סקר גאלופ: מתפטרים שקטים הם חצי מכוח העבודה בארה"ב

מילת אזהרה לבוסים: העובדים האמריקאים החוזרים למשרדים אחרי חופשת הקיץ פחות מרוצים ממה שהיו כבר זמן רב.

מעורבות עובדים אמריקאים, מדד של מידת המעורבות במקום העבודה וההתלהבות מעבודה, ירד מאז 2021, במקביל לעלייה בכמות ההתפטרויות. מספר העובדים שאומרים שהם מנותקים מהעבודה שלהם - המוגדרים כעובדים שאינם מרוצים מהעבודה שלהם ומרירים על כך שצרכיהם נותרים ללא מענה - עולה, כך על־פי סקר חדש של גאלופ, שעוקב אחר מידת המושקעות של עובדים בעבודתם מאז 2000. 

■ תשכחו מהתפטרות שקטה, למגמה שסוחפת את שוק העבודה יש שם חדש
■ בלי התראה מראש ובלי מחאות: הכירו את גל "ההתפטרות השקטה" ששוטף את העולם
■ האם ההתפטרות השקטה בכלל קיימת? 3 הערות על הטרנד הכי מדובר בשוק העבודה | פרשנות
■ הקפיטליזם ועונשו: ההתפטרות השקטה - תוצר של שוק עבודה נצלני | פרשנות

כמעט שליש מהעובדים תיארו את עצמם כמעורבים או נלהבים לגבי העבודה, בעוד שרק מעט פחות מ־20% אמרו שהם מנותקים, על־פי סקר גאלופ בקרב 15,901 עובדים אמריקאים. השאר "אינם מעורבים" - אנשים שעושים את המינימום הדרוש, והם מנותקים פסיכולוגית מהעבודה שלהם.

התוצאות האלה הן שינוי כיוון לעומת קיץ 2020, אז רמות המעורבות של עובדים אמריקאים שחושבו על־ידי גאלופ הגיעו לרמה הגבוהה ביותר אי־פעם, 40%. אנשים מתחת לגיל 35 דיווחו על הירידה החדה ביותר במעורבות.

הנתונים האלה עוזרים להסביר את "ההתפטרות השקטה" (quiet quitting), מצב בו עובדים מחפפים בעבודה ומושכים משכורת. בגאלופ אמרו כי מתפטרים שקטים כעת מרכיבים כמחצית מכוח העבודה בארה"ב. 

לעבוד מהמשרד במתכונת מלאה? עדיף להתפטר

"מה שאנו רואים כרגע זה סוג של הידרדרות ביחסי עובדים־מעסיקים", אמר ג'ים הרטר, מדען ראשי במחלקת ניהול מקומות עבודה בגאלופ. חלק מהניכור אולי קשור לשנתיים בהן עובדים היו מחוץ למשרדים בהסדרי עבודה מרוחקים והיברידיים.

מנהלים קוראים לעובדים לחזור למשרדים בין היתר כדי לפתור את הניתוק הזה, אבל הדרישות להיות במשרד הן אחד ממקורות המתח הגדולים בין בוסים לעובדים. בסקר של יותר מ־32 אלף עובדים ברחבי העולם שפורסם בסוף אפריל, מכון המחקר ADP, מחלקה של חברת מחזור השכר ADP, מצא כי שני שליש (64%) מהנשאלים אמרו שהיו שוקלים לחפש עבודה אחרת לו היו נדרשים לחזור למשרד במתכונת מלאה.

שרה מילרד, בת 31 מריצ'מונד וירג'יניה, הייתה כל־כך לא מרוצה מהתעקשות המעסיק שלה על כך שתעבוד חמישה ימים בשבוע במשרד, ולכן היא התפטרה ביוני לטובת משרה מרחוק כמנהלת בחברת טכנולוגיה של מנוע חיפוש מסירקיוז, נוי יורק. לאחר לידת ילדה הראשון בנובמבר 2020, הגמישות הפכה עוד יותר חשובה, אמרה, כדי שתוכל להתחלק באחריות ההורית עם בעלה, שגם הוא עובד מהבית. היא הייתה מרוצה כשהמעסיק הישן שלה החל להרשות באוגוסט 2021 לעובדים לעבוד מרחוק יום אחד בשבוע. אבל כשהחברה קראה לעובדים לחזור למשרד לחמישה ימים בשבוע, החליטה לעזוב. "זה היה אז שבאמת התחלתי לחפש עבודה אחרת", אמרה.

העבודה מרחוק נותנת למילרד תחושה של אוטונומיה, אמרה, ומאפשרת לה להקפיץ את הבת שלה לגן, מה שהתחלת העבודה ב־9 בבוקר אצל המעסיק הקודם שלה לא אפשר לה לעשות.

סוזן קווין, מנכ"לית סטודיו Circle S, שם עבדה מילרד, אמרה כי החברה שלה רוצה להיות גמישה עם עובדים. החברה אכן ביקשה מהם לחזור תקופה קצרה כל יום בעקבות מחויבות ללקוח חשוב, אבל מעולם לא התכוונה להעביר מסר שהמדיניות להרשות עבודה מהבית בימי רביעי תופסק לצמיתות, כך אמרה.

רמת ההתפטרויות ירדה ב־35% כשאפשרויות העסקה היברידיות הוצגו ל־1,612 מהנדסים, אנשי שיווק ופיננסים במבדקים אקראיים, על־פי מחקר מהעת האחרונה של הכלכלן ניקולס בלום מאוניברסיטת סטנפורד. בסקר אחרי סקר, עובדים אומרים כי הם מעריכים את האפשרות לעבוד מהבית בחלק מהמקרים כמקבילה להעלאה בשכר בגובה 7% עד 8%, כך אמר. 

סטרס בעבודה גורם לתחושת ניתוק 

גם בגאלופ וגם ב־ADP זיהו סטרס בעבודה כסיבה בגללה עובדים רבים חשים מנותקים. כמעט שבעה מכל 10 עובדים שנשאלו - 67% - אמרו כי הם חווים סטרס בעבודה לפחות פעם בשבוע, לעומת 62% לפני מגפת הקורונה, על־פי ADP. אחד מכל שבעה אמר כי הוא חש סטרס בעבודה כל יום. גורמי הסטרס המרכזיים כוללים את אורך יום העבודה וחששות לגבי ביטחון תעסוקתי.

בגאלופ אמרו כי מי שדיווחו על ירידה במעורבות, ציינו היעדר בהירות לגבי הציפיות מצד מנהלים, תחושה של חוסר חיבור לחזון או הייעוד של החברה, מיעוט או היעדר הכרה בעבודה קשה וקבלת מעט אפשרויות לפיתוח קרייריסטי, כסיבות מרכזיות לתחושה זו.

מורגן שרנק, בת 24, עבדה במשרה מלאה בכלבו בפיטסבורג במשך שנתיים וחצי ורצתה לטפס במעלה הדרגות בחברה, אבל אמרה כי נשחקה כמנהלת קומה לאחר שעבדה שעות ארוכות עם מחסור קבוע בעובדים במשך כל המגפה. למרות מה שנראה כמו לוח זמנים בו היא תמיד עובדת, היא חשה יותר ויותר שמאמציה לא זוכים לשום הכרה.

כששרנק ביקשה לשנות תפקיד, נאמר לה "לפרוח איפה ששתלו אותך". שבוע אחר־כך היא החלה לחפש בלינקדאין ובמהרה מצאה עבודה חדשה כמומחית תפעול בחברת לוגיסטיקה במורגנטאון, מערב וירג'יניה. היא אמרה כי היא הרבה יותר מרוצה כעת בעבודה ומצליחה לנצל את ימי החופשה שלה, שלא כמו בעבודה הקודמת שם נאבקה לקבל זמן לעצמה או שהיו קוראים לה לעבוד בימים שקבעה מראש שתיקח בהם חופש.

"לפני כן, עם השעות המשוגעות שהייתי עובדת, הרגשתי כאילו אין לי מספיק זמן לעצמי", אמרה שרנק. "כאן הם רוצים שתקחי את החופשה בתשלום, הם רוצים שתהיי מסוגלת לאזן בין העבודה לחיים".