הרשתות החברתיות מובילות בפופולריות, אתרי החדשות והתוכן ברמת האמינות

בעידן שבו נוצרות מדי יום כמויות תוכן עצומות, מה בכל זאת מצליח לבלוט ולמשוך את תשומת־הלב של הישראלים? כיצד הם מעדיפים לצרוך את המידע, ומי נתפס בעיניהם כאמין יותר? סקר שערכו חברת המלצות התוכן באינטרנט טאבולה וחברת המידע Kantar Insights Israel מנסה לענות על השאלות הללו ולספק תמונה רחבה על תפיסת התכנים במדיות השונות - טלוויזיה, רדיו, עיתונות מודפסת, רשתות חברתיות, פודקאסטים ויוטיוב. 

■ בכירה בפייסבוק: "זה עידן של חילופי כוחות, היוצרים משפיעים יותר מהמותגים שמשלמים להם" 
■ המשבר העמוק בחברה שהמציאה את הסטורי והכיוון החדש של הרשתות החברתיות 
■ כשטוויטר, פייסבוק ואינסטגרם הופכות דומות זו לזו, אפילו המותגים מתבלבלים 

הסקר האינטרנטי נערך בקרב אלף נשאלים, מתוכם 100 בני 13־17 והיתר בגילאי 18־74, והוא כלל גם את החברה הערבית והחברה החרדית. זו השנה הראשונה שהסקר נערך.

לא מצליחים להתנתק

על־פי נתוני הסקר, אדם מבלה באמצעי המדיה השונים בממוצע 8.5 שעות ביום חול וכ־7 שעות ביום בסוף השבוע. מדיום התוכן הפופולרי ביותר מבחינת תדירות השימוש הוא, כצפוי, הרשתות החברתיות. 83% מהנשאלים העידו כי היו פעילים בהן בשבוע שבו התקיים הסקר.

במחקרים שונים נמצא כי לשהות ממושכת ברשתות החברתיות יכולה להיות השפעה שלילית על הנפש, אולם רק 44% מהמשיבים בסקר מרגישים שהם מבלים הרבה זמן באונליין. 44% סבורים כי הזמן האינטרנטי שלהם סביר, 7% מאמינים כי מדובר בזמן מעט מדי, ו־5% מעידים כי הם כמעט ולא נמצאים אונליין.

במקום השני מבחינת תדירות השימוש נמצא יוטיוב (שמוגדר כפלטפורמה בפני עצמה) עם 71%, ואתרי החדשות והתוכן במקום השלישי (65%). הטלוויזיה נמצאת במקום הרביעי (61%) ומובילה רק בקרב בני 60 ומעלה.

שיעור ההאזנה לרדיו עומד על 52% בממוצע, אולם כדי להבין את התמונה המלאה יש להסתכל על פילוחי הגיל: בעוד שבקרב בני ה־60 פלוס מדובר ב־73%, בגילאי 18־24 השיעור יורד ל־38%, ובקרב בני הנוער (13־17) ל־29%. העיתונים והמגזינים המודפסים נמצאים במקום השישי עם 33% - אם כי חשוב לציין כי לרבים מהם יש אתרי אינטרנט, שמהווים כאמור מקור משמעותי לצריכת תוכן.

  

דירוג הפופולריות

מהן הרשתות החברתיות הפופולריות ביותר? וואטסאפ, שכבר מזמן הפכה כלי עבודה יומיומי עבור רבים, נמצאת במקום הראשון עם 79%. במקום השני נמצאת פייסבוק עם 67%, ובמקום השלישי אינסטגרם עם 51%. לאחר מכן, בסדר יורד: טלגרם (27%), טיקטוק (24%), טוויטר (14%), לינקדאין (14%), סנאפצ'ט (9%), ורשתות הגיימרים דיסקורד (4%) וטוויץ' (2%).

כאשר מנתקים את וואטסאפ מהמשוואה, מגלים כי בני הנוער (13־17) פעילים יותר באינסטגרם ובטיקטוק עם שיעור שימוש של 71% ו־64% בהתאמה, בעוד שבקרב יתר קבוצות הגיל (כולל בני 18־24, באופן מעט מפתיע) - פייסבוק היא המובילה.

השבוע דיווחנו כי קרן ההון סיכון Team8 השיקה עמוד טיקטוק במטרה לפנות לדור הבא של היזמים, אולם מנתוני הסקר עולה כי כיום השימוש בטיקטוק גבוה מאוד רק בקרב בני נוער, וצונח דרמטית עם הגיל; זאת בעוד שהשימוש בלינקדאין גבוה יחסית בקרב בני 25־29, וכן בקרב בני 40־49.

למי מייחסים אמינות

כאשר נשאלו המשיבים אילו פלטפורמות נתפסות כאמינות ביותר, אתרי החדשות והתוכן באינטרנט הובילו בפער עם 38%, ואחריהם הרדיו עם 28%. במקום השלישי נמצאת העיתונות המודפסת (25%), ואחריה הטלוויזיה (23%), הפודקאסטים (14%) והרשתות החברתיות (13%).

מה הופך תוכן לאמין? המרכיב המשמעותי ביותר לדעת משיבי המדגם הוא זהות הכותב שמפרסם את המידע (35%), לאחר מכן העובדה שהמידע מגיע ממקור אובייקטיבי (32%), במקום השלישי הפלטפורמה שממנה הגיע המידע (31%), ובמקום הרביעי העובדה שהתוכן אינו ממומן על־ידי גופים מסחריים (25%).

מפילוח הנתונים עולה כי בני 60 ומעלה מעניקים במיוחד חשיבות גבוהה לזהות הכותב, בעוד שבקרב בני הנוער, 13־17, הפלטפורמה בה מתפרסם התוכן היא הגורם המשמעותי ביותר - וזו גם קבוצת הגיל שנותנת את האמון הגבוה ביותר באתרי חדשות ותוכן.

 אלדד מניב, נשיא טאבולה / צילום: Taboola

"ידעתי שהדור הצעיר ניזון מהרשתות החברתיות, אבל הופתעתי מרמת החשדנות שלו לגבי אמינות התוכן", אומר נשיא טאבולה וסמנכ"ל התפעול, אלדד מניב. "למעשה, מהסקר עולה כי למרות שבני כל הגילאים צורכים הרבה מאוד מידע ברשתות, רמת החשדנות לגבי האמינות מאוד גבוהה. זו אולי מחמאה לאתרי החדשות ולעיתונים, כי הם נתפסים כאמינים יותר".

נזכיר כי כחברה שממליצה ליותר מחצי מיליארד אנשים ביום על אלפי אתרי תוכן, מדובר בנתונים שמשרתים היטב את האינטרס של טאבולה.

מכורים לחדשות

מה אפשר להגיד על הרגלי צריכת התוכן בארץ לעומת העולם? "הישראלים מתעניינים בנושאים חדשותיים באופן משמעותי יותר מאנשים במדינות אחרות. האקטואליה היוותה כ־70% מהקריאה באוגוסט בארץ, לעומת כ־58% באנגליה, 45% בארה"ב, ו־43% בצרפת", אומר מניב.

כאשר נבחנים כלל הנושאים המעניינים את הישראלים, עולה כי במקום הראשון נמצא האוכל (59%), ולאחר מכן טיולים ותיירות (56%), חדשות ואקטואליה (52%), בידור (48%), צרכנות ובריאות (46% כל אחד). התכנים שמשותפים הכי הרבה הם טיולים וחופשות (55%) אירועים אישיים חשובים (48%) ותכנים פוליטיים־אקטואליים (36%). ניתן לשער כי ככל שנתקרב לתקופת הבחירות, שיעור זה יגדל.

מהסקר עולה כי רוב מכריע של הציבור הישראלי מעוניין הן בתוכן מותאם אישית והן בשמירה על הפרטיות. החשיבות שמיוחסת לתוכן מותאם אישית היא גבוהה (74%), אך נמוכה בהשוואה לחשיבות הפרטיות (83%). "המודל העסקי של 'קבל הכול ותן את עצמך בתור המוצר' התחיל את האינטרנט והגדיל אותו משמעותית. היום יש יותר עניין בשמירה על המידע, אבל זה עדיין לא הגיע לשיא שלו", אומר מניב.

לדבריו, "אנחנו רואים רגולציה על התחום הזה באירופה, בארה"ב ובארץ. זה ימשיך, אבל עדיין יש מלחמה גדולה בין הרצון של החברות לאסוף מידע לבין המוכנות של הצרכן לשלם במידע. סוף עידן העוגיות מהווה איום קיומי על חברות מסוימות, אבל עבורנו זה יתרון, כי העבודה שלנו היא סביב תוכן".

כיום נסחרת טאבולה בנאסד"ק לפי שווי של כ־590 מיליון דולר, ובחצי השנה האחרונה נמצאת המניה שלה בירידה מתמשכת.

מתחילת השנה נרשמה ירידה בהיקף הפרסום בשוק שלכם.
"שוק הפרסום ספג ירידה מסיבות של מאקרו, כמו מלחמה ומיתון. לדעתנו, בזכות המונדיאל והבחירות בארה"ב נראה גידול בחלק השני של השנה. לא שינינו את התחזיות שלנו".

*** גילוי מלא: לגלובס יש מערכת יחסים מסחרית עם חברת טאבולה