בכמה דיווחים בולטים בכלי תקשורת בישראל בשבועות האחרונים, נמסר מפי גורמי ביטחון וגורמים מדיניים על דחיית הפקת גז ממאגר "כריש" לחודש אוקטובר. זאת, כדי להימנע מאפשרות של עימות עם חיזבאללה במהלך המו"מ עם לבנון על גבול המים הכלכליים.
מאידך, כאן בגלובס שבנו ודיווחנו כי בחברת אנרג'יאן, בעלת הזיכיון להפקת הגז בכריש, עומדים על הודעתם מהאביב כי ההפקה תחל ברבעון השלישי, עד סוף ספטמבר.
לקראת סוף השבוע אף פרסמה אנרג'יאן הודעה לבורסה ובה מצוטט מתיוס ריגאס, מנכ"ל ובעלי החברה. "פרויקט כריש מתקדם על פי לוח הזמנים לתחילת הפקה בתוך מספר שבועות". בשיחה עם המשקיעים, ריגרס היה נחרץ אף יותר: "משמעות הניסוח היא שנעשית עבודה רבה באסדה כדי לקדם את ההפקה והיא צפויה להתחיל ברבעון הנוכחי. הפרויקט מתקדם כמתוכנן. התאריך המסתמן להתחלת גז למערכת הוא 20 בספטמבר, ואחריו נתחיל מיידית למכור גז מסחרי".
אין הצהרה ברורה מזו. בשיחה הוסיף ריגאס כי החברה מודעת למו"מ המתנהל בין ישראל ללבנון בתיווך האמריקני וכי "יש לנו ביטחון מלא בישראל בממשלתה וביכולתה להגן על האינטרסים שלה".
אנרג'יאן לא נלחצת מהאיומים
איך מיישבים את הסתירה בין אמירות ישראל לאמירות החברה? לגלובס נודע כי בחודשיים האחרונים, ובמיוחד בשבועות האחרונים, גובר הלחץ מצד ישראל והאמריקנים על ריגאס ואנרג'יאן לדחות את הפקת הגז עד לסיום המו"מ על הגבול הימי. החשש של חלק מהגורמים בישראל הוא שחיזבאללה יממש את איומו לתקוף את כריש ואסדות הגז של תמר ולוויתן, ויביא בכך לטירפוד המו"מ ולהסלמה, כפי שמבקשת לחולל איראן העומדת מאחוריו.
מנכל אנרג'יאן, מתיוס ריגאס / צילום: איל יצהר
אלא שהלוחצים נתקלים בשני מכשולים. האחד הוא אנרג'יאן וריגאס עצמו. לחברה יש שיקולים כלכליים ולוח זמנים שהובטח ללקוחות ולמשקיעים בהצהרות רשמיות. ריגאס הוא לא מהטיפוסים הנבהלים מלחצים, לא מצד חיזבאללה ולא מצד הגורמים בישראל ובארצות הברית. לפי גורם המכיר היטב את הסוגיה, הוא הבהיר לפונים אליו כי כניעה ללחץ ולאיומים רק תזמין עוד לחצים ואיומים. "הוא גילה עמדה נחושה ואמיצה שקצת הזכירה לנו את עצמנו בזמנים אחרים" מספר אחד מהמעורבים.
גם במערכת הביטחון יש חילוקי דעות
המכשול השני הוא חילוקי הדעות בישראל באשר לתגובה לחיזבאללה, לרבות לדחיית הפקת הגז. היעדר התגובה הישראלית לאיומי נסראללה ולמשלוח הכטב"מים אל עבר אסדת כריש, זכתה לביקורת חריפה בתוך המערכת. לפי גורם מדיני בכיר, הוא הביא להחרפת ההתבטאויות של נסראללה ואנשיו.
אותו גורם הוסיף כי בדיונים בפורומים שונים, כמו במועצה לביטחון לאומי, הובאה ההערכה כי דחיית הפקת הגז מ"כריש" משמעה היענות לאולטימטום של חיזבאללה וחיזוק מעמדו בלבנון, כשהמצב הזה מזמין עוד לחצים. לצד זה הושמעה ההערכה כי למרות הדחיפה של איראן, חיזבאללה לא מעוניין במלחמה של ממש, אבל עשוי לצאת למה שמכונה "יום קרב". גם בהערכה הזו, הובע החשש כי דחיית ההפקה תפורש ככניעה.
אנרג'יאן, כך לפי המקורות, קיבלה מחד את המסר שמוטב שתדחה את ההפקה (ולא נענתה לכך כאמור), אבל גורמים ממשלתיים אחרים דאגו לעדכן את ראשיה כי לא כולם בישראל מסכימים לכך, וכי דווקא התעקשות על המועד המתוכנן תחזק את העמדה הישראלית, ותקדם את ההגעה להסכם.
כדי לחפות על היעדר התגובה הישירה למשלוח הכטב"מים של חיזבאללה לכיוון "כריש" יצאו ראש הממשלה יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ וגם קצינים בכירים בהצהרות אזהרה כלפי חיזבאללה. זה לא מנע מבכירים מדיניים, ובעיקר ביטחוניים, לתדרך עיתונאים כי ההפקה תידחה לבקשת ישראל, ותוגדר מ"סיבות טכניות". זאת, כאמור, בניגוד מוחלט להודעות אנרג'יאן שבעידוד המתנגדים למהלך בממשלת ישראל דחתה את הפניות, ונכון לעכשיו עומדת על תאריך התחלת הפקת הגז בעוד כשבועיים.
יאיר לפיד / צילום: אוהד צויגנברג
הלחץ כלפי אנרג'יאן הגיע מהצד האמריקני - המתווך עמוס הוכשטיין ביקש לוח זמנים רחב יותר למו"מ, והחשש היה שהתחלת ההפקה תביא לתגובה של חיזבאללה העשויה לטרפד אותו. את החשש הזה הביעו בפניו מנהיגי לבנון בפגישות עימם. אלא שההיענות לדרישה עשויה דווקא לפגוע בהסכם כי היא הייתה מאפשרת לחיזבאללה להראות את השפעתו ומעורבותו הרבה. הוכשטיין אמור להגיע בימים אלה לישראל וללבנון ולהמשיך את המו"מ.
בתשובה לפניית גלובס נמסר מאנרג'יאן כי החברה פועלת בהתאם ללו"ז המתוכנן, ומביעה אמון מלא בממשלת ישראל ובמערכת הביטחון.
מצרים חוטפת מכה כלכלית נוספת
מצרים במשבר של ממש. ביולי ירדו יתרות מטבע החוץ של מצרים לכ־33.14 מיליארד דולר. הלירה המצרית הולכת ונחלשת וצפויה להגיע לשפל של 25 לירות מצריות לדולר. גורם עיקרי הוא המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שהביאה לעליות מחירים, בעיקר של תבואה ומוצרי מזון אחרים.
ביוני דווח כי מצרים תקבל הלוואה של חצי מיליארד דולר מהבנק העולמי על מנת לסייע לה לרכוש חיטה. למצרים יש חוב חיצוני בסך 158 מיליארד דולר ובשבוע שעבר פיטר נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי את נגיד הבנק המרכזי, טארק עאמר, שכיהן בתפקיד הבכיר הזה כשבע שנים.
כעת, מתרגשת על מצרים מכה כלכלית נוספת. לפי דיווחים בכווית, יש כוונה לחוקק חוק שיגרום לפיטוריהם של עובדי החוץ ובהם כ־800 אלף מצריים. אלו עובדים בחו"ל, ובעיקר במדינות המפרץ הם ספק חשוב להכנסת מצרים במטבע חוץ. לפי נתוני ממשלת מצרים, העברות הכספים מעובדים הגרים מחוץ למדינה עמדו בשנת 2021 על 31.5 מיליארד דולר, עלייה של 72% מ־2015.
מצרים היא בת ברית אסטרטגית ביטחונית ומדינית של ישראל, ודוגמה מובהקת היא תפקידה בהפסקות האש מול חמאס והג'יהאד האיסלמי. המשבר עשוי להביא להתערערות המשטר, ובפעם האחרונה שזה קרה, עלו לשלטון האחים המוסלמים, העוינים את ישראל. זו אחת מהסיבות להאצת מגעים לפרויקטים משותפים ולהגדלת היקפי התיירות והמסחר שיסייעו למצרים.
על הפרק רשימה ארוכה - לא הכל מציאותי אבל יש נכונות. אלא שבסוף גם אם הכל יתממש זו טיפה בים, ומצרים צריכה למצוא חבל הצלה כדי למנוע הידרדרות לחדלות פירעון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.