לבנון | ניתוח

הלירה קרסה והאינפלציה משתוללת: המו"מ עם ישראל הפך לתקווה החדשה של אזרחי לבנון

כמחצית מתושבי לבנון חיים בחוסר ביטחון תזונתי, בביירות אין ממשלה מתפקדת והנשיא עומד לעזוב • בתקופה שבה האזרחים מתקשים לראות אור בקצה המנהרה, הסכם גבול ימי עם ישראל יביא השקעות משמעותיות • וכמיטב המסורת, החשש הוא שנסראללה יטרוף את הקלפים

אישה וילדיה בצידון / צילום: Reuters
אישה וילדיה בצידון / צילום: Reuters

שכנתה של ישראל מצפון, לבנון, ממשיכה בשקיעה הכלכלית המתמדת, או כפי שמגדירים זאת באמ"ן - היא "ממשיכה לקרוס לנצח". האוכלוסייה מתקשה לשרוד, ואחת מהדרכים להתמודד עם המשבר היא תופעת הדולריזציה.

הלירה הלבנונית נמצאת בתהליך קריסה מאז 2019. עד תחילת הנפילה, הבנק המרכזי החזיק את המטבע בשער קבוע של 1,500 לירה לדולר, אף שהשער בשוק השחור היה אחר. ואילו כיום, שלוש שנים לאחר תחילת הקריסה - שער הלירה הגיע ל־35 אלף לירה לדולר.

ההתרסקות הזו משפיעה, כמובן, על המחירים - ורבים מהתושבים עוברים לשלם בדולרים. כך, למשל, שכר דירה של שני חדרים בביירות מגיע לכ־170־200 דולר. עם זאת, אין מדובר רק בנדל"ן. הדולר משמש כמטבע בכל קנייה: במכולת, בבית המרקחת, ובתחנות הדלק. חנויות רבות מציגות את המוצרים במחירים דולריים, במקום להחליף מדי יומיים את המחיר, בהתאם לירידת ערך הלירה ולאינפלציה שהגיעה בחודש יולי האחרון לקצב שנתי של 168.45%. במציאות יוצאת הדופן של לבנון, זהו הקצב השנתי הנמוך ביותר מאז 144.12% בספטמבר אשתקד.

 
  

פטריק מלדיני, נשיא המכון הלבנוני למחקרי שווקים, סיפר כי המעבר לדולר מסייע לעסקים ולחברות להתמודד עם בעיית המטבע, וכי רבים מהם עוברים לשלם משכורות בדולרים. באופן פרדוקסלי, לדבריו, אפילו המדינה ורשויות ממשלתיות עברו לקבל תשלומים ולשלם בדולרים. זו הדרך שבה מוסדות המדינה הקורסת מתמודדות עם המשבר אשר הביא לכך שלפי נתוני הבנק העולמי, 82% מאזרחי לבנון מתמודדים עם עוני מהותי. החיבור הקטלני בין האינפלציה הנוסקת לבין התרסקות הלירה הוביל לכך שקרוב למחצית מהתושבים חיים במצב של חוסר ביטחון תזונתי מובהק. מעבר לכך, הכלכלה התכווצה ב־58% בחמש השנים האחרונות.

המשבר הפוליטי גם הוא טרם נפתר. ראש הממשלה נג'יב מיקאתי מחזיק בתפקיד זמני, לפחות עד למינוי נשיא עם עזיבתו הצפויה של מישל עאון בעוד חודש וחצי. לכן, פתרון סוגיית הגבול הימי עם ישראל נראה כמעין תקווה קטנה באופק הלבנוני השחור. ההנחה היא כי פיתוח שדות הגז במים הכלכליים במזרח הים התיכון, יביא לתמלוגים מוקדמים שישלמו חברות האנרגיה בעלות הזיכיונות.

ההפקה בכריש צפויה להתחיל בתוך 3 שבועות

ומה קורה במו"מ עם ישראל? בתוך שלושה שבועות לכל היותר, חברת הגז אנרג'יאן צפויה להתחיל בהפקת הגז ממאגר כריש. בחברה אומרים כי ההכנות הטכניות הולכות ונשלמות, והמנכ"ל והבעלים מתיוס ריגאס צפוי להגיע לישראל לקראת התחלת ההפקה. זה קורה בד בבד עם ההתקדמות, לפי מקורות שונים בלבנון, בישראל ובארה"ב, במו"מ בין ירושלים לביירות על קביעת גבול המים הכלכליים בין המדינות. לפי הערכות, ההסכם עשוי להיחתם בשבועות הקרובים, אבל לא בטוח כלל שההגעה להסכמות והחתימה יקרו לפני תחילת ההפקה בכריש.

צמידות האירועים אינה מקרית. בכל הצדדים רוצים לראות הסכם כזה נשלם, כדי למנוע התלקחות צבאית בין ישראל לחיזבאללה, שמנהיגה חסן נסראללה מאיים כי לא יאפשרו את הפקת הגז מכריש "לפני שלבנון תקבל את מלוא זכויותיה על המאגרים". האיומים הרחיקו מעבר לכריש, גם למאגרים האחרים, אך בינתיים פקעו שניים ממועדי האולטימטום שהציב חיזבאללה.

המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין צפוי להגיע לצרפת, שם ייפגש עם ראשי חברת האנרגיה טוטאל, בעלת הזיכיון לקידוחים במאגרים במים הכלכליים של לבנון - לרבות שדה קנה/צידון. השדה הזה נמצא במוקד המחלוקת על הגבול הימי, שכן הוא עובר במים הכלכליים של לבנון, בשטח המחלוקת בין המדינות, וכן במים הכלכליים של ישראל.

כפי שכבר פורסם בגלובס, הוצע כי טוטאל תקבל את הזיכיון המלא להפקת גז מכל קנה/צידון, וישראל תקבל את חלקה ברווחים, אם יהיו. לפי הדיווחים והמקורות, יש כנראה פתרון לחלוקה של שטח השדה. לגבי שאר שטח המחלוקת, יש מתווה אחד שכנראה בדרך לסגירה והוא אינו קו ישר, אלא סוג של "זיגזג" כפי שהגדיר אותו שר החוץ הלבנוני עבדאללה בו חביב בשבוע שעבר.

860 קמ"ר של מחלוקת בין ישראל ללבנון

סעיפים נוספים עוסקים בהבטחה לשמירה על ביטחון אסדות הגז ובקביעת מרחקי המיקום של האסדות מקו גבול המים הכלכליים. 860 הקמ"ר של משולש המחלוקת הימי אמורים להתחלק בין שתי המדינות בהתאם לקו שעל הפרק. לאחר ביקורו בצרפת, הוכשטיין צפוי לשוב למסע דילוגים בין ביירות לבין ירושלים, לסכם את הפרטים המלאים - ואלה יובאו לסגירה סופית בין שתי המדינות בנאקורה.

אם יושג הסכם, לא צפויה חתימה משותפת של נציגי שתי המדינות, אלא חתימה נפרדת של דרג פקידותי בנוכחות של האו"ם והאמריקאים. זאת, כדי למנוע מתן ערך מדיני להסכם. התקווה בלבנון היא כי לאחר החתימה, "טוטאל" תחל מיד בחיפושים בקנה/צידון ובשדות נוספים, וכי חברות אנרגיה נוספות יצטרפו בהקדם - בשל תגליות הגז הגדולות במזרח הים התיכון והצורך הקריטי באירופה בחלופה לגז הרוסי. ההערכה בישראל היא שגם אם ייחתם הסכם בשבועות הקרובים, חיזבאללה לא צפויים לבצע תקיפה משמעותית. ובכל זאת, עלולה להתבצע פעולה מינימלית, או הפעלת ארגונים אחרים שישגרו רקטות לעבר ישראל. אם ישראל ולבנון לא יצליחו להגיע להסכם, הסבירות להסלמה תגדל.

פרופ' שאול חורב, ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, אומר כי לאמריקאים ולצרפת יש אינטרס שסוגיית הגבול הימי תיפתר, בעוד איראן מנסה לחבל במו"מ באמצעות חיזבאללה. לדברי פרופ' חורב, לא ברור אם שדה קנה/צידון מסחרי, ואם כן - רק בסדר גודל של תנין וכריש. על ההסכם המתגבש הוסיף כי יש בעיה שנוגעת לנקודת ההתחלה בחוף. אולם, ההערכה היא כי המתווה, שיקבע נקודות יחוס לאורך משולש המחלוקת, נותן מענה לכל המחלוקות.