מלחמת האנרגיה של ולדימיר פוטין נגד אירופה נכשלת

המערכה הכלכלית של ולדימיר פוטין לכפות על ממשלות אירופאיות להפסיק לתמוך באוקראינה על ידי פגיעה חמורה באספקת הגז הטבעי שלהן נראית ככישלון, עם הצניחה במחירי הגז, הידרדרות המימון של ממשלת רוסיה והכנת תוכניות באירופה להקלה בלחץ על משקי בית וחברות.

● לפעמים גם לידידים נמאס: הרגע שבו נרנדרה מודי אמר לפוטין מספיק ודי
● אוקראינה מעמידה את פוטין בצומת דרכים: האם להסלים או להמשיך לקרטע
● חדשות טובות לאיחוד האירופי: מנוף הלחץ האנרגטי של פוטין נחלש

הצלחתה של רוסיה בטווח הארוך בקרב הכלכלי נגד אירופה נתפשת על ידי שני הצדדים כחיונית להכרעת הסכסוך באוקראינה. אבל סימנים לכך שהאסטרטגיה הכלכלית של פוטין אינה מצליחה מופיעים לצד תבוסות משמעותיות בשדה הקרב ובמקביל לכך שהנשיא הרוסי נאלץ להכיר בחששות של מנהיגי הודו וסין לגבי הפלישה.

ממשלות אירופאיות אומרות שפוטין מהמר שקיצוץ אספקת הגז הטבעי תגרום כאב למשקי בית אירופאיים ולעסקים ואז אוכלוסיות יתנגדו למדיניות הנוכחית של הממשלות של הטלת סנקציות נגד רוסיה ותמיכה באוקראינה בנשק וסיוע פיננסי.

עוד לא בטוח שרוסיה מפסידה בקרב הכלכלי הזה. אבל הקונצנזוס גובר בין בכירים, מומחי אנרגיה וכלכלנים החושבים שלמרות הקושי שיגרמו פעולות רוסיה במקומות רבים, פוטין ייכשל ואירופה תצלח את החורף הקרוב מבלי שייגמר לה הגז. ברגע שייגמר החורף, ההשפעה של פוטין על מלאי האנרגיה של אירופה תיפגע באופן חמור, הם אומרים.

מחפשים נתיב מילוט מהתיקו האינסופי בשדה הקרב

פוטין שיחק את קלף האנרגיה הגדול ביותר שלו בסוף אוגוסט כשעצר משלוחי גז טבעי לאירופה עד להודעה חדשה דרך צינור נורד סטרים. "זה הרגע שלו. זו נקודת שיא המינוף והוא נכנס על מלא", אמר ההיסטוריון העוסק באנרגיה דניאל ירגין, סגן יו"ר S&P Global.

ההצלחות של אוקראינה בשדה הקרב מקשות על ממשלות אירופאיות לשנות מדיניות, אומרים אסטרטגים. "אם אנשים היו חשים שיש תיקו בלתי נגמר, הם היו מחפשים דרך החוצה", אמר לורנס פרידמן, פרופסור אמריטוס ללימודי מלחמה בקינגז קולג' בלונדון. לעת עתה, הוסיף פרידמן, "אין אף אחד שחושב שהדרך היחידה לצאת מזה היא לוותר" לפוטין.

הבוננזה של רוסיה באנרגיה בזמן מלחמתה נגד אוקראינה - כשמחירי הנפט והגז הטבעי שלה עלו - כנראה דועכת, כשיצוא הגז ירד בחדות ומחירי הנפט צנחו. נפט ברנט, הבנצ'מרק העולמי, ירד מיותר מ־120 דולר לחבית ביוני לבערך 90 דולר לחבית, מה שאומר שרוסיה גובה על החביות שלה כ־65 דולר.

נתוני הממשלה הרוסית הראו שהממשלה נכנסה באוגוסט לגירעון גדול בתקציב. הממשלה דיווחה שהעודף התקציבי הצטמצם ל־137 מיליארד רובל, או כ־2.3 מיליארד דולר, לשמונה החודשים הראשונים של השנה, בהשוואה לכ־481 מיליארד רובל ביולי מאז תחילת השנה.

איך יראה חורף באירופה ללא אנרגיה רוסית?

ממשלות אירופאיות הצליחו להבטיח אספקת גז טבעי חלופית שתחליף חלק מהגז הרוסי. השימוש בגז צפוי גם ליפול במה שכלכלנים מכנים השמדה, או סגירה של מפעלים והקטנה בצריכה של משקי בית בגלל המחירים הגבוהים.

בשבוע שעבר, האיחוד האירופי הניח הצעות - שעדיין לא הוסכמו על ידי הממשלות - להקלה בלחץ על צרכנים, כולל הקטנה מחייבת בשימוש בחשמל. ישנם מומחי אנרגיה החוששים שסובסידיות ממשלתיות ישירות לאנרגיה יפגעו בכל מאמץ להקטין את הביקוש.

החורף הקרוב הוא התקופה הכי פגיעה מבחינת ממשלות אירופאיות. אם העונה תהיה קשה מהרגיל, מה שיוביל לשימוש מוגבר באנרגיה, האופטימיזם עלול להתאדות. שמירה על אחדות באירופה בזמן החורף עלולה להצריך שחלק מהמדינות יתנו ממלאי הגז שלהן לאחרות.

מחיר אחד שרוסיה משלמת הוא אובדן המוניטין שהיה לה מימי ברית המועצות כספקית גז אמינה שלא משתמשת במשאב ככלי נשק פוליטי. "כעת הם משתמשים בזה לא רק כנשק פוליטי, אלא כנשק במלחמה... זה לגמרי מוחק את האמינות שלהם כספק אמין", אמר ירגין.

אחד הסימנים לירידת מידת ההשפעה של רוסיה הוא שינוי המגמה במחירי הגז והחשמל, שעלו לאחר ההכרזה על סגירת נורד סטרים, אבל חזרו למסלולם במהרה.

ביום שישי, גז במכירה סיטונאית נסחר בכ־185 אירו למגה וואט שעה. מדובר במחיר יקר פי שלושה מלפני שנה ויותר מכפול מהמחיר בתחילת יוני כשמוסקבה החלה לפגוע באספקה דרך נורד סטרים. אבל זה עדיין מחיר נמוך ב־45% מהשיא שהיה ב־26 באוגוסט וחוזר לרמות שהיו בסוף יולי.

מחירי החשמל ירדו כמעט בחצי מהשיא שלהם. "נראה שהמצב מתייצב", אמר דיוויד דן הולנדר, מייסד שותף של חברת המסחר באנרגיה ההולנדית DC Energy Trading, והצביע על כך שמצבורי הגז במרכז אירופה כמעט מלאים, על סגירת מפעלי הדשן וכורי ההיתוך זוללי האנרגיה ועל התקנת מסופי יבוא בהולנד ובמקומות אחרים לגז טבעי נוזלי.

המסופים החדשים הם בין הצעדים שממשלות אירופאיות נקטו כדי להתגוון מהאספקה הרוסית כך שלעולם לא יהיו שוב נתונים לחסדיה של מוסקבה.

אין זכר למחאה כלשהי שתוביל ממשלה אירופית להיכנע לפוטין

חלופות לאספקה הרוסית - כולל גז טבעי נוזלי מארה"ב וממדינות אחרות - עוזרים למלא חלק מהפער שנוצר על ידי סגירת נורד סטרים בידי רוסיה. מצבורי גז תת קרקעיים הגיעו ל־85% מהקיבולת, ועברו את היעד שקבע האיחוד האירופאי למלאם ל־80% עד סוף אוקטובר.

סימון קיג'אנו אוונס, כלכלן ראשי ב־Gemcorp Capital, קרן השקעות מלונדון, אמר שאפילו עצירה מוחלטת באספקה הרוסית - רוסיה ממשיכה לייצא כ־80 מיליון מ"ק ביום לאיחוד האירופי דרך אוקראינה וצינור TurkStream מאז שסגרה את נורד סטרים - לאיחוד האירופי כנראה יש מספיק גז לחורף הקרוב. "זה הולך להיות אתגר ותלוי במזג האוויר, אבל זה בהחלט ניתן בר השגה", אמר.

הוא מחשב שהצריכה הממוצעת של גז טבעי באיחוד האירופי בין אוקטובר למרץ, מ־2018 עד 2021 הייתה 256 מיליארד מ"ק בממוצע. הוא מעריך שמקורות גז - ממקומות שאינם רוסיה ו־92 מיליארד מ"ק שיימשכו מהמאגרים - מכילים כ־242 מיליארד מ"ק. את הפער ניתן לכסות בחסכונות - הורדת התרמוסטטים של החימום המרכזי במעלה אחת אמור לחסוך 10 מיליארד מ"ק - ומקורות אפשריים אחרים.

כשהאיחוד האירופי וממשלות לאומיות כמו בריטניה נוקטים צעדים להקלת המכה על צרכנים וחברות, "אני לא רואה את סוג המחאות החברתיות שיכריחו ממשלות להיכנע לפוטין", אמר סטפנו סטפניני, דיפלומט איטלקי לשעבר ויועץ מדיניות חוץ לנשיא לשעבר ג'ורג'ו נפוליטנו.

הוא אמר שאיטליה, שבחירות ייערכו בה ב־25 בספטמבר והסקרים מצביעים לעבר הקמת ממשלת מרכז־ימין בהובלת ג'ורג'יה מלוני, אינה צפויה להפריע, למרות שכמה מנהיגי מפלגות ימין כמו מתיאו סלביני וסילביו ברלוסקוני, הצפויים להיות בקואליציה שתוקם, מקורבים לפוטין.

גורם אחר המצביע על כך שממשלות אירופאיות לא ייסוגו, אמר פרידמן, הוא שהנשיא הרוסי - שקשר את חידוש אספקת הגז בביטול הסנקציות נגד רוסיה - לא נתן לממשלות אירופאיות אפשרות נסיגה רכה יותר.

העדויות על התעללות באזרחים על ידי חיילים רוסים באוקראינה מקשיחות עמדות אירופאיות, אמר החוקר הבריטי, ופוטין לא מציע לאירופאיים שום הסכם שהם יכולים באופן ריאליסטי לתמוך בו. "לא ברור מה הוא מצפה שאירופה תעשה", אמר.

אם אירופה לא תשנה כיוון, "אז זה בסופו של דבר יחליש את רוסיה", אמר.

-ג'ו וולאס וגיאורגי קנצ'ב השתתפו בהכנת הכתבה.