בחנויות זוחלים ובמרכזי הצלת בעלי חיים ברחבי אנגליה.

בשפילד, החנות "נחשים ופתנים" הצילה יותר זוחלים משוטטים בחודשיים האחרונים ממה שעשתה בכל השנתיים האחרונות, כך אמר תומפסון.

ביולי, למשל, הם הצילו חרדון מזוקן מהגינה של מישהו, עוד אחד מהמדרכה, ועוד, בסך הכל תשעה מקרים של הצלה פיזית בשלושה שבועות בלבד.

חלק מהתושבים לא מבינים מה קורה.

לטאה אבודה

"האם למישהו חסרה לטאה בשפילד", נכתב בפוסט פייסבוק ביוני בשפילד אונליין, אתר חדשות קהילתי. בפוסט נכתב שיש לטאה מתרוצצת בחנות, ונכלל צילום: "האם זו חיית המחמד של מישהו?" כמעט 300 אנשים הגיבו, ותהו אם מדובר בלטאה או חרדון מזוקן - ולמי להתקשר. "תראו איזה חמודה" נכתב באחת התגובות.

חרדון מזוקן, חיה שבטבע חיות באזורים החמים של אוסטרליה, היא אחד הסימנים יוצאי הדופן ביותר לאינפלציה בבריטניה.

כריס ניומן, המנהל את המרכז הלאומי לבריאות הזוחלים, אמר "חרדונים מזוקנים מתנהגים יותר כמו כלבים מאשר כמו זוחלים", תכונה שהופכת אותם לבחירה פופולרית למשפחות אוהבות זוחלים. פניקס, שהגיעה למרכז הקיץ, מדגימה התנהגות זו - אם כי, כשהיא נצמדת לכתף של ג'קסון, הוא מודה שהיא "קצת נודניקית כשהיא מרגישה חוסר ביטחון".

על מנת לדאוג לכל החיות האלה, צריך טרריום זכוכית באורך מטר וחצי, שלוש מנורות והיצע שגרתי של חרקים.

באחר צהריים אחד לא מזמן, הרינגטון של ניומן צלצל באוטו. הוא לחץ על הרדיו עד שהפעיל את הדיבורית ושמע קול היסטרי בצד השני. "מצאתי צב ים ואני לא יודעת מה לעשות". האישה תיארה את המצב - הצב, הגודל שלו, איך הרגישה שהוא לא נראה לה טבעי בעיירה בה היא גרה בצפון אנגליה. "אל תדאגי", הרגיע אותה ניומן. "אנחנו ניקח אותו בשבילך".

"אני מקבל טלפונים כאלה כל הזמן", אמר בזמן שהכניס את הטלפון בחזרה לכיס. "כל יום".

30 טרנטולות בבית

לא כל הזוחלים במרכז מצאו בית חדש. שני צבים, טיני ובטי, שחיים מאז מלחמת העולם השנייה, ועוד אחד, בארל, חי מאז מלחמת העולם הראשונה. בגלל גילם, הם כבר לא מועמדים לאימוץ, ומבלים את ימיהם בכלובים מלאי חצר לצד שתי איגואנות עצומות, אפרודיטה וג'ק.

לג'קסון, המתנדב, יש 10 זוחלים ו־30 טרנטולות בבית. הוא אומר שחלק מהזוחלים, כמו השממית המפוספסת, לא מצריכים חשמל רב לטיפול בהם - ושלדאוג לכלב או חתול יקר הרבה יותר, בהתחשב בעלות המזון והחשבונות אצל הווטרינר. קיארה קריב, מתנדבת אחרת, המחזיקה בבית 6 זוחלים ו־15 מרבי רגליים, מסכימה. "הם בהחלט מהווים גורם, אבל הם לא הגורם המרכזי", אמרה. "יש לי חמישה אחים ואחיות שתמיד משאירים את האור דולק".

קריב לא מצטמצמת. למעשה, היא עושה ההיפך. היא לקחה אל ביתה את פרסי - נחש בצבע חום ולבן - לאחר שמישהו וויתר עליו השנה. לפני פרסי, אבא שלה פחד מנחשים, אמרה קריב, אבל החיה הייתה כל כך רגועה שהוא שינה דעתו במהירות. תוך חמישה חודשים אחרי אימוץ פרסי, הרשה לקריב להביא הביתה עוד נחש, פיתון מלכותי צהוב בשם "משמש". אמא שלי התאהבה בנחש, אמרה, ורוב משפחתה בעקבותיה.

"שניהם כל כך רגועים", אמרה. "הם פשוט יושבים או מטפסים עלינו בזמן שאנחנו רואים טלוויזיה".