הבנקים לא הזדרזו להעלות את הריבית על הפיקדונות, והציבור התנפל על הקרנות הכספיות

אחרי חודשיים של עליות חדות בשווקים בעולם, באוגוסט הפנימו המשקיעים כי תמונת המצב שונה מכפי שהעריכו. הירידות בשוקי ההון הביאו לפדיונות גדולים של כחצי מיליארד שקל בקרנות הנאמנות המסורתיות, בעוד שבקרנות הכספיות נרשמו גיוסי עתק של כ־2.85 מיליארד שקל. 

■ פיקדון בבנק, נדל"ן או מניות: איפה כדאי להשקיע בימים של ריבית עולה? 
■ קרנות הנאמנות ביולי: הראל ופסגות בראש, ומה עשתה אלטשולר שחם? 

המגייסות הגדולות בחודש אוגוסט היו תכלית מבית מיטב והראל, עם גיוס של יותר ממיליארד שקל כל אחת, שהראשונה מביניהן גייסה 737 מיליון בקרנות הכספיות והשנייה 874 מיליון שקל. גם פסגות סגרה אוגוסט מצוין מבחינתה, עם גיוס של 822 מיליון שקל בסך-הכול ו־883 מיליון בכספיות לבדן.

מנגד, הקרנות של אלטשולר שחם ממשיכות להיות הפודות הגדולות ביותר, עם פדיונות של 7 מיליארד שקל כמעט מתחילת השנה ו־363 מיליון שקל באוגוסט, וזאת בשל תשואות חסר לעומת המתחרים.

  

הסיבה לפדיונות בקרנות המסורתיות (האקטיביות) היא שאם במהלך יוני ויולי המשקיעים ציפו שהאינפלציה תיחלש בקרוב, ושהבנקים המרכזיים בעולם יפסיקו בקרוב להעלות ריבית, ואף יורידו אותה ברבעון הראשון של 2023, באוגוסט הם הבינו כי הלו"ז שונה.

העלאות ריבית אגרסיביות בארה"ב וגם בישראל, ונאום נחוש של יו"ר הפד בארה"ב, הבהירו כי הריבית תעלה בשיעור גבוה יותר מהערכות קודמות, וכי היא לא צפויה לשנות כיוון בשנה הקרובה. זה היה האות לשינוי כיוון בשווקים, בעיקר בארה"ב, שעברו מעליות לירידות.

חדשות גרועות פחות עבור המשקיעים בישראל

עבור המשקיעים בישראל החדשות היו גרועות פחות, כי הצפי לעליית ריבית בישראל נמוך יותר ונתוני המאקרו חזקים יותר. לאור זאת, לא מפתיע כי ביצועי השווקים בישראל (מניות ואג"ח) היו טובים יותר.

עוצמת הטלטלה והחשש מגל ירידות שיבוא בעקבות העלאות הריבית החדות הוביל משקיעים רבים לקרנות הכספיות. גם העובדה שהבנקים בישראל לא מיהרו להעלות את ריבית הפיקדונות בהתאם לקצב עליית הריבית, זירז משקיעים רבים יותר לאפיק זה.

כך גייסו כאמור הקרנות הכספיות בחודש אוגוסט 2.85 מיליארד שקל וסך נכסיהן גדל ל־24 מיליארד שקל. בשוק הקרנות צופים כי בהינתן תמונת השווקים הנוכחית, נראה כי המגמה הזו צפויה להימשך גם בספטמבר.

אייל גורן, מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות, המגייסת הגדולה ביותר מתחילת השנה עם גיוסים של יותר מ־2.2 מיליארד שקל, אמר כי "נראה שהציבור מבין שעליית הריבית יצרה מענה איכותי למזומן ולפיקדונות בדמות הקרנות הכספיות, זאת בזכות היכולת לקבל בכל סכום השקעה פתרון סולידי נזיל עם פוטנציאל תשואה שהולך ועולה ככל שעליית הריבית תימשך.

"נכון להיום הכספיות השקליות מנהלות כ־20 מיליארד שקל, בעוד שבשיא - לפני יותר מעשור - הן ניהלו כ־50 מיליארד שקל, כך שהפוטנציאל עבור הציבור ליהנות מהמוצר הזה נמצא עוד בתחילת דרכו".

למעט הקרנות הכספיות, רק קטגוריית מניות בישראל רשמה חודש של גיוס חיובי וזאת בזכות ביצועי היתר של האפיק. בעוד שמדד S&P 500 סיים את אוגוסט בארבעה ימים של ירידות, ואת החודש כולו בירידה של 4.1%, ת"א־125 עלה בחודש החולף ב־3%.

כך, קטגוריית מניות בישראל וקטגוריית גמישות (שבחלקה הגדול מתבססת על מניות בישראל) הן היחידות שרשמו תשואות חציוניות חיוביות בחודש אוגוסט, 2.6% ו־1.1%, בהתאמה, אך מתחילת השנה גם הן רשמו תשואה שלילית.

מניתוח תמונת המצב מתחילת השנה, אלה גם שתי הקטגוריות שרשמו את הגיוסים הגדולים ביותר ב־2022. קטגוריית מניות בארץ גייסה מתחילת השנה 8.5 מיליארד שקל, ואילו הקרנות הכספיות גייסו מתחילת השנה 7.6 מיליארד שקל. בזכות הגיוסים בכספיות ובמניות במהלך אוגוסט, עומדים נכסי התעשייה על 375 מיליארד שקל, גידול של כ־3 מיליארד שקל (בשווי וערך) לעומת חודש קודם.

"אם אפיק הופך קונצנזוס זה זמן טוב להיזהר"

גורן הוסיף, כי נראה שהציבור בארץ מעדיף להגדיל חשיפה למניות בארץ על פני מניות בחו"ל, זאת למרות שהשוק בארץ אינו זול, ונראה שמתפתחות לא מעט הזדמנויות דווקא בשווקים הגלובליים, שכבר מגלמים את סביבת הריבית החדשה, בניגוד לחלק מהמניות בישראל.

לדבריו, "חשוב בהשקעות לנסות לא לרוץ עם העדר, ואם אפיק מסוים כמו שוק המניות בארץ הופך לקונצנזוס, זה זמן לא רע להיזהר ולחפש דווקא חשיפה לחו"ל.

"למרות שבנק ישראל הבהיר כי הוא יודע להעלות את הריבית מהר ובחדות כמו בארה"ב, שוק המניות בארץ טרם הפנים זאת, וסביר שההשפעה על הכלכלה הריאלית תגיע גם היא בהמשך".

בחודש החולף נרשמו גם גיוסים בקרנות הסל, שנובעים בעיקר מגיוסים בקטגוריית מניות ת"א, ובמיוחד על מדדי ת"א־35 ומניות הבנקים - שני תחומים שבלטו בביצועים חיוביים בחודש החולף. סך הנכסים בקרנות הסל גדל באוגוסט בכ־1.2 מיליארד שקל ל־103.4 מיליארד שקל.