עורכי דין: החיסיון שלכם בהתקשרות עם הלקוח נמצא בסכנה

הכותבת היא עורכת דין שמתמחה בדיני חברות וסטודנטית לתואר שני במשפטים באוניברסיטת קולומביה

עורכי דין, רואי חשבון ונותני שירותים עסקיים נוספים יחויבו לדווח על התנהגות חשודה של לקוחותיהם, כך עולה מהצעת חוק שנדונה בימים אלה בקונגרס האמריקאי והציתה דיון ציבורי ער בקרב משפטנים. יהיה עליהם לדווח כאשר לקוחותיהם מפקידים כספים בחשבונות נאמנות של המשרד, כשהם פותחים עבורם חשבונות פיקדון או כשהלקוחות משלמים בחשבונות נאמנות.

איגוד עורכי הדין האמריקאי, לצד עסקים, ארגוני זכויות הפרט וגופים נוספים, מנהלים מחאה נגד ההצעה. הסיבה ברורה: מדובר בחיסול ממוקד של חיסיון עורך דין־לקוח, פרה קדושה בעולם המשפט.

מאבק בינלאומי

הרקע להצעה ברור אף הוא: בשנים האחרונות, ארה"ב מובילה מאבק בינלאומי נגד פעולות הלבנת הון והעלמות מס, מאבק הזוכה לרוח גבית, בשל הדגש של ממשל ביידן לצמצום הלבנת הון, וכן הקמפיין של שרת האוצר ג'נט ילן לחייב חברות אמריקאיות לשלם יותר מסים בארה"ב.

בעבר הלא רחוק קידם משרד המשפטים הצעה דומה לתיקון חוק איסור הלבנת הון שביקשה לחייב עורכי דין, כנותני שירות עסקי, בדיווח על פעילות חשודה של לקוחותיהם. זאת, לצד חובות נוספות הכוללות חובת זיהוי, ניהול רישומים, בקרה שוטפת, דיווח על פעולות ברכוש ועוד.

בישראל, כמו מעבר לים, נותני השירותים העסקיים, ובראשם עורכי הדין, מחו בתוקף ורשמו הישג ניכר: הוראת החוק צומצמה כך שתחייב בזיהוי והכרת הלקוח בלבד. אחת ההצדקות בבסיס ההתנגדות הייתה שאפילו בארה"ב, ממובילות המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, לא החילו חובות דיווח על עורכי דין.

על רקע זה עולה השאלה, האם רוחות השינוי בארה"ב יביאו גם לתיקון החקיקה בישראל; והאם היתרונות הגלומים בחובת הדיווח, שעיקרם המלחמה בהלבנת הון, גוברים על החסרונות.

ככל שהצעת החוק בארה"ב תתקבל, השינוי עשוי להיות מוטמע גם בישראל. המאבק בהלבנת הון הוא מאבק בינלאומי, וככזה הוא משפיע על מוניטין המדינות השותפות למאבק, דירוגן ויחסי החוץ שלהן.

ישראל נשארה לבדה

הטלת חובת דיווח על עורך דין בגין פעילות חשודה של לקוחו טומנת בחובה קושי קונספטואלי ומעשי. עד היום חובת דיווח חלה על בנקאים ונותני שירותי מטבע נוספים. היכולת של עורך דין לעמוד בחובותיו האתיות ולספק שירות מקצועי ללקוח מושתתים על שיח חופשי, יחסי סודיות וחובת חיסיון. כל אלה, כמו גם זכות הלקוח להליך הוגן, ייפגעו בשם המלחמה בהלבנת ההון.

אם לא די בקשיים אלה, ספק אם מבחינה מעשית תיקון החוק יגשים את ייעודו, ולו משום שעניינו בפעולות "חשודות". מהן פעולות חשודות? מחוקקים בעולם כשלו בעיגון הגדרה ברורה.

קושי נוסף גלום בחשיפה האפשרית לאחריות פלילית. בארה"ב ובאנגליה, אם לקוח ביצע עבירת הלבנת הון על־ידי נותן השירות העסקי, האחרון עשוי להיות מואשם בפלילים אם חשד ולא דיווח כנדרש. קשה לקבל מצב בו עורך דין החושד בלקוחו יעמוד מול בחירה בין פרנסתו לבין הסתכנות בדיווח סרק ובין חשיפה פלילית.

לכל אלה מצטרפים הקשיים לנהל מהלך עסקים פורה, בשים לב למסר שמעבירה הצעת החוק, לפיו במלחמה בהלבנת הון כולם חשודים. בעולם משפטי המושתת על ודאות ויציבות, עולם בו חיסיון מאפשר קיומו של שירות משפטי תקין, ספק אם פעולות אכיפה פולשניות מקדשות את המטרה. יש לקוות כי המחוקק יעדיף כלים אחרים, יעילים יותר, לצורך אכיפה.