אירופה שוב תפיק גז: "עדיף מאשר לקנות אותו מפוטין"

עד לפני כעשור, הייתה הולנד אחת מספקיות הגז הטבעי המרכזיות של האיחוד האירופי. שדה הגז בחרונינגן, אחד מהגדולים בעולם, סיפק ליבשת בשנת 2013 יותר מ־53 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) - כמות שקולה לזו שזרמה מדי שנה בצינור "נורד סטרים" עד החורף האחרון. 

אולם, הפקת הגז גרמה לנזקים סביבתיים: מאות רעידות אדמה שפגעו במבנים, הרסו תשתיות והרעו את תנאי החיים של התושבים המקומיים. בעקבות זאת, הולנד הפחיתה את ההפקה בחדות, הודיעה כי תסיים אותה לחלוטין עד 2024, ועברה במקום זאת לרכוש ולסמוך על גז רוסי זול - מהסוג שאירופה הפכה לתלויה בו בעשור האחרון.

כעת, כאשר הגז נמצא במוקד משבר האנרגיה האירופי, ובזמן שהתעשייה האירופית "מאבדת את היתרון התחרותי שלה", המפעלים מאיימים להיסגר, והתושבים לא בטוחים כי יוכלו לחמם את בתיהם בחורף - רבים בהולנד ובאירופה כולה תוהים אם לא הגיע הזמן להפוך את ההחלטה. לפי ההערכות, יש עדיין כ־450 מיליארד BCM במאגר, והממשלה ההולנדית לא פסלה את האפשרות, אך הבהירה כי הדבר ייעשה "רק כמוצא אחרון".

סוגיית השימוש בגז טבעי שנויה במחלוקת. מצד אחד, מדובר בדלק מאובנים לכל דבר ועניין. חומר המשחרר פחמן דו־חמצני לאטמוספירה במהלך השימוש בו ומחריף את שינויי האקלים, אך בכמויות פחותות משימוש בנפט או בפחם (ומינוס כמה גזים מזיקים נוספים). מצד שני, הפקת הגז כרוכה לעתים בנזקים סביבתיים, ברעידות אדמה ובפליטות במהלך השחרור ולאורך הצנרת של הגז עצמו - מתאן הוא גז חממה רב עוצמה הרבה יותר מפחמן דו־חמצני. בתסריטים מסוימים של הפקה והובלה לאורך אלפי קילומטרים של צנרת מיושנת, פליטות אלו מפחיתות משמעותית את היתרון הסביבתי של גז לעומת דלקי מאובנים אחרים. בכל מקרה, התדמית הנקייה לה זכה עד כה סייעה לממשלות אירופה "להתמכר" ברצון לשימוש בו בעשור האחרון, ולעבור לרכש במחירים מיידים מרוסיה.

■ אנליסטים: אירופה בדרך למשבר אנרגיה חמור יותר מזה בשנות ה-70' 
■ הפגנות ענק ותוכניות סיוע: משבר האנרגיה האירופי מחריף 

באירופה מעדיפים גז על אנרגיה גרעינית

אבל הסיבה העיקרית לשימוש היא שבמצב העניינים הנוכחי, אין הרבה אפשרויות. אירופה משקיעה מאות מיליארדי אירו באנרגיות מתחדשות ובכלכלת מימן עתידית, אך זקוקה לטכנולוגיית מעבר כלשהי - מקור אנרגיה שיסייע להתגבר על הקשיים ביצירת אנרגיה זמינה מסביב לשעון ממקורות מתחדשים כמו אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית.

מול אנרגיה גרעינית, רוב מדינות אירופה בחרו בגז בשנים האחרונות, ונראה כי החלטה זו תהיה תקפה גם לשנים הקרובות. לפי החלטת הנציבות האירופית השנה, שהפרלמנט האירופי אישר, השקעה בהפקת גז טבעי (תחת תנאים מחמירים של פליטות וזיהום סביבתי) תיחשב ל"ירוקה", בצעד שעורר ביקורת מצד ארגוני איכות סביבה ועתירות משפטיות. בטווח הארוך, אירופה מחויבת להפסיק את השימוש בגז. בטווח הקצר, בחורף הקרוב למשל, התושבים זקוקים לו לחימום הבתים.

כתוצאה מכך, בחצי השנה האחרונה, מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה והאיחוד האירופי הבטיח להיגמל מאנרגיה רוסית עד 2030, החליטו כמה מדינות אירופיות בעלות יכולת לשוב ולפתח את שדות הגז שלהן, בניסיון לתרום מעט עצמאות לתמהיל האנרגיה שלהן, ולהפחית את התלות במדינות אחרות. גם אם הפקת גז מהשדה בחרונינגן עדיין שנויה במחלוקת, נראה כי המלחמה באוקראינה וההשלכות על שוק האנרגיה האירופי כבר הביאו לשינוי מסוים בנכונות של ממשלות להפיק מחדש גז בשטחן.

  

הולנד וגרמניה, למשל, הודיעו ביוני האחרון כי יפתחו במשותף מאגר גז אפשרי מול חופי המדינות, ליד האי שירמוניקוג (Schiermonnikoog) שבים הצפוני. ההפקה אמורה להתחיל רק בעוד כשנתיים, אך מה שבולט הוא פניית הפרסה של ממשלת גרמניה, שהחליטה להעניק אישור לפרויקט אחרי תחילת המלחמה באוקראינה, בעוד שבעבר היא התנגדה לו. לפי האישורים הקיימים לשדה הגז, ההפקה בו עשויה להתחיל ב־2024, אחרי שההפקה מחרונינגן תיעצר לחלוטין, ולהימשך עד 2042.

מדינה צפון־אירופית נוספת המפתחת בימים אלו שדות גז ונפט היא דנמרק. המדינה הגבירה את הפקת הגז שלה מהשדות בים הצפוני, אחרי שהבטיחה לצמצם בהדרגה את ההפקה בשל שיקולים סביבתיים ורצון להתמקד באנרגיות מתחדשות. בד בבד, קונסורציום של חברות בראשות "טוטאל אנרג'י" הצרפתית מפתח מחדש את שדה הגז העצום ב־Tyre, ומתכוון לחדש את ההפקה ממנו עד סוף השנה הבאה. דנמרק תהפוך על ידי כך ליצואנית גז.

 מדה פרדריקסן, ראשת ממשלת דנמרק / צילום: Associated Press, Sergei Grits

יש לציין כי ההשקעה בדלקי מאובנים בדנמרק היא נמוכה לעומת ההשקעות בחוות של טורבינות רוח בים, בתוכניות להקמת "אי מלאכותי" שינצל את הרוחות העזות בים הצפוני, ובשיטות אגירה חדשות כדי לייצא אנרגיה נקייה למדינות השכנות. אך היא עדיין קיימת, בניגוד למצב בעבר ולשאיפות לעתיד. "נגדיל את ההפקה לזמן מוגבל בלבד", אמרה ראשת הממשלה מדה פרדריקסן, "יותר טוב להפיק אותו בים הצפוני מאשר לקנות אותו מוולדימיר פוטין".

בריטניה על סף מיתון, אף שברשותה מאגרי גז

תשומת לב חדשה ממוקדת גם בעסקי הגז בבריטניה, שבה משבר האנרגיה כבר מאיים להתניע מיתון עמוק, ושלה יש שדות גז בים הצפוני. המדינה מתכוונת לאפשר לחברות שישקיעו בפיתוח שדות חדשים להתחמק ממס על רווחים עודפים, שיכול להגיע למיליארדי אירו בשנה. חברת האנרגיה "של" מקדמת תוכניות לפיתוח הפקת גז בים הצפוני בעשור הקרוב, אחרי שהממשלה הבריטית חזרה בה ביוני האחרון מהאיסור על כך.

"אנחנו משקיעים המון בגרעין ובאנרגיות מתחדשות", אמר אז שר המסחר קוואזי קווארטנג (שעשוי להיות שר האוצר הבא של הממשלה הבריטית, א"א), "אבל אנחנו צריכים להיות גם ריאליסטים לגבי צורכי האנרגיה שלנו".

ארגוני איכות סביבה בינלאומיים מבקרים בחריפות את המהלכים הללו. ארגון "גרינפיס" תובע את הממשלה הבריטית על האישורים המחודשים שהעניקה ל"של" בשדה הגז הפוטנציאלי בג'קדואו (Jackdow).

גם סוכנות האנרגיה הבינלאומית הבהירה כי העתיד האירופי נמצא באנרגיות מתחדשות, וכי כל השקעה בתחום הגז צריכה להיות לטווח הקצר בלבד - לאור המחויבות לאפס פליטות עד 2050. נכון לעכשיו, נראה כי ההגדרה מהו טווח זמן קצר ומהו ארוך מקבלת פרשנויות שונות בבירות אירופיות שונות, הנאבקות במשבר אנרגיה חסר־תקדים.