בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע הבוקר (ג') את אביב טלמור, בעלי חברת האלגו-טריידינג יוטרייד, בגיוס כספי משקיעים במרמה בהיקף של 77 מיליון שקל. גובה החוב כלפי המשקיעים עומד כיום על 12 מיליון דולר. טלמור הורשע בעבירות של מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, הלבנת הון וניהול תיקי השקעה ללא רישיון. הטיעונים לעניין העונש יישמעו ב-24 לנובמבר.
■ בית המשפט העליון מזכה מאחריות את רשות ניירות ערך בפרשת יוטרייד
■ פרשת יוטרייד: כתב אישום נגד אביב טלמור בגין גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה והלבנת הון
■ איך הפך אביב טלמור ממורה ומשורר לאיש עסקים החשוד בהונאה?
השופט חאלד כבוב ששמע את הראיות בתיק, ומונה בינתיים לבית המשפט העליון, הגיע לבית המשפט הכלכלי בתל אביב ומסר את הכרעת הדין. השופט קבע כי הסכם המשקיעים עם יוטרייד לא התיר לחברה להשתמש בכספי הלקוחות כאוות נפשם, וכי קיימת התחייבות ללקוחות שנתנו "משקל מהותי לציבור המשקיעים".
יוטרייד טענה כי היא מציבה "חומה סינית גבוהה ובלתי עבירה" בין חשבון התפעול לחשבון כספיה לקוחות. בפועל, נקבע כי "יוטרייד השתמשה דרך קבע בכספי הלקוחות להוצאותיה התפעוליות, דרך הרחבה אסטרטגית של פעילותה (רכישת חברות זרות) ופירעון חובות של לקוחות ותיקים בבחינת פירמידה". השופט ציין כי 169 מהמשקיעים העידו כי הם לא היו משקיעים את כספם לא היו יודעים שכספם ישמש להוצאות שוטפות של החברה.
שיעורי התשואה שהוצגו - מצגים כוזבים
השופט כבוב קבע כי יוטרייד הציגה ללקוחות "שיעורי תשואה באמצעות חומרי שיווק שפורסמו במגוון פלטפורמות וכן במהלך שיחות גיוס שנוהלו על-ידי אנשי המכירות של יוטרייד". עוד הוסיף השופט כי "ההגנה אינה מכחישה כי ללקוחות יוטרייד הוצגו לא פעם שיעורי תשואה שנתיים לא מבוטלים הנעים בין 15% ל-20%".
לדבריו, "מצאתי כי שיעורי התשואה השנתיים שהוצגו מטעם יוטרייד אינם מגובים בנתונים ממשיים של תוצאות המסחר של החברה, ועל כן מדובר במצגים כוזבים".
עוד הוסיף כבוב כי "מצגי יוטרייד ביחס לתשואות העבר עולים כדי מצגי שווא. בתוך כך, עדויותיהם של מספר בעלי תפקידים ביוטרייד, כמו גם הקשיים התזרימים מהם סבלה והצורך הראשוני בנטילת כספי הלקוחות (בשים לב למודל העסקי של יוטרייד), תומכים במובהק בעמדה לפיה תוצאות פעילות המסחר של יוטרייד היו שליליות".
השופט כבוב, מתן הכרעת דין בפרשת יוטרייד / צילום: יוסי כהן
כבוב קבע כי טלמור נתן חלק פעיל בפעילות החברה. עיצב את מוצר החברה והאסטרטגיה העסקית ודחה את גרסאותיו במשפט. "ניתנה בידי האפשרות להתרשם מגרסאות הנאשם. גרסתו עברה מספר שינויים ביחס לסוגיות בליבת המחלוקת. גרסאותיו נסתרו בראיות חיצוניות, ובגרסאות מאוחרות שמסר", קבע.
באשר להסתמכות על יעוץ משפטי של עו"ד דוד ביטון - נקבע כי טלמור הסתיר מעורך הדין מידע על החברה. עמדתו הבלתי כתובה של עו"ד ביטון הייתה כי יוטרייד לא מחויבת להפריד. חרף זאת, הוא הבהיר בעדות כי הוא ציין כי יהיה זה נכון לנהל חשבונות נפרדים.
השופט קבע כי תחת ניצוחו של טלמור פעלה יוטרייד "לשם גיוס לקוחות חדשים, תוך יצירת מצג בלתי מבוסס לפיו אלגוריתם המסחר של החברה הוא רווחי ומצליח. זאת אף במחיר של גיבוש והצגתם של חשבונות מסחר מפוברקים על-מנת לשכנע לקוחות להפקיד את כספם בחברה".
בדיקה של רשות ניירות ערך
הפרשה נחשפה בשנת 2015, בעקבות תלונות של משקיעים ובדיקה שערכה רשות ניירות ערך. בשנת 2018 הוגש נגד טלמור כתב אישום שייחס לו מעשי מרמה וגניבה מ-600 משקיעים בהיקף של כ-100 מיליון שקל בין השנים 2012-2015, זאת במסגרת מיזם למסחר אלוגריתמי. מתוך כספים אלה הואשם טלמור כי גנב 60 מיליון שקל, בהם עשה שימוש להוצאות השוטפות של החברה.
לטלמור מיוחסות גם עבירות של הלבנת הון וניהול תיקי השקעה ללא רישיון וללא תשקיף. בנוסף הואשמו טלמור ועובד נוסף בחברה בשיבוש מהלכי משפט.
לפי כתב האישום, טלמור קיבל במרמה את כספי המשקיעים בכך שהציג להם מצגי שווא: לגבי אופן השימוש בכסף, הוא התחייב להפריד בין חשבון תפעולי לחשבון לקוחות; הבטיח בעצמו או באמצעות עובדים תשואות גבוהות באופן חריג; ולחלק מהמשקיעים הוצג כי המיזם מפוקח על-ידי רשות ניירות ערך - נתון שנטען בעל-פה אך לא בהסכם הכתוב.
לאחר שרשות ניירות ערך הקפיאה את פעילות חברת יוטרייד בסוף 2015, התגלה כי בחשבונה היו 300 אלף שקל בלבד.
אין מחלוקת כי בוצע מסחר אלגוריתמי בכסף, אך חלקו הועבר לשימוש השוטף של החברה, בניגוד להסכמת המשקיעים. טלמור ערבב את הכספים וטען כי לא היה מחויב להחזיק את הכספים בנפרד. מהראיות שהוצגו במשפט עלה כי החומרים הפרסומיים של יוטרייד הכילו מסר ברור על תשואה שלא הייתה ולא נבראה.
מעיין טלמור, אחותו של אביב טלמור בעל השליטה ביוטרייד, הודתה בהסדר טיעון בקשירת קשר לעוון, והוטל עליה קנס של 10,000 שקל ומאסר על-תנאי.
כתב אישום הוגש גם נגד רואי קוזין, האנליסט הראשי של חברת יוטרייד. קוזין יצא מישראל בשלב מוקדם לפני הגשת כתב האישום ולא שב עד היום לישראל. ההליכים נגדו הותלו.
טענות ההגנה: כשל עסקי
עורכי הדין איריס שמואלי-צסלר ומשה שמיר, המייצגים את טלמור, טענו כי לא מתגבשת עבירת הגניבה, וכי לכל היותר מדובר בכשל עסקי, כך שטלמור עשה שימוש לפעל את העסק עם כספי המשקיעים, והגיע למצב שאין לו יכולת להשיב להם את כספם. בנוסף הם טענו כי לא היו כללים מבחינת הרגולציה באותה עת. טענה אחרת היא הסתמכות על ליווי משפטי. ליוטרייד היה עורך דין מלווה, דוד ביטון, שהעיד במשפט, והטענה הייתה שהוא הסתמך על עצתו.
מתוך הכרעת הדין: עו''ד איריס שמואלי צסלר ומשה שמיר / צילום: יוסי כהן
החל מ-2014 ועד 2015, רשות ניירות ערך הייתה בדין ודברים עם יוטרייד באמצעות עורכי דין של שני הצדדים. יוטרייד טענה כי גוף שעושה אלגו-טריידינג לא היה מפוקח בשעתו. אך גם לאחר שהרשות פנתה לטלמור, הוא המשיך לקחת את כספי המשקיעים.
מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר: "הרשעת טלמור היא מסר לציבור בדבר הסיכון שבהשקעה במיזמים שאינם מפוקחים בידי רשות ניירות ערך, ומסר חשוב לכל יזם שסבור שהוא יכול לגייס כספים מן הציבור ללא אחריות, ללא רישיון ותוך הצגת מצגי שווא: כספי משקיעים אינם הפקר, ושיטות גיוס מרמתיות לא ייעלמו מעיני גופי האכיפה".
התיק נוהל על-ידי עורכות הדין יעל ענתות, ניצן וולקן והדס נאמן ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ונחקר על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך. את טלמור מייצגים כאמור עורכי הדין איריס שמואלי-צסלר ומשה שמיר.
מתוך הכרעת הדין: פרקליטות מיסוי וכלכלה יעל ענתות והדס נאמן / צילום: יוסי כהן
ת.פ. 60588-12-18
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
