שנת 2022 לא האירה פנים לרשתות החברתיות. מטא , סנאפ וטוויטר , החברות שהיו עד לפני עשור הנחשקות ביותר, מנהלות כיום כל אחת בדרכה קרב מאסף על שלמותן ותדמיתן.
טוויטר נאבקת על המוניטין שלה כרשת אותנטית מול "רוכש עוין" בדמותו של אילון מאסק; מטא עומדת תחת ביקורת הסנאט ומועצת הסחר הפדרלית, מנסה למנוע נטישת משתמשים צעירים ונואשת למצוא מנוע צמיחה חדש בדמות חלום המטאוורס; ואילו סנאפ נאבקת על מנת לשמר ערך למשקיעים לאחר ששוויה יורד בחדות.
שתי האחרונות סובלות במיוחד מהאיפול שהטילה אפל על מכירת קהלים מפולחים למפרסמים באמצעות הענקת האפשרות למשתמשים לחסום את הרשתות החברתיות מאיסוף נתונים על הרגליהם.
מוקד הבעיה: נטישת המפרסמים
מטא וסנאפ מצליחות להגדיל את מספר המשתמשים שלהן מרבעון לרבעון. מספר המשתמשים באפליקציות מטא - פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם - כבר מתקרב ל-2 מיליארד איש, כרבע מאוכלוסיית העולם.
מספר המשתמשים בסנאפצ'ט, האפליקציה של סנאפ, ממשיך לטפס בחדות והגיע לשיא של 347 מיליון איש. אבל למרות הצמיחה במספר המשתמשים, ההכנסות של שתי הרשתות החברתיות יורדות בשל נטישת מפרסמים.
הרווחיות במטא ירדה, בעוד שהפסדי סנאפ הלכו והעמיקו. הירידה בזמן המסך בשל היציאה מעידן המגיפה, נטישת חלק מהמפרסמים את הרשתות החברתיות הוותיקות לטובת טיקטוק, וכאמור - האיפול שהטילה אפל על פילוח משתמשים במכשירי האייפון - הביאו גם לירידת סנטימנט המשקיעים כלפי שתי הרשתות. מניית מטא איבדה 58% משוויה תוך שנה ואילו סנאפ ירדה בקרוב בכ-85% ממחירה.
כדי להתמודד עם המצב החדש, מטא הייתה אחת מחלוצות ענקיות הטק שביצעו קיצוצים פנימיים והקפיאו גיוסים. החברה אמנם לא יצאה למהלך פיטורים מאסיבי, אבל האמת היא שהיא לא הזדקקה לכך: גל עזיבות עובדים בארה"ב לצד הקפאה של תהליכי גיוס עובדים חדשים, בעיקר של מתכנתים צעירים, הביא את הרשת החברתית להצטמק לראשונה בתולדותיה: על פי לינקדאין החברה השילה מעליה 1,000 עובדים בין יולי לאוגוסט, וכיום היא מעסיקה כ-16 אלף עובדים. אוגוסט גם היה החודש שבו מצבת העובדים של סנאפ הצטמצמה ב-1%, ככל הנראה בעקבות פרישות, עוד בטרם יצאה החברה למהלך פיטורים.
את המהלך הזה היא שמרה רק לתחילת חודש ספטמבר - והוא צפוי להתחיל מיד לאחר חופשת יום העבודה (Labor Day), שחל ב-5 בספטמבר, מועד המסמל את חזרתה הרשמית של אמריקה לעבודה מלאה לאחר הקיץ. במסגרתו מתכוונת סנאפ להשיל מעליה כ-1,300 עובדים, 20% מכלל עובדיה, בהם גם עובדי מרכז הפיתוח בהרצליה.
עיקר הקיצוצים צפוי להתמקד בפרויקטים חדשים וניסיוניים של הרשת החברתית, כאלה שאינם אחראים על שורת הרווח של החברה. בהם: פיתוח מיני אפליקציות ומשחקים בתוך סביבת סנאפצ'ט; אפליקציית המפוי החברתית Zenly; חלק מפעילות משקפי המציאות הרבודה ספקטקלס והרחפן המצלם "פיקסי" שבוטל כבר בחודש שעבר. בדומה למטא, הוקפאה גם פעילות הווב 3 של סנאפ - הנכסים הדיגיטליים והקריפטוגרפיים; גם פעילות הפרסום של החברה תעבור ארגון מחדש לאחר עזיבתו של ראש החטיבה, ג'רמי גורמן, לנהל את מערכת הפרסום הטרייה בנטפליקס.
האסטרטגיה לשיקום הרווחים דומה
באופן מפתיע שתי החברות, מטא וסנאפ, רואות את עתידן באסטרטגיה של מציאות חלופית. מארק צוקרברג שם את יהבו על המטאוורס, שם קוד לסביבה וירטואלית מונפשת הנחווית באמצעות משקפי מציאות מדומה. ואוון שפיגל, המייסד והמנכ"ל של סנאפ, רואה את עתיד החברה בתחום המציאות הרבודה, שכבת אנימציה ומידע המולבשת על המציאות הקיימת.
האמת היא ששפיגל, אולי יותר מצוקרברג, תמיד היה עקבי בחזון שלו לגבי סנאפ. במידה רבה החזון שלו, ולא של צוקרברג, הוא זה שעיצב את הרשתות החברתיות כפי שאנחנו מכירים אותן כיום. כאשר שפיגל הקים את סנאפצ'ט, הוא חיפש מקום לשתף בו תמונות עם חברים באווירה צעירה ובועטת.
עוד לפני עידן הסטורי, הייתה סנאפצ'ט הראשונה לאפשר עריכה של תמונות שנעלמו מספר שניות לאחר שיתופן עם חברים. בזכות סנאפצ'ט, פורמטים פופולריים כמו הסטורי ושילוב אפקטים חזותיים ותלת מימדיים בתמונות וסרטונים המצולמים בטלפון נכנסו לחיינו.
פייסבוק ואינסטגרם פשוט העתיקו אותם בשלב מוקדם מספיק כדי ליהנות מהם מבחינה כלכלית, והגשימו את המשפט המפורסם: מדוע ליצור או לקנות כשאפשר פשוט להעתיק. ספק אם ללא החזון של שפיגל, טיקטוק הייתה באה לעולם בתצורתה הנוכחית.
שפיגל הוא גם אבי חזון המטאוורס. כבר ב-2012 הכריז שסנאפ היא "חברת מצלמה" - והוא צדק. התמונות, הסרטונים, השיתוף והאווירה הקלילה שעוטפת אותם היא המרכיב הצומח והמצליח ביותר ברשתות החברתית כיום. משקפי "ספקטקלס" (Spectacles) של סנאפ - המלבישים על גבי עדשות משקפיים ייעודיות שכבת אנימציה המשתלבת במציאות - הם נכון להיום משקפי המציאות הפרגמטיים ביותר, מבחינת פשטות הטכנולוגית שמאחוריהם וחווית המשתמש.
היא מכונה על ידי מומחים בשוק כ"אמנות האפשרי", עם כל המגבלות שחלות עליה כמו שדה הקרנה קטן ומבחר שימושים מוגבל. בתחום המציאות המעורבת, זה לא דבר של מה בכך. המשקפיים של מיקרוסופט, הולולנס, שמתקדמים הרבה יותר ביחס לאלה של סנאפ, טרם זכו להצלחה מסחרית.
סנאפ ומטא מבינות: העתיד נמצא בחומרה
הרכישות שביצעה, חברת מסכים וטכנולוגיות בתחום ה-LCD, הופכות אותה בהדרגה לחברת חומרה, יותר מאשר רשת חברתית. זו הסיבה שפעילות המציאות הרבודה והראייה הממוחשבת שלה בישראל, הממוקמת בכפר יהושע בעמק יזרעאל, לא צפויה להיפגע במסגרת גל הפיטורים.
אבל בעוד שסנאפ רוצה להוסיף שכבה דיגיטלית על גבי המציאות הקיימת, מטא רוצה לנתק אותנו ממנה ולהניח אותנו במציאות חלופית דיגיטלית. כלכלית, מדובר ברעיון טוב: מטא רוצה למכור נכסים דיגיטליים במקום אלה הגשמיים. אבל טכנולוגית ומעשית מדובר ברעיון מרחיק לכת, שתלוי גם בנכונות המשתמשים לבלות שעות עם המשקפיים המיוחדים.
שפיגל, וכעת גם צוקרברג, מבינים שהעתיד טמון בחומרה. אחרי האיפול על נתוני המשתמשים שהטילה עליהן אפל, הם מבינים שהשליטה במכשירי קצה - ולא רק בקהל - חשובה לעין ערוך. זו אחת הסיבות שבגללן אפל נסחרת במכפיל הכנסות כמעט כפול מזה של סנאפ ומטא.
לאחר שהחוויה החברתית תגיע אל המשקפיים, לא תוכלאפל , או כל חברה אחרת, להתערב ביחסים שלהם עם מפתחי תוכנה ומשתמשים. זו הסיבה גם שאלפאבית (גוגל) שומרת על יציבות: היא מחזיקה במערכת ההפעלה אנדרואיד המספקת עצמאות מסוימת לשליטה שלה במכשירי מובייל.
אפל תהפוך מיריבה לחברה אם?
אבל אפל עשויה להפוך מאויב לידיד. למעשה, עם הירידה הדרמטית במחיר המנייה שלה - סנאפ עשויה להיות יעד אטרקטיבי לרכישה וחוקית יהיה עליה לפחות לדון בהצעות רכישה, אם אלה יגיעו.
טים קוק יכול למצוא באוון שפיגל בן ברית: הוא, כאמור, איש בעל חזון ברור לגבי עתידן של החוויות החברתיות, והוא מביא איתו נדוניה שאפל מעוניינת בה מאוד בימים אלה בדמות מערכת פרסום יעילה ועובדת. שפיגל יכול למצוא באפל את כל מה שחסר לו בסנאפ: צוותי חומרה מעולים, פלטפורמת מכשירים ובעיקר: אמון מהמשקיעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.