כשרפואה פוגשת הייטק: לקחי שערורייה אחת בעמק הסיליקון

חברת בריאות הנפש המקוונת Cerebral, שהוקמה בתחילת 2020 ונסקה על גלי ההתלהבות מהבריאות הדיגיטלית בתקופת סגרי הקורונה, הציעה למי שלא הצליחו להגיע לפסיכיאטר גישה למפגש חד־פעמי מהיר עם רופא או עם אחות, בעיקר לשם קבלת מרשמים לתרופות להפרעות קשב ונוגדי חרדה ודיכאון.

• מחזרים אחריהם ואז הם לא מספקים את הסחורה: הבעיה עם גיוס טאלנטים
• אמזון קונה את חברת שירותי הבריאות וואן מדיקל ב-3.9 מליארד דולר
• "המספרים ידברו, לא הסיפורים": קרנות הביומד נערכות ליום שאחרי התפכחות המשקיעים

ב־Cerbral נפגשו, כמו בחברות בריאות דיגיטלית רבות, אנשים מעולם הרפואה ויזמים מעולם הטכנולוגיה שרצו לנער קצת את עולם הרפואה עם סטנדרטים חדשים. אבל הניעור כנראה היה חזק מדי.

כשהסגרים הגיעו, היה נראה שהחברה נמצאת במקום הנכון בזמן הנכון. היא צמחה באופן מסחרר, ועד מאי האחרון טיפלה ב־400 אלף איש, באמצעות 1.8 מיליון ביקורים מקוונים. על הרקע הזה היא גייסה לא פחות מ־462 מיליון דולר.

החברה שיווקה את שירותיה בתקשורת ההמונים, כולל דרך משפיעני טיק טוק, ובין היתר בעזרת הספורטאית האולימפית סימון ביילס, שקיבלה תפקיד של משפיענית ראשית בחברה, אחרי שהבריאות הנפשית שלה עלתה לכותרות בתקופה האולימפיאדה.

יד קלה מדי על המרשם

במאי השנה הודיע משרד המשפטים האמריקאי שיחקור את מדיניות רישום התרופות בחברה. החשד שנחקר היה שהחברה רשמה בקלות רבה מדי תרופות שנחשבות מסוכנות, בעיקר לטיפול בהפרעות קשב. אבל לא רק זה הרס את החברה. תחקיר שפורסם באתר החדשות העסקי Insider בחודש יוני חשף מסמכים המספרים על עומס גדול מדי על רופאים לא מוסמכים, תחלופה גבוהה ופגיעה ברצף הטיפולי.

התחקיר האשים את החברה בקבלה של מספר מטופלים גדול מכפי יכולתה ושיוך חולים מורכבים למטפלים ללא הסמכה לטיפול בהם. החברה הייתה כל כך להוטה לרשום תרופות, שמתברר שבחלק ממסמכי החברה בכלל לא דובר על איש הקשר כ"רופא" או "אחות", אלא כ"רושם תרופות" (Prescriber).

לאינסיידר הגיעו מסמכים המעידים כי האחיות ה"רושמות" התלוננו שהפגישות קצרות מידי להגיע לאבחון המצדיק רישום תרופה, וכי אין להן הידע הדרוש לכך, אך הופעל עליהן לחץ להמשיך לפעול בתנאים האלה. לצד רישום מוגזם של תרופות ממכרות, היו גם לכאורה טעויות - שילובי תרופות לא נכונים או מתן תרופות ממכרות לחולים עם היסטוריה של התמכרות.

לפי ראיונות שערכו באינסיידר עם עובדים בחברה, לא הוטמע תהליך בריא של תחקור טעויות. גם את זה ניתן לייחס בין היתר להתנגשות בין תרבות עמק הסיליקון לעולם הרפואי. בעולם הטכנולוגי, טעויות קורות והכי חשוב להמשיך הלאה. בעולם הרפואי, טעות היא קלון והחשש מתביעה עומד מעל הכול.

מתקפה שתגרום נזק?

סרברל אינה היחידה שסבלה מהבעיות הללו. חברות רפואה מרחוק בתחום בריאות הנפש כמו Ahead ו־Done, סבלו גם הן מחסימת מרשמים בבתי המרקחת, מחשש שהיד קלה מדי על המרשם. עם זאת, יש מי שחושבים שמתקפה על החברות האלה תעשה יותר נזק מתועלת, מאחר שהשירות הזה פונה בעיקר לאנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם טיפול לא מקוון.

בכל מקרה, הפרשה מציפה בעיות שחברות בתחום יצטרכו לתת עליהן את הדעת בעתיד.