בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל ערעור של בעל שנפרד מאשתו ודרש להשאיר בחזקתו עשרות מיליוני שקלים שאביה העביר לו. מדובר בסכסוך משפחתי שמתנהל בבתי המשפט מזה 4 שנים, בין אב מיליארדר לחתנו.
בתחילה הכריע בית המשפט לענייני משפחה לטובת החתן, אך בערעור בוטלה ההחלטה. החתן יוכל להשאיר בחזקתו 50 מיליון שקל, ובית הדין הרבני יכריע איך יחולק הכסף בין בני הזוג. גם שכר-הטרחה וההוצאות התקדימיות שנפסקו בתיק בגובה של 2.6 מיליון שקל בוטלו. באי-כוח של האב הודיעו כי יגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
■ מינוי נאמן ודאגה לקטינים: מה אפשר ללמוד מהצוואה של צביקה פיק
■ האישה טענה: הווילה נרשמה ע"ש הבעל כדי להתחמק ממס. מה קבע בית הדין?
החתן, איש אמיד בעצמו, התחתן עם בתו של מיליארדר. במהלך נישואיהם, אביה ייעד לכל אחד מילדיו 30 מיליון דולר, אותם הפקיד בחשבונות על שמו ועל שם חברות שבשליטתו. אחיה של האישה ניהל את הכספים. החשבונות ספגו הפסדים ניכרים בעקבות הונאת מיידוף, והאב הפקיד 12.5 מיליון דולר נוספים בחשבון לטובת הבת ומשפחתה. בהמשך ביקשו בני הזוג לנהל את ההשקעות באופן ישיר, והכספים הועברו להשקעות על שמו של החתן, כך שנמשכו 15.3 מיליון דולר לצורך השקעה ונרשמו על שם החתן. בחשבון נותרה יתרה שלילית של 2.6 מיליון דולר. החתן חויב בערעור להשיב סכום זה לאב.
בשנת 2016 הגיש הבעל תביעת גירושים וטען כי כספי ההשקעה ניתנו לו במתנה על-ידי חמיו ושייכים לו. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת החתן כי מדובר במתנה שניתנה לו, וקבע כי הכספים מעולם לא היו על שם בני הזוג אלא הוחזקו ונשלטו על-ידי אביה של האישה. נקבע כי סכום של 15 מיליון דולר חורג מתחום המתנות הסביר, וכי מעמדו של החתן הוא של מי שיש לו חזקה בכספים לטובת אשתו ומשפחתה, ועם פרוץ הסכסוך עליו להשיב את הכספים לאב.
בערעור, השופטים היו חלוקים בעמדתם. השופטים נפתלי שילה וענת רביד הפכו את ההחלטה וקבעו כי הכספים ניתנו כמתנה לבני הזוג - לעומת דעתה החולקת של צילה צפת, לפיה כי על הבעל להשיב את הכספים לחמיו.
בדעת הרוב נקבע כי האב העביר את הכספים כמתנה לבתו ובעלה לצורך קיום משפחתה, ואין לו יותר זכות ביחס בכספים. השופט שילה ציין כי אין מקום כי הבעל ינהל את הכספים.
"אכן, לאור התנהלותו של (הבעל), הוא לא יכול לשמש יותר כנאמן על הכספים. הוא אכן מעל בתפקידו כשטען כי 'כולה שלי'. ברם, העובדה שיש להעבירו מתפקידו כנאמן, לא אומרת שזכותו כנהנה התפוגגה כליל.
"למתנה הייתה מטרה ברורה - שימוש לצורכי המשפחה של כל אחד מילדיו, לרבות לטובת ילדיהם- נכדי המשיב", קבעו שופטי הרוב, והוסיפו כי הבעל טען בחוסר תום-לב משווע ובכפיות-טובה כי הכספים הועברו רק אליו במתנה. הבעל שינה את הגרסה בין הדיון בבית המשפט לענייני משפחה לבין הערעור, אז טען כי הכספים ניתנה כמתנה לו ולאשתו במשותף.
דעת המיעוט: לדחות את הערעור ולהפחית את שכר-הטרחה
בדעת המיעוט סברה השופטת צילה צפת כי יש לדחות את הערעור, מאחר שאין ספק שהכספים לא ניתנו לבני הזוג במתנה. היא למדה זאת מהעובדה שהאב נותר בעל שליטה בחשבונות, גם אם הסכים להעביר כל סכום שביקשו. עם הגירושים הבעל כבר לא נהנה, ואין לו חלק בכספים.
את הבעל ייצגו עוה"ד מירב בר-זיק וטל שפירא ממשרד תל-צור ושות' יחד עם עו"ד שמואל מורן. את האב ייצגו עוה"ד זוהר לנדה, גל ליפשיץ עדי שהם ולירון ממשרד ברנע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
