גל התייקרויות? הרווחיות התפעולית של הספקים הגדולים לרשתות המזון נחתכה בעשרות אחוזים

את החודשים האחרונים מרגיש הציבור היטב בכיסו הפרטי, עם גל התייקרויות חוצה מגזרים - החל מדלק, דרך חשמל ועד מחירי הדירות. זאת על רקע התפרצות אינפלציונית שמאפיינת את הכלכלה הישראלית, כחלק ממגמה עולמית, שהסיבות לה, בין היתר, הן התייקרות מחירי האנרגיה, עיכובים בשרשרת האספקה והדפסת הכספים העצומה בתקופת פרוץ משבר הקורונה, שתוצאותיה מורגשות כיום היטב.

עם זאת, סקירת הדוחות הכספיים שפרסמו לאחרונה רשתות המזון הגדולות בישראל למחצית הראשונה של 2022, ועוד יותר מכך, אלו של הספקיות המובילות שלהן, חברות הפועלות בתחום היבוא והייצור של מוצרי מזון וטואלטיקה, מעלה כי הללו ספגו חלק ניכר מהעלויות שנוספו להן בתקופה זו, ונמנעו עד כה מלגלגל אותן לכיסו של הצרכן. זאת - ככל הנראה על רקע חשש ממחאה חברתית שתלווה מהלך של עליית מחירים - כמו זו שחוותה לאחרונה היבואנית דיפלומט, שביקשה לייקר את מחירי מוצריה (וחזרה בה בעקבות אותה מחאה).

ההכנסות גדלו, הרווחיות הגולמית נשחקה

בסיכום תקופת המחצית הציגו אומנם שש ספקיות גדולות שמניותיהן נסחרות בבורסה גידול של 7% בהכנסותיהן המצרפיות ביחס למחצית הראשונה אשתקד, והללו הסתכמו ב־6.7 מיליארד שקל. עם זאת, שיעור הרווח הגולמי המצרפי נשחק ועמד על 23.3%, הרעה משמעותית מול 28.7% אשתקד. שיעור הרווח התפעולי של הספקיות צלל ביותר מ־50% והיווה רק 4.1% מהמכירות במחצית, מול 9.5% בתקופה המקבילה אשתקד.

  

לחלק ניכר מהצניחה בשיעור הרווחיות התפעולית המצרפי של הספקיות אחראים סגירת מפעל השוקולד של שטראוס  והריקול של מוצריה בעקבות ממצאי סלמונלה שנתגלו בו. בנטרול תוצאותיה של שטראוס ירד שיעור הרווח הגולמי המצרפי של הספקיות בין שתי התקופות מ־23.9% ל־21.3%, בעוד ששיעור הרווח התפועלי נפל מ־8.2% ל־6.1% מהמכירות (ונשחק בכרבע "בלבד").

החברות מדווחות על מספר גורמים שהעיקו על תוצאותיהן, ובהם התייקרות חומרי הגלם, עלויות הובלה ושכר העובדים. בסך־הכול, הרווח התפעולי המצרפי של שש החברות הסתכם ב־276 מיליון שקל בינואר־יוני 2022 - פחות ממחצית הרווח התפעולי בתקופה המקבילה (שעמד על כ־600 מיליון שקל).

בקרב רשתות המזון עצמן השחיקה ברווחיות הייתה דרמטית פחות. הכנסותיהן המצרפיות של חמש רשתות נסחרות (שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי וטיב טעם) עלו ב־3% והסתכמו ב־14.6 מיליארד שקל. שיעור הרווח הגולמי המצרפי ירד מ־26.7% במחצית ל־25.8%. שיעור הרווח התפעולי מהמכירות ירד מ־5.6% ל־4.5% והרווח התפעולי המצרפי של החמש הסתכם ב־657 מיליון שקל - ירידה של 17%. הירידה הדו־ספרתית נבעה בעיקר מהתייקרויות בעלויות השוטפות של הרשתות, בין שבשכר עובדים ובין שבעלויות התובלה בשל התייקרות מחירי הדלקים.

חוששות מהלחץ הציבורי

הספקיות שתוצאותיהן מוצגות להלן כוללות את יבואנית מוצרי המזון והטואלטיקה דיפלומט (פעילות בישראל בלבד); יבואנית המזון ויליפוד; יצרנית מוצרי הטואלטיקה סנו; יצרנית מוצרי המזון שטראוס (פעילותה בישראל בלבד), יצרנית ויבואנית המזון נטו מלינדה; וחברת שיווק התוצרת החקלאית בכורי שדה. כאמור, הללו רשמו עלייה בהכנסות המצרפיות במחצית השנה - אך שיעורי הרווחיות הגולמית ובעיקר התפעולית שלהן התכווצו משמעותית.

בין הסיבות העיקריות לכך כאמור היה הלחץ הציבורי שהולך וגובר על הספקיות, בכל פעם שהללו מאותתות שבכוונתן לבצע העלאות המחירים, בעוד שהוצאותיהן גדלות ושוחקות את רווחיותן. בנוסף, אירוע חריג שאינו קשור לגל ההתייקרויות - סגירת מפעל השוקולד של ענקית המזון המקומית שטראוס, שהעבירה את החברה להפסד תפעולי בפעילותה המקומית, נתון ששיחק תפקיד משמעותי בהטיית התוצאות הכספיות המצרפיות.

  

שטראוס הייתה כאמור "הסיפור" השלילי של המחצית הראשונה בשוק המזון המקומי, וסקירת הדוחות הכספיים שלה מעלה מעבר מרווח תפעולי של 237 מיליון שקל בפעילותה המקומית במחצית הראשונה אשתקד, להפסד של 26 מיליון שקל במחצית הראשונה השנה, המיוחס לריקול בחטיבת הממתקים.

עוד ספקית גדולה שסבלה משחיקה משמעותית ברווחיה היא חברת סנו , שבשליטת משפחת לנדסברג, שהרווח התפעולי שלה נפל ב־37% ל־93 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2022, כאשר החברה מציינת את התייקרות חומרי הגלם שפגעה בתוצאותיה. שיעור הרווח התפעולי מהכנסות סנו עמד על 9.8%, לעומת 16% בתקופה המקבילה אשתקד.

ספקית אחרת, ששמה בלט בתקופה האחרונה בכותרות, היא דיפלומט , בניהולו של נעם וימן, מבעלי השליטה בחברה, המייבאת מגוון מותגי מזון ופארם מובילים, בהם טונה סטארקיסט, מוצרי ג'ילט וחיתולי פמפרס.

 שלטים של ההסתדרות על מדפים עם מוצרי דיפלומט / צילום: באדיבות ההסתדרות

דיפלומט עוררה כאמור זעם ציבורי גדול על רקע כוונתה לייקר את מוצריה, ומסקירת תוצאותיה עולה כי החברה שמרה על שיעור רווחיות גולמית (21.6%) דומה לזה שבמחצית המקבילה אשתקד, בעוד ששיעור הרווחיות התפעולית שלה מהפעילות בישראל ירד מ־5% במחצית הראשונה אשתקד ל־4.6% השנה.

דיפלומט מונה בין היתר עלייה בהוצאות המכירה והשיווק, שנבעה מגידול בעלויות אחסנה ושינוע כתוצאה מגידול במלאי, וכן מהתייקרויות שונות, בעיקר שכר ודלק. זאת נוסף על גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, שנבעו מעלייה בהוצאות פחת, נסיעות לחו"ל, גידול בהוצאות משרדיות וכן בעלויות ביטוח.

רשתות המזון, הקמעונאיות הגדולות במשק שמניותיהן נסחרות בבורסה, רשמו כאמור שחיקה קטנה יותר בשיעורי הרווח שלהן, אך גם אצלן ניכרת שחיקה משמעותית ברווח התפעולי, על רקע התפוגגות משבר הקורונה, שפגעה בביקושים, וגידול בהוצאות התפעוליות.

ירידה של 17% ברווח התפעולי המצרפי של רשתות השיווק, ל־657 מיליון שקל (באופן מצרפי, מוסברת בין היתר בהתייקרות עלויות השכר במשק, כמו גם בעלייה במחירי התובלה בשל התייקרות הדלק.

הרשת הגדולה בישראל, שופרסל , שחוותה לאחרונה טלטלה ניהולית, בולטת לרעה בתוצאותיה, לאחר שסיימה את המחצית הראשונה של 2022 עם רווחיות גולמית של 26.4%, לעומת 27.5% אשתקד. שיעור הרווח התפעולי מהמכירות היווה רק 3.4% מהכנסות הרשת, לעומת 5.2%.

בקרב הרשתות בולטת רמי לוי  כמי שהצליחה לשמור על שיעור הרווח התפעולי שלה במחצית הראשונה של 2022, שהיווה 4.9% מההכנסות, מול 5% במחצית המקבילה אשתקד. היות שההכנסות של הרשת צמחו, גם הרווח התפעולי שלה עלה ל־178 מיליון שקל, עלייה של 11% ביחס למחצית המקבילה.