הטכנולוגיה שמייעלת את תהליכי התכנון והבנייה

במובנים רבים, ענף התכנון והבנייה נותר תקוע בסוף המאה הקודמת: בעידן שבו תחומים רבים - כולל כאלו שנחשבים "מסורתיים" לא פחות - כבר הטמיעו בתוכם את הטכנולוגיה, עבודת הבנייה נשארה מאחור.

המושג Construction Tech תופס תאוצה בעולם כבר כמה וכמה שנים, בשורה של מיזמים טכנולוגיים המוקדשים לייעול, לשיפור, לקיצור ולהוזלת תהליך הבנייה, ולהפיכתו למודרני יותר, ומסורבל פחות. תחת המושג הזה ישנם תתי־תחומים, כמו בענף הבנייה עצמו, ואחד מהם הוא החדשנות בתכנון. תת־התחום הזה לבדו יכול להשפיע בצורה משמעותית על הדרך שבה פועל הענף כולו.

אחד החידושים המסקרנים בעולם התכנון נוגע לתפקיד החשובים בתחום, תפקיד האדריכל. את העבודה הזו, שדורשת שיקול דעת, ראייה מרחבית וניתוח מקצועי, מתיימרים בשנים האחרונות להחליף מחשבים, לכל הפחות כאשר מדובר בתכנון אחיד - כפי שקורה כיום לא מעט בשכונות חדשות, למשל.

"רוב הפרויקטים, בטח למגורים, דומים היום מאוד אחד לשני", אומר אדריכל איתי ליננברג ממשרד האדריכלים רוזן־ליננברג. "זה נכון ל־80% מהפרויקטים במדינת ישראל, וכאדריכל כבר 30 שנה, בפרויקטים כאלה לא צריך אדריכל ולא צריך צוות יועצים. מחשבים ורובוטים יעשו את העבודה הזאת הרבה יותר טוב. זכויות הבנייה הן אותן זכויות בנייה בכל הפרויקטים, קווי הבניין הם אותם קווי בניין, ולאדריכל תישאר האורנמנטיקה - הקישוטיות, בלבד.

"זה פשוט מאוד, וזה כבר קיים: המערכת קוראת את התוכניות העירוניות, מנתחת אותן ומוציאה את הנתונים הרלוונטיים. היא מעכלת את הנתונים שינקה מהתוכניות העירוניות, ויוצרת את 'הקופסה', את התוכנית שממנה אפשר פשוט להתחיל לבנות".

ליננברג מוסיף כי "מערכת ממוחשבת מתכננת מעגלים אלקטרוניים, מבצעת ניתוחים, מייצרת איברים מלאכותיים - דברים מתוחכמים הרבה יותר מבניין, אז היא יכולה לתכנן גם בניין באופן אוטומטי. היא תעשה את זה ביעילות הרבה יותר גדולה, עם אפס טעויות והרבה יותר מהר, בטח ובטח כשמדובר בשיכון המודרני הטיפוסי. תהיה כמובן בקרה מסוימת על העבודה, אבל הרבה יותר מינימלית בהשוואה להיום, והיא תדרוש הרבה פחות זמן.

"בסופו של דבר כבר לא יצטרכו אדריכלים. כבר היום קשה למצוא אדריכלים פנויים. זה יהפוך להיות 'איש מקצוע למשימות מיוחדות', לבניינים חריגים בנוף, לפרויקטים ייחודיים. זאת הברירה הטבעית של המקצוע הזה, ואני בעד התהליך הזה. בראייה מפוכחת, זה עתיד הענף - וזה בסדר גמור".

הנה שלושה סטארט־אפים בתחום התכנון, שהמוצר שלהם כבר בשימוש.

SWAPP: אוטומציה לתוכניות

האדריכל איתן צרפתי, לשעבר מנכ"ל אוטודסק ישראל, שבילה בעצמו שעות על גבי שעות בתכנון תוכניות אדריכליות, עומד כיום בראש חברת Swapp, חברת תוכנה שפיתחה מערכת אדריכלית כזו בדיוק. "מדובר בתוכנה שמציעה אוטומציה לכל התהליך הכי כואב של התכנון: התוכניות המפורטות לביצוע", הוא מספר. "התוכנה למעשה לוקחת את ההוראות הכתובות בתוכנית המפורטת, והופכת את זה למודל בניין תלת־ממדי, שהקבלן יכול לקחת ולהתחיל לבנות לפיו.

 מערכת SWAPP. ''הופכת הוראות כתובת בתוכנית מפורטת למודל בניין תלת־ממדי'' / צילום: SWAPP

"זה משהו שיכול לשנות מקצה לקצה את עולם התכנון והאדריכלות: משרד אדריכלים גדול, שעושה עשרה פרויקטים במקביל בשגרה, יכול לעשות פי עשרה פרויקטים באמצעות התוכנה. זה סטארט־אפ שנולד מתוך המחשבות שלי לגבי הקפיצה הטכנולוגית הבאה של העולם הזה, ובא מהכאב האישי שלי, שחוויתי כאדריכל".

 האדריכל איתן צרפתי, מנכ''ל SWAPP / צילום: אסף אלבוחר

Bimmatch: כתב כמויות משלב אפס

מערכות BIM (Building Information Modeling), הן מערכות שיודעות לנהל את המידע הגולמי בכל תוכנית בנייה, ולהשתמש בו כדי להשיג תכנון איכותי יותר. הן כבר נמצאות בשימוש נרחב, וכעת אף יש פיתוחים עליהן. למשל, מיזם חדש בשם bimmatch מגיע מהעולם הזה בדיוק, כדי לאפשר למתכנן, לאדריכל וליזם לתכנן עוד מהשלב הראשוני של הפרויקט את כמות החומרים ואת סוגי המוצרים שיזדקקו להם, משלב התחלת הבנייה ועד לניהול הבניין המוגמר והמאוכלס.

 מערכת Bimmatch. ''מאפשרת לאפיין את הפרויקט בצורה נכונה'' / צילום: Bimmatch ltd

"מדובר בפלטפורמה דיגיטלית שעושה אופטימיזציה לבחירת חומרי בנייה ומוצרי בנייה בפרויקטים", מסבירה השותפה המייסדת והמנכ"לית של bimmatch, חלי וסרמן. "כך אפשר לתכנן את הפרויקט כולו מבחינה זו, גם עבור הגשת הצעות למכרזים, הכנת כתבי כמויות ועוד.

"הפלטפורמה מאפשרת לאפיין את הפרויקט בצורה נכונה, להבין אם ישנם חומרים או מוצרים שנדרשים בו באופן ספציפי, להתאים את ההזמנה כולה לדרישות מיוחדות, כדוגמת תקן הבנייה הירוקה או תקני בטיחות, ואפילו לדעת מראש מה הן כל הדרישות במיזמים גדולים, כדוגמת פרויקט תשתיות גדול של נת"ע.

 חלי וסרמן, מנכ''לית bimmatch / צילום: bimmatch ltd

"המערכת לומדת את הפרויקט, מבינה מה הסטנדרט ומה הן הדרישות שיש לעמוד בהן, ומתאימה אוטומטית את המוצרים שקיימים בשוק. המידע הזה מועבר אוטומטית ל־Revit, תוכנה פופולרית בעולמות ה־BIM, וכך למעשה המתכנן או היזם רואים מול העיניים, בסביבת העבודה, את כל מה שהם צריכים לדעת לגבי דרישות הפרויקט. אם, לדוגמה, הוא רוצה לתכנן את תקרת החדרים בפרויקט שלו, יוצגו לפניו רק המוצרים והחומרים שעומדים בתקנים ובדרישות של אותו פרויקט ספציפי. זה יכול לחסוך להם הרבה מאוד זמן, וגם לא מעט כסף".

כיום bimmatch כבר משמשת בפרויקט הקו הסגול העתידי של הרכבת הקלה בגוש דן, את חברת שפיר המשמשת בו כקבלן מבצע. bimmatch היא אחת מארבע חברות שנבחרו עד כה להיות חלק ממרכז החדשנות של שפיר, מרכז access, ופרויקט הרכבת הקלה הוא אחד משיתופי הפעולה במסגרת זו. בתקופה האחרונה מתבצעים הליכי תיקוף (ולידציה) למערכת באירופה, ובקרוב גם בארה"ב.

Urban Dashboard: לראות את הפרמטרים

לדניאלה פז־ארז, מנכ"לית ובעלים של חברת פז כלכלה והנדסה, שמכינה דוחות היתכנות כלכלית עבור יזמים פרטיים ועבור המדינה, נמאס מלתכנן "על עיוור". "ראיתי שלבנות שלי ששיחקו בסים סיטי יש יותר מידע על ההשלכות של התכנון ממה שלי יש, אפילו על זיהום אוויר", היא אומרת. מתוך הראייה הזו היא ייסדה חברה שנקראת "אורבן דשבורד", שהמוצר שלה הוא דשבורד לתכנון.

 דניאלה פז ארז, בעלים ומנכ''ל חברת פז כלכלה והנדסה / צילום: דרור נחום

"מעל מיליון יחידות דיור עברו תחת היד שלנו, ביניהן בפינוי מחנות צה"ל ובתוכניות פינוי בינוי. 

כשהמשמעויות הכלכליות מתבררות רק לאחר אישור התוכנית או מימושה. לדוגמא, כשמשרד האוצר מבקש לבחון מדוע עלויות הפיתוח בחריש עולות כפול מאשר במקומות אחרים, נדרשת עבודת יועצים. רציתי לאפשר לבעל הקרקע או למתכנן לקבל אומדן תקציבי של התוכנית כבר בשלב התכנון הראשוני. אורבן דשבורד משתמשת בשכבות מידע קיימות ומספקת מודלים שיטתיים, מגובי דאטה לאנליזות כלכליות, סביבתיות, תחבורתיות ועוד, מוכנים להצגה בלחיצת כפתור.״

לדבריה, בהשוואה לתהליכי התכנון המסורתיים, Urban Dashboard מקצרת ומייעלת משמעותית את תהליך העבודה.

 מערכת Urban Dashboard. ''קיצר וייעל משמעותית את תהליך העבודה'' / צילום: צילום מסך

״קיבלנו מענק מדען לפיילוט לבחינת עלויות הפיתוח בפרוייקט תשתיות בשיתוף חברת ערים במסגרתו פיתחנו אומדן עלויות פיתוח אוטומטי מצילומי רחפן. לאחרונה קיבלנו מענק מדען לפיילוט נוסף עם נתיבי איילון, לאוטומציה של אומדני פיצויי הפקעה. הלקוח הראשון עם המערכת היה צוות התכנון של תמ״א 70, שעבד על התוכנה במשך שנה״.

מה הפידבק שקיבלתם מהלקוחות?
"מי שריכזה את העבודה על התוכנה בצוות תמ"א 70 אמרה שזה איפשר להם לעשות עבודה אנליטית מהירה ומעמיקה שהייתה לוקחת להם הרבה יותר זמן לעשות עם GIS בלבד, ובעיקר לייעל את תהליך המשיכה ממקורות נתונים שונים. השימוש בתוכנה אפשר לארבעה אדריכלים משני צוותים שונים לעבוד בו זמנית".

הדחיפה הנוספת: מרכזי החדשנות

חברת bimmatch יושבת במרכז החדשנות של חברת שפיר, מרכז access. "מרכז access קם מתוך מחשבה איך לקדם טכנולוגיה בבנייה בצורה הטובה ביותר, תוך ניצול המשאבים הרבים שיש לשפיר, וניצול של כל הכוחות בשוק שצועדים בכיוון הזה ומנסים להביא התחדשות לעולם הבנייה", אומר ד"ר ריקרדו אוסירוף, מנכ"ל מרכז החדשנות. "גורמים רבים מזהים בעולם הבנייה הזדמנות עסקית אדירה, מול צורך גדול מאוד לחדש, כי זו תעשייה שמפגרת אחרי עולמות אחרים בעשורים שלמים. אבל יש גם מחסומים רבים. עכשיו אנחנו אולי מתחילים לראות ניצנים של שחרור מהם".

 ד''ר ריקרדו אוסירוף, מנכ''ל מרכז החדשנות / צילום: יח''צ

מרכז access נפתח לפני כשנה וחצי, ובאוגוסט 2021 הוחתמה בו החברה הראשונה. נכון להיום פועלות במסגרת מרכז החדשנות ארבע חברות, האחרונה שבהן הוחתמה לפני חודש: חברת Ception, המציעה מערכת AI למניעת תאונות באתרי בנייה ולשיפור תפוקה ורווחיות של כלים הנדסיים כבדים. המטרה של ראשי המרכז היא להגיע לשמונה חברות בסך הכול, עד שנתיים מיום פתיחת המרכז.

"שיעורי הרווח של חברות הבנייה נמוכים מאוד ביחס לחברות הייטק קלאסיות", ממשיך ד"ר אוסירוף. "אין מרווח לטעויות, לכן התעשייה הזו שונאת סיכון, ובכל זאת - אם כשנכנסתי לתפקיד לפני כחמש שנים היו כמה סטארט־אפים בודדים בתחום, היום מאגר הנתונים שלנו כולל יותר מ־250 סטארט־אפים".

"התפקיד שלנו הוא לא רק לאתר חברות ולסייע להן", מוסיף ד"ר אוסירוף, "אלא גם להטמיע את הפתרונות בעשייה היומיומית שלנו: שפיר היא קונגלומרט של קרוב ל־70 חברות שלוקח חלק בכל שרשרת הערך - מחומרי הגלם במחצבות, דרך מפעלי צמנט וייצור חומרי ביניים, ועד אלמנטים הנדסיים מוכנים והבנייה עצמה. לכן שפיר יכולה להציע לחברות הללו שיתוף פעולה אסטרטגי במגוון גדול מאוד של תחומים.

"סטארט־אפים בבנייה לא יכולים להסתפק בהשקעות פיננסיות, וגם כך אין כיום הרבה כאלה בתחום. נדרש כאן שיתוף פעולה עם שחקן מרכזי, כדי שיהיה להם סיכוי לשרוד. זה מה שאנחנו עושים, ולכן אנחנו פותחים את הדלתות עבור כל חברה שאנחנו קושרים איתה הסכם: גישה לאנשים שלנו, למתקנים שלנו, לפרויקטים שלנו, לאתרים שלנו. כך, לכל חברה שמצטרפת למרכז תהיה הזדמנות לנסות את הטכנולוגיה שלה בשטח".

החממה של שפיר אינה היחידה שפועלת בארץ. מרכז ConTech, הוקם ב־2018 ביוזמת התאחדות בוני הארץ ותמיכת משרדי השיכון והבינוי והכלכלה והתעשייה. לאחר שקונטק זכה במכרז של המדינה לניהול קהילה טכנולוגית בתחום הבנייה החכמה, לאחרונה זכת שוב במכרז - ויפעיל את הקהילה לחמש שנים נוספות. התקציב הכולל לפעילות המרכז הוא כ־1.6 מיליון שקל בשנה, כשליש מגיע ממשרדי הממשלה המעורבים. לאחרונה יצא לדרך המחזור החמישי של חממת ConTech.

"השאיפה היא לייצר מרחב חי שיהיה רלוונטי תמיד, ולסייע לכל מי שרוצה להיכנס לתחום", אומר יונתן אפק, מנהל תחום חדשנות ומחקרים במשרד הבינוי והשיכון. "יש כאן מוחות מבריקים, אבל לא כולם עבדו בענף הבנייה, והם זקוקים למקום שיוכל לחבר את הרעיון לביצוע.

"נושא החדשנות חשוב לנו מאוד במשרד הבינוי והשיכון, משום שהוא מעודד שינויים בענף, קידום תהליכים וכניסת טכנולוגיות חדשות. יש לכך כמה וכמה מטרות, אבל אחת המרכזיות היא שיפור הפריון, שמספק מענה גם להגדלת ההיצע: ככל שהפריון גדל, כך אפשר לבצע באותו פרק זמן הרבה יותר פרויקטים. לצד המטרה הזאת, אנחנו מקדמים את החדשנות בבנייה גם לטובת תיעוש רב יותר, שיפור רמת הבטיחות, צמצום זיהום האוויר והפגיעה בסביבה ועוד".