ההתפכחות שאחרי ההתנפלות: למה המשקיעים כבר פחות מתלהבים מבריאות דיגיטלית

בשנה שעברה בתקופה הזאת, התמודד העולם עם וריאנט הדלתא של הקורונה, ובישראל התלבטו בין חיסון שלישי לסגר רביעי. לרגע היה נראה שהמגפה דוחפת את שוק הבריאות הדיגיטלית והרפואה מרחוק חמישה עשורים קדימה בשנה אחת. אלא שכשהחיים חזרו למסלולם, התברר שהעתיד ייאלץ לחכות עוד קצת. הקורונה אמנם פתחה את המערכת הרפואית לתהליכי אוטומציה ודיגיטציה והפכה את הקידמה להכרח של ההווה, אבל המטוטלת כנראה חלפה מעל נקודת האיזון, וכעת היא נעה חזרה.

המשקיעים הסתערו, השווי היה לא ריאלי

תנועת המטוטלת הזאת השפיעה על תעשיית ההייטק כולה, והורגשה במיוחד בהשקעות בבריאות הדיגיטלית. המשקיעים ראו שוק חדש נפתח, והתנפלו עליו בעוצמה. הם קיבלו דחיפה גם ממשתני מקרו שהפכו את הכסף שבכיסם לזול וזמין, והפחיתו הזדמנויות השקעה אחרות. כשהמגמות הללו התהפכו, השווי של חברות בורסאיות ירדו ב־60%-70%, והערכות השווי שלפיהן מגייסות חברות פרטיות נפגעו באופן דומה.

חברות שנחשבו לסיפורי הצלחה בבריאות הדיגיטלית נאלצו לפטר עובדים. מדיווחי אתר FierceHealth ניתן ללמוד שחברות כמו Calm למדיטציה מונחית, או Pear Therapeutics (הראשונה שקיבלה אישור FDA לטיפול מקוון בהתמכרות) פיטרו כל אחת כ־20% מכוח האדם שלה. חברת Noom, שבנתה תוכנית מוטיבציה לירידה במשקל, המשלבת בין תמיכה דיגיטלית, מאמן אנושי וקבוצת תמיכה, פיטרה 180 מאמנים באפריל, והודיעה שתפטר סה"כ כ־400, כרבע מכוח האדם שלה. שילוב בין תמיכה אנושית לדיגיטלית נחשב היום בון טון בתחום, אבל כוח האדם הוא יקר ורווחיות המוצרים לא כל כך גבוהה.

יש סיבות טובות לשינוי המגמה הזאת, אומר ד"ר נדב שמעוני, מנהל תחום הבריאות הדיגיטלית בקבוצת ארקין, שנכנס לתפקידו רגע לפני שהחלה הנסיקה. "בשיא הקורונה, אמצע 2020, קפצו הביקורים הווירטואליים מ־0.5% לכמעט־20% מסך הביקורים במערכת האמריקאית, אבל מאז ירדנו והתייצבנו סביב־4%, חלק גדול מזה כי מטופלים מחפשים את המפגש הפיזי עם הרופא או הרופאה שלהם.

  

"אם מסתכלים על דוחות החברות בתחום הרפואה המקוונת או שירותי ניהול מחלה מסוגים שונים, רואים הוצאות כבדות בצד התפעולי ואת שולי הרווח, או יותר נכון ההפסד, ומבינים שלרוב לא מדובר בחברות תוכנה אלא בחברות שירותים המעסיקות את הצוות הרפואי שפוגש את הלקוחות, גם אם בצורה וירטואלית.

"כשהשוק הבין שהרווחיות לא משתפרת, למרות העלייה הגדולה במספר הביקורים הווירטואליים ושהחסם התחרותי בתחום למעשה נמוך מאוד (בתי החולים בנו יכולות רפואה מרחוק בעצמם, כמו גם חברות הביטוח, ואפילו שחקניות כמו אמזון או וריזון נכנסו לתחום באופן משמעותי) המניות של חברות אלו הגיבו בהתאם. אנחנו שמחים שלא השקענו בחברות הציבוריות בתקופה הזו, אף שהיו לנו הזדמנויות".

 ד''ר נדב שמעוני / צילום: תמונה פרטית

מחפשים אחרי היוניקורן האמיתי

שמעוני כותב זה כשנתיים בלוג שבו הוא משתף במחשבותיו על תחום הבריאות הדיגיטלית ובאתגרים וההזדמנויות שהצוות בקרן ארקין מזהה. כבר ב־2020, בשיא ההייפ סביב החברות האלה, הוא הציג חישוב שהראה כי חלק מההשקעות בתחום אינן ריאליות. "וצדקתי לצערי הרב", הוא אומר.

"2022 היא סוג של שנת התפכחות. ככזאת, מובן שיהיו אירועים לא נעימים. התרסקות החברות בשוק הציבורי הגיעה גם לשוק הפרטי. אפשר לשמוע את הנרטיב של הקרנות משתנה כבר מראשית השנה - הערכות השווי משתנות וקצב ההשקעות משתנה. ואולי טוב שכך, כי דברים לא התכנסו למקומות ריאליים מבחינת שווי החברות והיכולת לבסס פעילות עסקית עמידה ללא תלות בהכנסה מתמדת של כסף רב".

באילו חברות כן כדאי לקרנות להשקיע היום?
"מוצרים בעולמות הבריאות מצריכים לרוב אלמנט אנושי. בין שמדובר באינטראקציה בין מטופל למטפל או בין מטפלים, ללא גורם אנושי לא ניתן ליצור יחסי אמון ולכן נדיר שפתרונות חדשים יהיו 100% תוכנה. מבחינתנו פתרונות כאלו הם היוניקורן האמיתי - רצויים מאוד, אבל נדירים מאוד.

"אנחנו מאמינים במודלים המשלבים רפואה פיזית ורכיב וירטואלי, כמו זה של One Medical, שנרכשה לאחרונה ע"י אמזון בכ־4 מיליארד דולר, או פתרונות המשלבים אוטומציה ויכולים להפחית את רכיב השירותים.

"המפתח הוא בראש ובראשונה עסקי. השאלה הראשונה היא לא כמה הטכנולוגיה חזקה או ייחודית אלא מדוע שמישהו ישלם על המוצר".

חברות הרפואה מרחוק משנות פוקוס

שמעוני מציין שגם חברות הטלה־רפואה הגדולות מנסות כל אחת להמציא את עצמה מחדש בדרכה. "לדוגמה, טלה־דוק מנסה לעבור משירות רפואה מקוונת חד־פעמי לטיפול במחלות כרוניות, והם מנסים להציע את השירותים שלהם גם דרך בתי החולים, מתוך המחשבה שבית החולים הקיים כבר נמצא בקשר עם הלקוח, והם יכולים להציע לבית החולים טכנולוגיה שאין לו.

"Amwell מציעה פלטפורמה שפועלת להיות שכבת האינטגרציה בין מוצרים של חברות קטנות עם פתרונות ממוקדים, לבין בית החולים, במקום שבית החולים יתקשר בנפרד עם כל אחד מהם. זו דוגמה לסוג השינויים שחברות הרפואה מרחוק נאלצו לעבור".

אפשר בכלל לעשות סקייל־אפ לשירותי רפואה כדי להגיע לרווחיות שמצדיקה השקעה במכפילים המוכרים מסטארט־אפים?
"בעיקרון כן, בהחלט. כדי לעשות זאת צריך להבין לעומק את התהליכים במערכת. דוגמה מעניינת עשויה להיות רפואה מונעת. חברות רבות עוסקות בתחום הזה ויש שם לתחושתנו התקדמות לא רעה.

"חלק מהפוטנציאל בתחום הרפואה המונעת הוא סביב האתגרים הלוגיסטיים שחווים המטופלים בשלבים שונים במסע שלהם במערכת הבריאות. לדוגמה, רבים לא מבינים את השפה הרפואית או לא זוכרים מה אמר הרופא. קשה מאוד לתאם תור, להבין עם מי צריך להיפגש וגם להגיע לביקור בתוך שגרת החיים. בכל אלה יש אפשרות להכניס פתרונות מבוססי תוכנה שיכולים לשפר באופן מהותי את המצב הקיים".

תחום נוסף שעובר שינוי הוא בריאות הנפש. "אם הטיפול הוא שיחה ואין צורך בחלק גדול מהמקרים במגע פיזי, אז מפגש וירטואלי יכול לענות על חלק גדול מהצורך בשונה אולי מתחומים אחרים ברפואה. בנוסף כמו בתחום הרפואה המונעת, כך גם בתחום בריאות הנפש, המערכות הממוחשבות יכולות להנחות אותנו איך להגיע אל האדם הנכון עם ההתערבות הנכונה בזמן הנכון, וההתערבות לאו דווקא צריכה להיות דיגיטלית".

טכנולוגיות שמוסיפות עומס לצוותים

עד כמה טכנולוגיות ניטור מרחוק משנות את הרפואה?
"בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בתחום הזה ברמה העסקית, הודות לשינוי במדיניות השיפוי של המבטחים על פתרונות כאלה ולעלייה בהיענות לשימוש בטכנולוגיות האלו מצד הציבור. עם זאת, שאלת המודל העסקי עדיין פתוחה בחלק גדול מהמקרים. לא מספיק לייצר מידע חדש, הוא חייב להוביל לפעולות ספציפיות, ובמקביל לא להגדיל את העומס על המטפל או על החבות המשפטית של הרופא"

מה לגבי מערכות תומכות החלטה באבחון והתאמת טיפול?
"בתחום הזה הרכיב הטכנולוגי הוא דומיננטי ללא ספק, כלומר יש פוטנציאל לבידול טכנולוגי, אך הפוטנציאל הזה עדיין לא היתרגם למודלים עסקיים משמעותיים. יש עדיין יותר מדי מקרים שבהם ניסיונות להכניס מערכות תומכות החלטה רק הוסיפו עומס לצוותים. השחיקה במערכת הבריאות היא במידה לא מועטה תוצאה של שימוש לא יעיל במערכות מחשוב. הערכות מדברות על כך ש־25% מכוח האדם במערכת הבריאות שחוקים והסיבה המובילה לכך היא מערכות מחשוב מסורבלות ומתסכלות. ראיתי מקומות שבהם הרופאים/ות או האחים/ות כיסו את המחשב בנייר כדי לא לראות את ההתראות".

"על הרקע הזה, האמון וההתלהבות של הצוותים הרפואיים ממוצרים חדשים מבוססי תוכנה לא בשמים. כדי להכניס כלי טכנולוגי לשימוש נדרשת הבנה עמוקה של המורכבות שבעבודת הצוות הרפואי. אני רואה חברות שהוקמו לפני 2־3 עשורים שעדיין נאבקות בזה. הפוטנציאל משמעותי אבל זה בהחלט מאתגר. ההבדל בין חברות בתחום הזה הוא חד וחלק ההיכרות עם המערכת".

בתי חולים בישראל ובמדינות נוספות הקימו בהתלהבות רבה מעט לפני תקופת הקורונה וביתר שאת במהלכה מחלקות שמטרתן לשתף מידע וליצור שיתופי פעולה עם סטארט־אפים, וגם להוביל פיילוטים בבית החולים. לפני ארבע או חמש שנים היה קשה מאוד להשיג את תשומת הלב של בית חולים למוצר חדש. האם גם בתחום הזה המטוטלת תחזור?

שמעוני סבור שלא. "בתי החולים כבר הקימו את המחלקות הללו וגייסו להן כוח אדם. המחלקות הללו כבר יצרו פתרונות שזכו להשקעות חיצוניות".

זה הזמן להקים חברה חדשה

כשתחום הבריאות הדיגיטלית היה בתחילת דרכו, קבוצת ארקין עצמה, המנהלת כיום כ־2 מיליארד דולר בהשקעות בתעשיית הבריאות ומדעי החיים, בחרה לא לעסוק בו. בקבוצה סברו אז שאין בסיס עסקי חזק דיו להקמת חברות משמעותיות בתחום. עם הזמן, התרחשו שני שינויים שהובילו את הקבוצה להצטרף לטרנד: החפיפה בין תחומי הפארמה והמכשור רפואי לדיגיטל הלכה וגדלה, ונראה היה שמתחילות להיווצר הזדמנויות השקעה משמעותיות.

"מאז 2021 ביצענו 8 השקעות בבריאות דיגיטלית", אומר שמעוני. "בנינו ועדה מייעצת המורכבת ממנהלים בכירים מאוד מהמערכת האמריקאית".

לאחרונה, עבר שמעוני להתגורר בארה"ב, כדי לחוות את מערכת הבריאות המקומית מקרוב, "אפילו כלקוח", כדבריו. אבל, הוא אומר, המטרה היא לא להגדיל את היקף ההשקעות של הקרן בחברות זרות, אלא בעיקר לצבור ידע שיעזור לחברות הישראליות או בעלות הזיקה הישראלית שבהן משקיעה הקרן.

"לשמחתנו, לכל החברות שבהן השקענו יש מימון זמין עד 2024, כי עכשיו זו תקופה לא טובה לצאת לגיוס", אומר שמעוני ומוסיף שיש עכשיו גם הזדמנויות.

"ב־2021 אי אפשר היה לגייס אנשים לחברה חדשה. פתאום הקמה של חברה נראית יותר רלוונטית. אנחנו מחפשים את החברות שקמות עכשיו. בחציון הראשון של 2022 רואים ירידה חדה בהשקעות לעומת שנת 2021, אבל עלייה לעומת 2019, כלומר 2021 הייתה אנומליה, אבל השוק עדיין צ ומח. קצבי הצמיחה היו לא בני קיימא, אבל זה עדיין תחום ענק".