אותו המוצר, רק באריזה יותר קטנה: הכירו את ה"שרינקפלציה"

"קניתי שקית קטנה עם אוויר היום. החברה ממנה קניתי אותו הייתה מספיק נחמדה כדי לשים בפנים גם קצת צ'יפס", צייץ לא מזמן צעיר אמריקאי בטוויטר - ציוץ שמסמל היטב את התופעה הרווחת בחודשים האחרונים של כיווץ אריזות בלי לכווץ את המחיר, שזכתה באנגלית לכינוי "Shrinkflation" - שרינקפלציה.  

• זהירות, "שרינקפלציה": המכה החדשה של יוקר המחיה הגיעה למדף הסופר הישראלי
  
• טיקטוק נגד האינפלציה: צעירים יוצאים נגד תופעה חדשה ומרגיזה במיוחד 

במילים אחרות, מדובר בהעלאת מחיר סמויה, או מוסווית, בין היתר בעקבות האינפלציה הגוברת. המושג תפס עד כדי כך, שבשבוע שעבר המילון המקוון האמריקאי, מירים ווובסטר, אפילו הודיע כי הוא מוסיף ערך חדש, "שרינקפלציה" ("shrinkflation") - השילוב של אינפלציה, ו-shrink, להתכווץ.

המודעות הצרכנית לנושא עלתה באמצעות ההאשטג shrinkflation בטיקטוק, שרשם עד היום קרוב ל־14 מיליון צפיות. באחד מהם מופיעה בחורה אמריקאית צעירה שמסבירה כי "כולם מדברים על אינפלציה, אבל רובנו משלמים אותו דבר כמו קודם. כך אנחנו לפחות חושבים. אבל אם תסתכלו מקרוב, תגלו שהמחירים אולי נשארים אותו דבר, אבל האריזות נעשות קטנות יותר, וזה נקרא שרינקפלציה".

גם בישראל ניתן לראות ניצנים של התופעה שעיקרה העלאת מחיר סמויה או מוסווית דרך הקטנת אריזות, בין היתר בעקבות האינפלציה הגוברת. כך, למשל, מי שיבקר בימים אלה בסופרמרקטים יגלה אריזות מוקטנות של מוצרים מסוימים בהשוואה לגודל שבו נמכרו עד כה.

למשל, קופסת קורנפלקס האני בנצ'ס ששוקלות כיום 340 גרם ונמכרות עם הכיתוב "אריזה זו מכילה 71 גרם פחות לעומת האריזה הקודמת", כאשר לפי גורם באחת מרשתות המזון, המחיר לא הוקטן בהתאם. משקל אחד מדגני הבוקר של שופרסל עומד על 450 גרם במקום 500 המקובל בסדרת מוצרים זו (לדברי החברה, משום שהקורנפלקס עצמו גדול יותר, ולא נכנס לאריזת הסטנדרט); ואילו הגרנולה בתוספת שקדים ואגוזים של גרין הוקטנה מ־1.1 ק"ג ל־1 ק"ג, מפני שתקופה ממושכת היצרנית מכרה את המוצר עם תוספת של 100 גרם, ולאחר שהפחיתה את התוספת, ומחירו של המוצר נותר זהה, ציינה זאת על גבי האריזה.

למועצה לצרכנות מגיעות תלונות על מוצרים שונים ומגוונים שעברו שינוי. "השינוי יכול להיות בכמות, 300 גרם במקום 400 גרם, או במספר היחידות, כמו 20 חיתולים במקום 25", מסבירה עו"ד הדס יעקובסון, מנהלת הרגולציה במועצה. "הצרכנים כנראה לא ישימו לב לשינוי במשקל המוצר, שכן הם רגישים יותר לשינויי מחיר. כך שמדובר אולי בניסיון להעלות מחיר מתחת לרדאר, והצרכנים מגלים על אריזת המוצר המוכרת להם הערה שהמוצר התכווץ, בשעה שהמחיר לא התכווץ בהתאם".

המותר והאסור לחברות

מה מותר ומה אסור לחברות שמקטינות אריזות? בשנת 2006 פרסמה הרשות להגנת הצרכן הנחיות שנועדו להגן על הצרכן ולמנוע הטעיה. לפי ההנחיות, כאשר תכולת המוצר באריזה הוקטנה, והאריזה לא משתנה מהותית באופן שהצרכן הסביר יכול להבחין בקלות שמדובר במוצר אחר, יש לפרסם גילוי נאות על הקטנת התכולה על גבי האריזה.

בשנת 2019 פורסמו הנחיות חדשות לחברות המזון, המשקאות והטואלטיקה, במסגרתן חודד שלא רק מוצר מוקטן המחליף מוצר קודם מצריך סימון וגילוי ברור, אלא גם מוצר מוקטן שנוסף לסדרת מוצרים בעלי כמויות שונות. הכיתוב "משקל חדש" אינו מהווה גילוי נאות בפני עצמו, והחברות חייבות להבהיר מהו שיעור ההפחתה באחוזים או לכתוב את הכמות המוקטנת לצד הכמות הקודמת (מכיל X גרם במקום Y גרם).

בספטמבר 2020 הרשות פרסמה תוספת להנחיה, ולפיה מוצר שהוא גרסה נוספת בקטגוריה קיימת אינו נחשב חדש, וייבחן ביחס למוצרי המותג מאותה קטגוריה. עוד נקבע כי שינוי צבע אריזה והוספה של פריטים או איורים אינם הופכים את המוצר לחדש בהכרח, והדבר ייבחן לפי נסיבות העניין, ניתוח השוק ומבחן הצרכן הסביר - כלומר האם ניתן להבחין בשינוי האריזה בקלות.

אי־גילוי נאות מהווה הפרה של הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, הנאכף על־ידי הרשות להגנת הצרכן, וניתן להטיל בגינו עיצום כספי שמגיע לעשרות עד מאות אלפי שקלים ויותר. כמו כן, אי גילוי נאות מהווה עבירה פלילית, וניתן לנקוט בגינו הליך פלילי של הגשת כתב אישום. 

עד כמה השרינקפלציה היא תופעה נרחבת, מה אומרים היצרנים, ומה אנחנו כצרכנים יכולים לעשות? האזינו לפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".