שכחנו מהמגפה? מספר המאומתים לקורונה בישראל חזר לעלות

עד אתמול הקורונה בישראל הייתה בדעיכה. גל ה-BA.5 היה קצר, וכלל חודש עלייה וכחודשיים של ירידה שהובילה למספרי מאומתים נמוכים מאלה שזוהו טרם תחילת הגל. אולם בימים האחרונים מספר המאומתים שב לעלות, והבוקר (א') עומד מדד ה-R על 1.1. מספר החולים קשה החדשים כבר נמצא בעלייה מזה כשבוע.

רוב הציבור כבר למד לחיות עם הקורונה, ולרוב האוכלוסייה ישנה הגנה חיסונית כלשהי, אם מחיסונים, מהדבקה קודמת או שניהם. לכן גם האפשרות של גל נוסף איננה מפחידה עבור רוב האוכלוסייה. ועדיין, היא מסכנת את המבוגרים או את בעלי מחלות הרקע, וליתר הציבור עלולה לשבש את החיים. מערכת הבריאות נערכת לתחלואה הכפולה של שפעת וקורונה במהלך החורף.

האם התפרץ וריאנט חדש בישראל?

משרד הבריאות אישר היום לגלובס שאינו מכיר וריאנט חדש אשר גרם לשינוי המגמה. ההסבר הוא כנראה בירידה בחיסוניות של הנדבקים בווריאנטים הקודמים בגל האומיקרון, כעת משחלפו 9 חודשים משיאו של גל ba.1 וכ-6 חודשים משיאו של גל ba.2. אם אכן לא מדובר בווריאנט חדש, ייתכן שהגל יהיה מתון עוד יותר מאשר הגל הקודם. ברמה העולמית הקורונה נמצאת בירידה, הן מבחינת מספר המאומתים, והן מבחינת מספר המתים. אולם, יש כמה מדינות יוצאות דופן, למשל בבריטניה חלה עלייה במספר המאומתים בשבוע האחרון.

נראה כי הקורונה עומדת להפוך למחלה בעלת מחזוריות טבעית, שעולה כאשר החיסוניות באוכלוסייה יורדת, ממצה את פוטנציאל ההדבקה שלה באותה אוכלוסייה, ושבה ויורדת. פוטנציאל ההדבקה תלוי בכמה אנשים מחוסנים, כמה זמן עבר מאז שרובם חוסנו, וכמה זמן עבר מאז גל הקורונה האחרון.

ד"ר ארנון שחר, ראש אגף מידע ובריאות דיגיטלית במכבי שירותי בריאות וחבר הצט"מ, מעריך כי גם התנהגות האוכלוסיה שינתה את המגמה, מהצטמצמות התחלואה להתפשטותה. "התחלואה בקורונה איננה עונתית, אבל פתיחת שנת הלימודים וההתקבצות של הילדים בכיתות סגורות אולי השפיעה על התחלואה. בנוסף, עם ישראל בתקופה זו מתקבץ במטוסים.

"אני חושב שאנחנו רואים את התוצאה של ההידבקות בחו"ל ובפתיחת השנה, יחד עם הירידה בחיסוניות עם הזמן שחלף מהגל הקודם ומקמפיין החיסונים", מסביר שחר. "אנחנו רואים הדבקות בעייתיות אצל האוכלוסיה המבוגרת, ואצלם עבר זמן מאז החיסון הרביעי".

ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון וגם היא חברת הצט"מ, אומרת כי: "עם הזמן ההתפרצויות יהיו יותר עונתיות, ואולי בעתיד נראה התפרצות אחת עיקרית בשנה. אבל זה עדיין לא המצב. בשנה שנתיים הקרובות אנחנו נראה יותר מהתפרצות אחת בשנה".

אי אפשר לשלול הגעה של וריאנט חדש בעתיד, למעשה כל המומחים צופים שמתי שהוא יגיע וריאנט מדבק יותר, שעלול להיות מסוכן יותר או דווקא מסוכן פחות. אבל הדפוס הזה יכול להתרחש גם ללא וריאנטים חדשים.

בארה"ב צץ לאחרונה וריאנט חדש בשם BA.4.6, שתפס כ-10% מהשוק אבל עלייתו נעצרה, והוא כרגע אינו מחליף את BA.5, אשר ממשיך להווות 89% מהבדיקות החדשות בארה"ב. אלה חדשות טובות, משום שהחיסונים החדשים שקיבלו את אישור ה-FDA, מבוססים על וריאנט BA.5.

מתי יגיעו החיסונים החדשים?

החיסון החדש שכבר אושר לשימוש בארה"ב, למעשה מדובר בשני חיסונים של החברות מודרנה ופייזר, מכיל את חלבון הספייק מן הווריאנט הראשון של הקורונה, זה שהכילו כל החיסונים הקודמים, וגם ספייק של הווריאנטים החדשים BA.4 ו-BA.5 . החיסון הספציפי הזה לא נבדק בבני אדם - הוחלט לדלג על כך משום שאחרת הוא לא היה מוכן בזמן להתמודד עם הווריאנטים הללו. אולם, ה-FDA הכריע כי החיסונים הללו דומים מספיק לחיסונים הקודמים, כך שניסוי מקיף נוסף אינו הכרחי. בינתיים, לא היו הפתעות עם תחילת מתן החיסון בארה"ב.

לישראל החיסון הייעודי עדיין לא הגיע, ובמשרד הבריאות עוד לא יודעים מתי הוא צפוי. ייתכן ובמשרד הבריאות רוצים לראות הפעם את נתוני העולם האמיתי מארה"ב כדי להכריע אם החיסון החדש אכן יעיל יותר ממנת חיסון נוספת של החיסון הקלאסי. כך הם יוכלו להכריע בשתי סוגיות - גם האם החיסון אכן יעיל יותר ובטוח באותה המידה, והאם יש ביקוש משמעותי מן הציבור לחיסון החדש. רק אם שני התנאים הללו מתקיימים, כדאי למדינה לרכוש את החיסונים החדשים, ולהיפטר מן הישנים.

מה תפקיד החיסון הייעודי בגל החדש?

מאמר שפרסמו חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קורנל בניו יורק, ביקש למדל את התועלת מן החיסון החדש לעומת מנה נוספת של החיסון הקיים, ומצא כי עבור כל 1,000 מתחסנים, החיסון החדש יחסוך שמונה אשפוזים. זאת, אם מסתמכים על התועלת המוספת של החיסון החדש בניסויים שערכו החברות פייזר ומודרנה, בהם הראו כי הבוסטר החדש מעלה את רמות הנוגדנים המנטרלים נגד הווריאנטים העדכניים, קצת יותר טוב ממנה חדשה של החיסון הקיים.

החיסון החדש רלוונטי רק למי שהתחסן כבר בחיסונים הישנים, משום שהוא משמש כבוסטר לחיסוניות הקיימת. הוא מכיל את הזן הוותיק יחד עם הזנים החדשים, כדי להגביר את החיסוניות הקיימת יחד עם תחילת יצירת החיסוניות החדש.

ה-CDC, מרכז השליטה במחלות האמריקאי, המליץ על החיסון החדש לכל מי שעברו חודשיים מן החיסון האחרון שלו או חודש לפחות ממחלת הקורונה האחרונה שלו. ההמלצה היא לקבל את החיסון לקורונה יחד עם החיסון לשפעת. עונת השפעת באוסטרליה הייתה קשה יחסית השנה, וייתכן שזה מה שיקרה גם בחצי הכדור הצפוני.

אולם, לא כל הרופאים מסכימים. עבור מי שאינו בקבוצת סיכון לתחלואה קשה, הם אומרים, ייתכן שהחיסון החדש מיותר, ועבור מי שהסיכון שלו קטן, עדיף אולי לחכות זמן רב יותר בין המנות.

שחר מציין כי החיסונים הייעודיים צפויים להגיע לישראל בעוד כשבועיים. "אני משער שנציע אותם לאוכלוסיה שברירית שטרם נחשפה לקורונה".

לדברי מאור: "אנחנו כן חושבים שהגדלת הרפרטואר החיסוני על ידי התחסנות לעוד וריאנטים, מאפשרת למערכת החיסון להגיב גם לוריאנטים חדשים.

"לא נחזור שוב ללחץ שהיה להתחסן, אבל אנחנו כן חושבים שכל אחד צריך לקחת שלוש מנות. על החיסון המעודכן אני ממליצה בעיקר לקבוצות הסיכון, אבל גם לכל אחד אחר. אני חושבת אנחנו מעריכים בחסר את הנזקים הנוספים של הקורונה שלא מסוכנים אבל מפריעים לאיכות החיים. והחיסון לא מגן לגמרי אבל הוא מפחית גם את הסיכון להידבק, גם את חומרת המחלה וגם את הסיכון להדביק הלאה, ואפילו נותן הגנה אם פתאום יגיע וריאנט יותר קטלני. וכל זה על רקע זה שהחיסונים הם סופר בטוחים.

"ואני גם מאוד מאמינה בתרופה הקהילתית. הנמכת התחלואה משרתת את המסגרת שבה אנחנו חיים. זו לא בושה להגיד את זה, נהפוך הוא".

בנוסף לחיסונים של מודרנה ופייזר, הגיע לשוק לאחרונה, וגם לישראל, חיסון חדש של חברת נובה-ווקס, שהוא חיסון מבוסס חלבון. הוא מוצע היום למי שחשש או שהיו לו התוויית נגד לחיסוני RNA, ומעוניין להתחסן בחיסון מבוסס חלבון. 

איך נערכת מערכת הבריאות?

ישראל צפויה להצטייד גם במנות של התרופות פקסלוביד ומולנופירביר, כדי לטפל בחולים עם מחלות רקע שיגיעו לאשפוז בגל הנוכחי. בגל הקודם התרחשו מצבים של מחסור בתרופות הללו, שיכולות להיות משמעותיות מאוד בטיפול בחולים שכבר התדרדרו.

בישיבה של צוות הטיפול במגפות לפני מספר ימים, כבר העריכו המשתתפים כי גל קורונה נוסף עלול להגיע במקביל לגל השפעת. בבתי חולים ובקופות החולים הומלץ להשתמש במסכות במפגשים עם מטופלים, הן כדי לשמור על מטופלים בסיכון, והן כדי למנוע תחלואה של המטפלים, בין היתר כדי למנוע מחסור בכוח-אדם בתקופה שצפויה להיות עמוסה.

כרגע הצט"מ אינו חד-משמעי לגבי השאלה האם יש לחייב חולי קורונה בבידוד, ולאורך כמה זמן. עדיין מומלץ להישאר בבית בכל מקרה של מחלה נשימתית. בבתי החולים, כן נדרש בידוד בין החולים, ויש לשאוף לקבץ חולי קורונה בחדרים נפרדים. הצט"מ המליץ להגביר את הזמינות של בדיקות האנטיגן, כאשר כרגע אין זמינות משמעותית של בדיקות חינמיות.

המלצות שהתקבלו על ידי רוב חברי הצט"מ: המלצה לשימוש במסכות במקומות סגורים, תחבורה ציבורית, בבתי מרקחת ובהתקהלויות, לחולים עם דיכוי חיסוני מומלץ לא לצאת מן הבית עד בדיקת אנטיגן שלילית, שכן חולים אלה בסיכון גבוה יותר לגדל בתוכם וריאנטים חדשים. אלה לא יגיעו לציבור, אם החולים לא ידביקו איש.

הומלץ לקיים בדיקות מדגמיות בנתב"ג לצורך איתור כניסת וריאנטים, ולחייב מבקרים במוסדות מגן אבות ואימהות בבדיקת אנטיגן לפני הביקור.

מבחינת בוסטר קורונה, הוא הומלץ לצוותים הרפואיים, ולכל מי שמעוניין בכך, כולל ילדים.