1. האיחור והפער מארה"ב
באיחור אלגנטי, וכשהאינפלציה בגוש האירו כבר מגיעה ל־9.1%, הבנק האירופי המרכזי (ECB) העלה ביום חמישי את הריבית שלו ל־0.75%, הרחק מאחורי שיעור האינפלציה, אין פלא שקרסטין לגארד, נשיאת הבנק, מדברת על שורה של העלאות ריבית שעוד מחכות בעתיד - יותר משתיים (כולל זו הנוכחית) ופחות מחמש.
לגארד הדגישה שהמדיניות תיקבע לפי הנתונים בשטח. לפי תחזיות הבנק, האינפלציה תעמוד על 5.5% (!) בשנה הבאה, ולפי מקורות במועצת הנגידים של הבנק, שצוטטו השבוע ברויטרס, הריבית צפויה כנראה לעלות מעל ל־2%, עד לרמה שבה "תרסן" את הפעילות בגוש האירו. בינתיים, הפעילות בגוש האירו מאטה גם ככה ולפי לגארד היא אמורה להיכנס ל"קיפאון" בהמשך השנה וזה רק תרחיש הייחוס הבסיסי של הבנק. לגארד הזכירה גם תרחיש שלילי שבו גוש האירו ייכנס למיתון ב־2023.
העלאת הריבית החדה של ה־ECB מהווה סוג של יישור קו עם הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי, שכבר העלה את הריבית פעמיים השנה בשיעור של 0.75%, ושהיו"ר שלו, ג'רום פאוול ממשיך לאותת על כיוון ניצי גם לקראת הודעת הריבית בשבוע הבא.
ובכל זאת, אירופה היא לא ארצות־הברית. באמריקה, הסבירה לגארד, האינפלציה היא בעיקר עניין של ביקושים ערים שדוחפים את המחירים כלפי מעלה. באירופה, זה בעיקר עניין של היצע - כשהיא מכוונת לזינוק במחירי הגז בעקבות המלחמה באוקראינה.
אם בארה"ב, הפד מדבר על "כאב" שייגרם בניסיון להוריד את האינפלציה. באירופה, שמאטה גם ככה, נראה שהמשימה של לגארד תהיה כנראה כואבת יותר.
אך יש עוד גורם שמסבך את המצב עוד יותר, ואותו הדגיש בסוף השבוע הכלכלן זוכה הנובל פול קרוגמן. בארה"ב, הסקרים מראים ציפיות להתמתנות האינפלציה תוך 5 שנים. אבל באירופה הציפיות לאינפלציה רק הולכות ועולות בממוצע. בעיניי הבנקאים המרכזיים הציפיות לאינפלציה נחשבות לסוג של נבואה שמגשימה את עצמה, מה שמוביל את קרוגמן לקבוע שבאירופה יהיו החלטות כואבות במיוחד.
2. מלחמת מטבעות הכרחית
האירו ירד לאחרונה לשפל של פחות מאירו אחד לדולר (ועלה חזרה בעקבות החלטת הריבית). לגארד הדגישה שהבנק האירופי המרכזי לא מנסה להשפיע על שער המטבע שלו, ומיד ירתה נתונים על שערי המטבע: האירו נחלש ב־12% מול הדולר מתחילת השנה, "וכמובן שאנחנו שמים לב לכך".
בין אם הבנק האירופי המרכזי מנסה להשפיע ישירות על שער המטבע שלו ובין אם לאו, הדינמיקה ברורה. הדולר מתחזק מול מטבעות אחרים בעולם, ותורם לאינפלציה המקומית בכלכלות האלה. הדינמיקה הזאת הובילה את פרופ' מוריס אובסטפלד, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, להזהיר בסוף השבוע מפני "מיתון עולמי מיותר", שייווצר כתוצאה ממדיניות בלתי מתואמת של הבנקים המרכזיים "שמייצאים בפועל אינפלציה לשותפי הסחר שלהם, באמצעות פעולות שמחזקות את המטבעות שלהם". אבל אובסטפלד גם הדגיש במחקר אותו הציג, כי אם ארה"ב לא הייתה פועלת לריסון האינפלציה שלה, זה רק היה מוסיף להתערערות השוק הגלובלי.
3. השאיפות של קייב
לאירופה צפוי חורף קשה, והממשלות ביבשת מגבשות תוכניות סיוע שנועדו לעזור לאזרחים להתמודד עם חשבונות האנרגיה הגבוהים - מה שיעמיק את החובות הלאומיים שלהן, ויקשה עוד יותר על ריסון האינפלציה. ברקע עומדת, כאמור, המלחמה באוקראינה, והחלטת מוסקבה להקטין דרמטית את הזרמת הגז ליבשת. יכול להיות שגם זה מרחף מעל מתקפת הנגד של אוקראינה, שפרצה בסוף השבוע את קווי ההגנה של רוסיה ליד חרקיב: צריך להראות תוצאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
