4 דברים שמנהלי שיווק יכולים ללמוד מהמלכה אליזבת השנייה

הכותב הוא מנכ"ל Anyverse, מרצה ומומחה בינלאומי לחדשנות וטכנולוגיה

מאז נודע על מותה של מלכת בריטניה אליזבת השנייה נכתב רבות על דמותה, על התככים והקשרים, על האהבות והמזימות, על ההון שהשאירה ועל עתיד המלוכה. בעיניי מעניין לדבר דווקא על הדברים שאפשר ללמוד ממנה.

בכל זאת, אנחנו מדברים על אישה שנפטרה בגיל 96, אחרי 70 שנות מלוכה - האדם שמלך הכי הרבה זמן בהיסטוריה המודרנית (שנייה ללואי ה־14, שמלך 72 שנים).

• עשרות מדינות ייאלצו להדפיס שטרות חדשים, דגלים יוחלפו: צ'ארלס הוכתר
• איך תיראה ההלוויה של המלכה ומה מצפה למלך צ'ארלס בעשרת הימים הקרובים?
• בתקשורת הבריטית אהבו לדבר עליה, ובכל זאת, 3 דברים שאולי לא ידעתם על המלכה אליזבת'

ואלה לא היו סתם 70 שנות מלוכה: הן התקיימו באחת התרבויות המערביות המובילות ובעלות ההיסטוריה העשירה ביותר. זו אישה שראתה מולה שבוע אחר שבוע (בעדכונים שבועיים) 17 ראשי ממשלה בריטיים, ונפגשה עם כל שועי עולם - שרבים מהם ראו בה הרבה פעמים גם דמות להיוועץ או להיעזר בה.

הנה ארבעה דברים שמנהלי שיווק, ולא רק הם, יכולים ללמוד ממנה.

1. בלי וולגריות

בספר קהלת נכתב "דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל, בכסילים", שבתרגום חופשי זה אומר שחכמים משמיעים את דבריהם בנחת, ואלו שלא - לא. המלכה אליזבת הייתה ללא ספק כזו.

למרות אינספור שערוריות וסקנדלים בארמון (עם הילדים והנכדים וכו') ומחוצה לו (בריטניה ידעה לא מעט מורדות ועליות ב־70 שנות שלטונה, והיא כבר מזמן לא האימפריה הבריטית) - לא תמצאו תיעוד של התנהגות וולגרית או התלהמות.

ולא רק שלא תשמעו את זה בקולה, גם לא תראו את זה בתגובות מ"סביבתה" או בתגובות הארמון. תמיד היא הקפידה לכבד גם את אלו שחלקו עליה, תמיד היא הקפידה לנהל שיח מכובד ולא מתלהם, וזה משהו שכולנו צריכים ללמוד ממנה כשיעור לחיים הניהוליים, בייחוד בימים שבהם התלהמות והתקרנפות הפכו לא אחת להיות נחלת הכלל.

2. דוגמה במקום סמכות

ברור שהחיים מאוד קלים כשאת מלכת אנגליה, אבל נראה שאליזבת השנייה בחרה בצורת הובלה ומנהיגות שאני מאוד מתחבר אליה. כל מי שהיה סביבה וכל מי שבא במגע איתה לאורך העשורים האחרונים אמר פחות או יותר אותו דבר: היא הייתה דוגמה אישית במסירות, בחריצות ובאהבה שלה לאנגליה - וזה משהו שאי אפשר להישאר אדיש אליו.

מי שהיה סוג של "ראש הסגל" בחלק מהשנים שלה התראיין לפני כמה ימים, ואמר שלא משנה באיזה יום ומה קרה ביום לפני, הוא ידע שבכל ערב הוא ישאיר לה את "הקופסה האדומה" (קופסה עם עדכונים ביטחוניים ומדיניים), ובכל בוקר בשמונה בדיוק הקופסה תחכה לו בחזרה, אחרי שהיא עברה וכתבה שאלות והערות.

בעולם שבו דברים משתנים בקצב הולך ומתגבר, סערות באות ולעיתים אווירה כאוטית, חשוב שיש משהו אחד יציב, שיש עוגן. העוגן הזה, הדוגמה הזו של מישהי שלא זזה, שתמיד תהיה שם, שתהיה אופטימית וחיובית ותדבק בערכים שלה, היא ללא ספק גורם מאזן וכזה שיכול לייצר הרבה מאוד תקווה ואופטימיות.

גם זה מסר שבעיניי מעניין עבור מותגים, באשר הם. בסופו של דבר, אם אתם כאן בשביל להישאר, אתם צריכים לוודא שאתם עקביים במסרים ובערכים שלכם, ובמי ומה שאתם עבור הלקוחות. זה נכון אם אתה שופרסל שכרעה תחת העומס בשיא הקורונה, אבל ניסתה לשמר את איכות והיקף השירות, או אם אתה הקצב השכונתי או חנות הצעצועים שדאגו להיות שם בשביל הלקוחות גם מחוץ לשעות העבודה, בסגר או בכל מצב כאוטי אחר.

3. מחויבות בלי תנאים

עוד כשהייתה נסיכה נתנה המלכה אליזבת את ההצהרה המפורסמת שבה אמרה כי תקדיש את חייה לטובת העם הבריטי, בין אם הם יהיו קצרים או ארוכים. מדהים לראות שבמשך 70 שנות מלוכה, כאשר ברור לגמרי שהיא יכולה הייתה לפרוש מזמן מההתעסקות היומיומית, הטקסים, הדיווחים והפגישות, ולחיות עם בעלה, נכדיה, ניניה, הכלבים והסוסים שלה - היא עדיין בחרה לדבוק במשימה שלקחה על עצמה, ולעמוד במחויבות הזו שלה לעם הבריטי.

הדבקות הזו נראית קצת מנותקת מהמציאות שבה אנחנו חיים היום, כאשר למשימות לא אחת אין הרבה ערך, ומחויבות הופכת לא מעט פעמים ל"מחויבות על תנאי".

זה מזכיר לי את הסיפור המדהים על אמן הסושי ג'ירו אונו, שתועד בסרט "חלומות הסושי של ג'ירו" (Jiro Dreams Of Shushi), שעושה בדיוק אותו דבר כבר יותר מ־70 שנים בצורה מעוררת הערכה.

ליפנים יש אפילו מילה להתמדה הזו, ליכולת הזו לעשות כל יום אותו דבר בצורה מעוררת הערכה, ולהשתפר בזה לאט לאט תוך כדי תנועה. הם קוראים לזה Shokunin, או בתרגום לעברית "מלאכנות" או "אומנות", והמשמעות היא ההתמחות של מישהו במה שהוא עושה דרך התמדה ודבקות במשימה.

זה שיעור חשוב מאוד בעיניי למנהלים באשר הם, וגם למותגים. בסופו של דבר אתם יכולים להגיד הרבה, אתם יכולים לתלות שלטים על ערכים או לעשות פרסומות על אג'נדות כאלו או אחרות, אבל אם אתם רוצים שעובדים, לקוחות ואנשים סביבכם יאמינו - אתם צריכים להתמיד בדרך, ולהראות מחויבות אמיתית לערכים ולאג'נדות האלה. גם, אולי אפילו בעיקר, כשזה לא נוח, לא מסתדר, לא פשוט.

4. החובה להשתנות

כשאנחנו חושבים על המלכה אליזבת, אנחנו בוודאי לא חושבים על הייטק, חדשנות או חשיבה מחוץ לקופסה. בכל זאת, הכול שם נראה כל כך מקובע, כל הסיפורים על המלוכה ועל הקשיחות שלה. אבל מסתבר שהמלכה דווקא מאוד עודדה חדשנות, גם אם זה לא בהכרח בגזרות של יחסי משפחה או זוגיות.

ב־2002 היא אמרה שהשינוי הפך להיות קבוע, ואם בוחנים את ההתנהגות שלה, זה נראה שהיא די הבינה את זה מתחילת הדרך. החל מההחלטה שלה, החריגה בזמנו (1951), שההכתרה שלה תשודר בשידור חי בטלוויזיה, דרך הסרט הדוקומנטרי שהיא אישרה לקיים על המשפחה ב־1969, העובדה שהיא הייתה בת המלוכה הראשונה בעולם ששלחה אימייל (במסגרת ביקור שלה במרכז מחקר ב־1976 היא שלחה אימייל דרך רשת ה־Arpanet) ועוד.

כל הדברים היפים האלו של אליזבת הפכו אותה למלכה בה"א הידיעה. היא ממש הפכה למותג בבתים ברחבי העולם, ולא רק בבריטניה. בכל מקום שתנחתו בו ותגידו למישהו "המלכה", הוא ישר יחשוב עליה. המיתוג הזה, אגב, מלווה אותנו עוד מילדותנו, כשכל מי שהיה מתפנק או "הרגיש את עצמו", מיד אמרו לו "מי אתה חושב שאתה, מלכת אנגליה?", או "בוקר טוב מלכת אנגליה".

לאורך השנים ניסו לכמת את השווי המותגי של המלכה, והוא היה תמיד גבוה להפליא. חלק מהגופים שחקרו את הנושא אפילו טענו שערך המותג של משפחת המלוכה הבריטית הוא למעלה מ־80 מיליארד דולר, כאשר רוב רובו של השווי הוא במותג הפרטי "המלכה אליזבת". אישית אני חושב שהשווי האמיתי של המותג שלה הוא הרבה יותר גדול, ואני ממש לא בטוח שהמלך צ'ארלס יצליח לשמר אותו.