רשויות התחבורה המטרופוליניות עברו עוד משוכה. כך זה יתנהל

הממשלה קיבלה החלטה נוספת להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, לאחר שזו התקבלה גם בשנים 2011 ו-2018. הפעם, כדי להימנע ממסמוס ההחלטה הממשלה הסמיכה את שרת התחבורה להתקין תקנות בתוך חודש שמכוחן תפעל רשות מטרופולינית ראשונה בירושלים. עוד לפי ההחלטה עד לאפריל 2023, הרבה אחרי הבחירות לכנסת כשעד אז יתכן שתקום ממשלה חדשה, תוקם רשות כזו גם בגוש דן כהכנה לחוק הגודש, שיטיל אגרה על מי שנכנסים ברכב פרטי לגוש דן ואמור להכנס לתוקף בשנת 2025.

התקנות ששרת התחבורה הוסמכה להתקין לא דורשות אישור הכנסת או ועדה מוועדותיה ועל כן במשרדי הממשלה מרוצים מהאפשרות לקדם את הקמתן של הרשויות המטרופוליניות שנתקעו עד כה בשלב של חקיקת סמכויותיהן. כדי לעבור את המשוכה הזו נקבע כי בהמשך יחוקק חוק רשויות מטרופוליניות, בדומה לזה שניסו במשרד האוצר להעביר בחוק ההסדרים בשנת 2019 אך עד אז התקנות יותקנו מכוח פקודת התעבורה.

כך, מקווים בממשלה, יהיה קל יותר להעביר חקיקה כאשר הרשויות או לפחות רשות אחת כבר תפעל. הרשות הראשונה שנבחרה היא ירושלים, שלא בדיוק מתנהלת כמטרופולין אלא כמרחב תחבורתי עם מוקדי משיכה ברורים בבירה. הרשות הנחוצה ביותר היא תל אביב בשל עומסי התנועה העצומים בה ואי היכולת לקדם מהלכים תחבורתיים ברשות אחת שכן מדובר באותו מרחב תחבורתי. לשם המחשה: נתיב תחבורה ציבורית שמתחיל בתל אביב אבל מסתיים בכניסה לגבעתיים, למשל, אפקטיבי פחות.

דד-ליין לרשות מטרופולינית בגוש דן: 30 באפריל 2023

על פי ההחלטה, עד לחודש דצמבר משרד התחבורה יגבש מפה והכללתן של רשויות במרחבים התחבורתיים, כשתקבע העיר הדומיננטית בכל מרחב כזה וראש עירה יהיה גם יו"ר הרשות המטרופולינית. במקביל תקודם תוכנית רב-שנתית להקמת הרשויות כשבתוך חודש יפורסמו להערות הציבור תקנות להקמת רשות כזו בירושלים ותבחן האפשרות להעביר את פעילות צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים (הפועל כיום כעמותה) ושל חלקים מעיריית ירושלים אל הרשות.

כן נקבע דד-ליין להקמת רשות כזו גם בגוש דן עד ל-30 באפריל 2023. במסגרת התוכנית הרב-שנתית ייקבע מועד גם להקמת רשויות כאלו בבאר שבע ובחיפה.

התקנות יקנו לרשויות המטרופוליניות סמכות ליזום ולתכנן תוכניות תחבורתיות בתחום התחבורה הציבורית והשיתופית, תשתיות רכיבה, תחבורה מסחרית, תחבורה חשמלית ואטונומית "בכפוף למדיניות הממשלה", וליזום שיתופי-פעולה בין הרשויות במרחב. כלי משמעותי שיקבלו הרשויות זה את סמכות התמרור לניהול תנועה והקמת מערך לבקרת תנועה מרחבית לרבות תכנון רמזורים והקמת נתיבי העדפה לאוטובוסים.

לוחות הזמנים קבעו שירושלים תהיה ראשונה לנוכח העובדה שכבר פועל בה גוף שתפקידו לתכנן את התחבורה בעיר והוא צוות תוכנית אב ירושלים, הפועל כאמור כעמותה בשלב זה. ולכן בכוחה של הממשלה הנוכחית יהיה להקים את הרשות בבירה כבר בחודשים הקרובים ולהפוך את ההמלצות שהועלו על הכתב כבר מאמצע שנות ה-90 למציאות.

ואולם, המועד שנקבע להקמת הרשות בגוש דן יהיה נתון, ככל הנראה, לשיקול-דעתה של הממשלה הבאה. אומנם ההחלטה מחייבת בלוחות זמנים, אבל החלטות ממשלה רבות מוסמסו עם השנים, ואין כל וודאות שזו אכן תקום.

פריצת דרך אפשרית להקמת הרשויות סוף-סוף 

גם חוק ההסדרים שהועבר בתקופת הממשלה הנוכחית כלל את הקמת הרשויות המטרופוליניות ואף קבע כי הרשות הראשונה שתוקם תהיה בתל אביב - שם הרגישות הגבוהה ביותר. גם לנוכח המתיחות בין עיריית תל אביב החזקה והעשירה ובין משרדי הממשלה וגם לנוכח החשיבות באסדרת התחבורה במטרופולין העמוס, הצפוף והמבוקש ביותר במדינה. ואולם אז, מיכאלי היא שהתנגדה לקידום הנוסח שהוצע וביקשה להקים מנגנון שיכלול את הסכמתם של הרשויות לפעול.

בסופו של דבר במשרד התחבורה ריככו עמדות והובילו להחלטה שעברה היום כשהנוסח שעבר כעת מרוכך יותר, לנוכח הקושי להעביר חקיקה, ובוחר דווקא בירושלים להוביל את המהלך. אומנם חוק כזה כבר יכול היה לעבור בחוק ההסדרים עם סמכויות רחבות יותר ומיקוד חד יותר, אבל במשרדי הממשלה ניסו להקים רשויות כאלו משנת 1996 ומדובר בפריצת דרך אפשרית להקמתן.

בדברי ההסבר להחלטת הממשלה הוסברה החשיבות. "הפעלת תחבורה ציבורית באמצעות רשות מטרופולינית הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה-OECD. המודל המוצע מאפשר את שימור סמכותה של שרת התחבורה לקביעת מדיניות תחבורה ציבורית והובלת פרויקטי תשתית משמעותיים על ידי משרד התחבורה, תוך ביצוע המדיניות וריכוז הטיפול התחבורתי המרחבי בידי גוף מקצועי מקומי ובעל סמכויות מתאימות. גוף זה יאגד מספר רשויות מקומיות במרחב ויאפשר ניהול משותף של סוגיות תחברתיות חוצות גבולות מוניצפליים".

מיכל פרנק, מנכ"לית משרד התחבורה, הסבירה לגלובס את ההחלטה להתחיל עם ירושלים: "בפעם הקודמת בדקה ה-90 הוכנס לתזכיר החוק רפורמה מאוד גדולה ועתירת פרטים שעברה גלגולים והערות במשך שנים ואת זה לא היינו מוכנות לקבל כחתול בשק ונעשתה עבודה מקצועית משמעותית בחודשים האחרונים ועם הרבה שותפים כדי לבנות מודל שהוא יישומי ומעשי ומאוד מיידי משום שהוא ניתן למימוש ללא חקיקה כבר בשלב ראשון כאשר אחר כך ובמקביל ניתן ליישם החקיקה הרחבה יותר".

לדבריה, "משנת 96 אז הומלץ על המודל נעשו ניסיונות להעביר חקיקה סביב רשויות מטרופוליניות שלא צלחו. מדובר בשינוי במדיניות מוצהרת של משרד התחבורה שלא להמשיך בריכוזיות קבלת החלטות תחבורתיות וחלק ניכר מהן נכון להטיל לרמת השטח. והאתגר השני שעדיין נמצא בפנינו זה לרתום הרשויות להבין שיש סמכויות שהן צריכות להסתכל עליהן יחד ברמה אזורית ולא רק ברמה רשותית כי נוסעת באוטובוס בין פתח תקווה לתל אביב לא יודעת מתי נגמרת פתח תקווה ועוברים לרשויות אחרות. המחשבה של תכנון תנועה וניהול רמזורים וכן תכנון קווי אוטובוס ומיקומי תשתיות צריכה להיות ברמה מרחבית וזה אומר אנחנו צריכים לשחרר הרבה סמכויות והרשויות לשתף ביניהן פעולה".

לדבריה של פרנק, ראשי העיר בתל אביב ובירושלים בירכו על המהלך. "הסיבה לבחירה בירושלים היא טכנית וקשורה לרמת הבשלות. בגלל שבירושלים יש גוף פעיל ניתן לאסדר את מעמדו ולהפכו לרשות מרחבית ראשונה, כבר כעת מכוח התקנות. בתל אביב לעומת זאת דרושה יותר הכנה ולמשרד המשפטים היה חשוב שלא נבצע מהלכים ברמה כזו לפני בחירות. העבודה המקצועית להקמתה תתחיל כבר מחר בבוקר".

בארגוני התחבורה הציבורית בירכו על ההחלטה. בארגון תחבורה בדרך שלנו אמרו כי "אנו רואים את אימוץ הצעת ההחלטה בממשלה כצעד משמעותי וחיובי בדרך להפיכת הרשויות המרחביות למציאות. ובארגון 15 דקות אמרו כי "בצעד אמיץ, השרה מיכאלי החליטה לקדם את המהלך, מתוך ההבנה של חשיבותו ומשמעותו למדינת ישראל - ואנו מברכים על כך. מדובר בצעד שמצמצם בירוקרטיה, ומאפשר קשר טוב יותר בין הרשויות במטרופולין מתוך חשיבה הוליסטית כפי שנהוגה במדינות המערב, בהן התחבורה הציבורית היא מהמתקדמות בעולם".