סיבה נוספת ליוקר המחיה: קרטל סמוי בין קמעונאים לספקים

פרופ' דיויד גילה הוא הממונה על התחרות לשעבר וכיום חוקר בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב. פרופ' ירון יחזקאל וד"ר נועם שמיר הם חוקרים בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב

סביר שאחת הסיבות ליוקר המחיה בישראל היא תופעה שנקרא לה "קרטל סמוי אנכי". "קרטל" הוא הסכם בין מתחרים שלא להתחרות זה עם זה, והוא אסור לפי דיני ההגבלים העסקיים. הבעיה היא שמתחרים עלולים לייצב מחיר דמוי קרטל ללא תקשורת ביניהם ("קרטל סמוי"). כשהתחרות היא לאורך זמן, ולמתחרים אכפת מרווחיהם בעתיד, כל מתחרה עלול להעדיף לגבות מחיר גבוה כרגע, במטרה שהמתחרים יגמלו לו על־ידי קביעת מחיר גבוה בעתיד.

במאמר שפורסם על־ידי דיויד גילה וירון יחזקאל, ב־RAND Journal of Economics, הראו שניים מהחתומים מעלה שעל־ידי חוזה מכר לכאורה תמים בין ספק לקמעונאים, הספק יכול לעזור לקמעונאים לייצב קרטל סמוי, ולעזור לעצמו לגבות מחיר גבוה מהקמעונאים. ספק משמעותי ודומיננטי, או ספק בלעדי (למשל, ספק של גבינת קוטג'), המספק לקמעונאים (למשל רשתות סופרמרקטים), יכול לעזור לייצב קרטל סמוי ביניהם בעזרת שילוב של מחיר סיטונאי (ליחידה) גבוה שהוא גובה מהרשתות, בשילוב "פיצוי" המשולם על־ידו לרשתות, בכל שנה, על־ידי "עמלת מדף", תשלום שאינו מגולגל לצרכנים. הרשתות נרתעות מלסטות מהמחיר הקרטליסטי, משום שאז יפסיקו לקבל את עמלות המדף. ספק הקוטג' נרתע מלהפסיק לשלם את עמלות המדף, משום שההסדר מאפשר לו לגבות מחירים גבוהים מהרשתות.

קביעת מחיר קרטליסטי

במאמר שפורסם ב־Marketing Science, בוחן נועם שמיר, אחד מהחתומים מעלה, את האפשרות לייצובו של קרטל סמוי על־ידי שימוש בספק משותף. שמיר בוחן מצב בו לכל קמעונאי, למשל רשת חנויות צעצועים, יש תחזית משלה לגבי רמת הביקוש לצעצועים בכל תקופה. האתגר של הקרטל הוא לקבוע מהי רמת המחירים האופטימלית, וזאת מבלי שהקמעונאים יכולים לשתף, באופן ישיר, אחד את השני בתחזיותיהם.

שמיר מראה שניתן לייצב קרטל באופן הבא: כל קמעונאי משתף את הספק בתחזית הפרטית שלו, והספק קובע את המחיר הסיטונאי שהוא גובה מהקמעונאים בהתבסס על הנתונים של כלל הקמעונאים. המחיר הסיטונאי, המגלם נתונים שסיפקו הקמעונאים, משמש ככלי עבורם לקבוע את המחיר הקרטליסטי. במקרה זה, למרות שהספק אינו חלק מהקרטל, הוא מוצא לנכון לשתף פעולה עם הקמעונאים כדי לקבל את תחזיות הביקוש ולקבוע מחיר סיטונאי שתואם את מצב השוק.

להרחיב את ההיקף

המחקרים שלנו מוצאים כי על־מנת להילחם בתופעת הקרטל הסמוי, על רשות התחרות ובתי המשפט לבחון לא רק את מערכות היחסים בין החברות המתחרות, אלא להרחיב את היקף הבחינה גם למערכות יחסים עם הספקים.

כאשר תנובה הכתיבה לרשתות השיווק את המחיר לצרכן שיגבו, רשות התחרות פתחה בחקירה, וננקטו בסופו של דבר צעדי אכיפה. אך במקרה של המאמר של גילה ויחזקאל, הספק לא צריך להכתיב את המחיר הקרטליסטי, והוא מושג ללא הכתבה או תקשורת.

איסור על "עמלות מדף", או תשלומים כאלה ואחרים, שמשלם הספק לקמעונאי יקשו על קיומו של קרטל שכזה. חוק המזון, שחוקק בתקופת כהונתו של גילה כממונה על ההגבלים העסקיים, אכן אוסר על תשלומים כאלה.

מחקר שוק שביצעה רשות התחרות הראה שהאיסור הוריד את המחיר שגובים הספקים מהרשתות. עם זאת, המחקר הראה שלכאורה הרשתות כמעט שלא גלגלו את הורדת המחיר לצרכן. אומנם ייתכן שהמחיר לצרכן כן ירד בעקבות האיסור, ובעיות מדידה במחקר השוק לא הצליחו לתפוס זאת; אך גם ירידה במחיר שגובים ספקים מהקמעונאים היא מבורכת. היא יכולה, למשל, לעודד קמעונאים חדשים להיכנס לשוק ולאזורים שונים. שנית, ניתן לאסור על הסדרים המדרבנים קמעונאים לעסוק בבלעדיות עם ספק אחד.

שלישית, במודל שהציג שמיר דרושה תקשורת בין הספק לקמעונאי הקשורה בנתוניו של קמעונאי מתחרה. החמרה עם תקשורת כזו תעזור למנוע את הפגיעה בתחרות.

את ההבנה שמידע אשר מועבר בין קמעונאי לספק יכול לסייע בתיאום מחירים ניתן לראות, לדוגמה, בחקירה שניהלה רשות ההגבלים העסקיים הבריטית ב־2003. במסגרת חקירה זו טענה הרשות כי מידע שמועבר בין קמעונאים מתחרים לספק משותף סייע לקמעונאים לייצב מחירי מינימום עבור ערכות כדורגל.

לבסוף, יש לשחרר חסמי כניסה לשוק. ככל שיותר ספקים חדשים, המתחרים תחרות עזה בספק, לרבות יבוא מקביל, ייכנסו לשוק - כך הפגיעה בתחרות היא פחות סבירה.