בשנים האחרונות צמחו במדינת ישראל חברות גיימינג חזקות והמשחקים שלהם פופולריים ברחבי העולם. בעולם מסתכלים על ישראל ורואים טאלנט איכותי בתחום. באחרונה פורסם כי חברת זינגה האמריקאית רכשה את חברת סטורמייבן הישראלית, ובכך היא ממשיכה קו של רכישות ענקיות: זינגה עצמה שנרכשה על ידיי חברת Take-Two Interactive תמורת 12.7 מיליארד דולר, סוני שהודיעה על רכישת חברת Bungie תמורת 3.6 מיליארד דולר. לכל אלו מצטרפת אחת מרכישות הענק בעולם, מיקרוסופט שהודיעה על רכישת אקטיביז'ן בליזארד תמורת כ-70 מיליארד דולר, רכישה שנמצאת כעת בבחינה של רגולטורים ומחוקקים בעולם.
לא סתם התחום הפך למעניין במיוחד, והביקוש ללימודים אקדמאים בתחום רק עולה. מה צריך ללמוד, כמה המשכורת הממוצעת בתעשייה ומה מחפשים בחברות השונות?
מה לומדים?
משחקיות, איור, אנימציה ומנועי משחק
לפני כ-7 שנים, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל פנה לדני בקון כדי למסד את תחום לימודי המשחקים אצלם, שכבר הראה נוכחות במוסד עם קורסים ספורים. "אנחנו למעשה מלמדים את תחום הגיימינג ב-14 השנים האחרונות בבצלאל, פשוט לא בצורה רשמית. היו קורסים פה ושם", כך מספר בקון, כיום ראש התוכנית למשחקים בביה"ס להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, וראש התוכנית למשחקים בבצלאל. מדובר במסלול של 4 שנים: בשנתיים הראשונות של המסלול לומדים את היסודות בתקשורת חזותית ודיסציפלינות שונות, שם גם מתעסקים ביסודות המשחקים. בשנתיים הנוספות בוחרים אחד משלושה מסלולים: איור, עיצוב או משחקים.
למעשה, בלימודי משחקים במסלולים האלו, לומדים שלושה סוגי תפקידים עיקריים: הראשון הוא Game Design שזה למעשה תכנון המשחקיות, הכללים במשחק ובאופן כללי איך להוביל את החזון של חווית המשחק. השני הוא Arts, שאלו האנשים האחראים על החוויה האסתטית והסיפורית, להעצים את המנגנונים, המערכות והכללים של המשחק. והשלישי הוא הנדסה ופיתוח, האחראי על פיתוח המשחק, הכוללת עבודה עם מנועי המשחקים השונים ובניית התשתיות הנדרשות.
במסגרת המסלול, לומדים קורסים במבוא למשחקיות, מפתחים משחקי לוח, משחקי תפקידים עד לרמה של משחקים דיגיטליים שלעתים אפילו זוכים פרסים בינלאומיים. בתחומי ה-Arts, לומדים איור, אנימציה, מיתוג ועוד. בתחומי הפיתוח, לומדים מנועי משחקים שונים כמו מנוע Unity הפופולרי.
לפני כשלוש שנים יסד בקון את התוכנית באוניברסיטה העברית. מדובר במסלול של שלוש שנים, שכולל בשנה הראשונה לימודי מדעי המחשב, ובשנה השנייה והשלישית קורסים בתחום המשחקים. העברית למעשה משתפת פעולה עם בצלאל והקורסים שהסטודנטים מהאוניברסיטה לוקחים הם של בצלאל. "זה המסלול המל"ג היחיד למשחקים. זו חטיבה אקדמית במשחקים", לדבריו. על פי בקון, מי שרוצה יותר להתמקד יותר בעולמות הפיתוח וההנדסה, יעדיף לעשות את התואר בעברית. אך מי שיחפש את ה-Arts או ה-Game Design, מומלץ לו המסלול בבצלאל.
במכללת שנקר אפשר ללמוד תואר שני אך ורק בפיתוח משחקים דיגיטליים. מדובר במסלול שקיים כבר ארבע שנים והוא אורך שנתיים, כשהלימודים מתקיימים בימי חמישי ושישי. ד"ר ורד פנואלי, ראש התואר השני לעיצוב ופיתוח משחקים דיגיטליים וראש המרכז למשחקים ע"ש כדר במכללת שנקר מספרת מה הדרישות במסלול: "מדובר בתואר שני, אפשר להגיע מרקעים שונים: מדעי המחשב, תקשורת חזותית ומדיה, פסיכולוגיה או כלכלה. בעיקרון צריך תואר ראשון בהצטיינות באחד מהתחומים האלו".
ד"ר פנואלי מסבירה שהסמסטר הראשון מורכב מקורסי חובה. "מדובר בניסיון ליצור שפה משותפת על ידי זה שיוצרים בסיס שווה לכל אלו שמגיעים מרקעים שונים. הקורסים שלומדים מכשירים לכל התחומים", היא מסבירה. פנואלי מסבירה שיש קורסים במכניות משחקיות, שמלמדים להבין את הלוגיקה של המשחקים, ויש לדוגמה קורס בפילוסופיה ותרבות במשחקי מחשב.
לאחר הבסיס המשותף, הסמסטרים הבאים הם קורסי בחירה לפי התחום שבו רוצים להתמחות. היא אף מספרת שבשנה הבאה הם מתכננים לפתוח מסלול תואר ראשון בהנדסת תוכנה עם מיקוד לגיימינג. בשנקר יש מערכת התמחויות עבור הסטודנטים, שמתבצעת בעזרת שיתופי פעולה עם חברות המשחקים עצמן. ובנוסף, יש גם לימודי חוץ, שנחשבים להכשרה ובסופם מקבלים תעודה.
כמה מרוויחים?
בין 24 ל-33 אלף שקל ברוטו בחודש בממוצע
בישראל מועסקים כיום 6,200 עובדים בתעשיית הגיימינג, כך לפי נתוני חברת "אתוסיה", חברת השמת כוח-האדם בהייטק. רוב העובדים בתעשייה עוסקים בפיתוח והנדסה בארגונים ובסטארט-אפים המפתחים משחקים למובייל ולאינטרנט. מתוכם, כ-1,300 נמנים בתעשיית משחקי ההימורים (הגמבלינג).
המעסיקה הגדולה ביותר בישראל בתחום הגיימינג היא חברת פלייטיקה, שמעסיקה בישראל כאלף עובדים. במקום השני נמצאת חברת מון אקטיב עם כ-800 עובדים בארץ ובמקום השלישי נמצאת חברת פלריום שמונה כ-250 עובדים ישראלים.
בדומה לתעשיית ההייטק באופן כללי, גם בתעשיית הגיימינג אפשר לראות גידול בשכר הממוצע בשנים האחרונות. על פי נתוני "אתוסיה", השכר הברוטו הממוצע בתפקידים הנפוצים בתעשיית הגיימינג עומד בטווח שבין 24.1 אלף שקל ל-33.8 אלף שקל ברוטו עבור ניסיון של 3-5 שנים, בעוד שבשנת 2020 הטווח עמד על 21-28.5 אלף שקל ברוטו.
נתוני "אתוסיה" מצביעים גם על גידול במספר המשרות שנפתחו בישראל. כך, לדוגמה, בחודשים האחרונים נפתחו 270 משרות לתפקיד User Acquisition Manager, בעוד שבשנת 2020 נפתחו 130 משרות. עוד עולה כי נפתחו 78 משרות לתפקיד מנהל מוצר, כשבשנת 2020 נפתחו 40 משרות. למעשה, לפי נתוני "אתוסיה", הרבה כסף של משקיעים מופנה לתחום וישנו גידול משמעותי בביקוש למהנדסים שמתמחים בפיתוח משחקים.
בקון מספר שיש ביקוש עודף במסלולים השונים. הוא חושף כי להבדיל מהתפיסה שזה תחום גברי בלי נשים, אצלם המצב הפוך. "יש יותר בנות שלומדות בבצלאל במסלול משחקים מאשר בנים. באוניברסיטה העברית זה עדיין לא נכון, ההטיה לבנים עדיין מאוד גבוהה - אבל אני בטוח שגם שם יהיה שוויון", מסביר.
איזה תפקידים יש בשוק?
גרפיקה, מפתחי Unity, אנליסטי דאטה, ומרקטינג
יעל יהודאי, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת המשחקים פלייטיקה, מסבירה כי כיום בגלל שהמשחקים הרבים והתמחויות השונות, "יש מנעד מאוד רחב של משרות, בתפקידים שונים: מתפקידי יצירה, דרך חווית הממשק, המשתמש והגרפיקה, ועד ענייני אנליזה של דאטה, מוניטיזציה ולמידת מכונה". אחד התפקידים המעניינים שיש בפלייטיקה כולל אחריות על הכלכלה במשחק, למשל להחליט איך הכסף יתנהל במשחק וכמה דברים מסוימים יעלו.
בגלל שהשוק לוהט, יהודאי אומרת שמורכב למצוא את העובדים המתאימים ל-DNA של החברה. "למצוא עובדים זה לא סיפור, העניין הוא למצוא עובדים טובים, אנשים שנכונים לנו וירוצו איתנו לאורך זמן. זה הרבה יותר מורכב", כך היא מתארת. פלייטיקה פיתחה כמה ערוצים של הכשרה אקדמיות לאנשים שהם מזהים עם פוטנציאל בתחומי העיסוק השונים בענף, בהם פיתוח ועיצוב. גם לא תמיד חייבים רקע כדי להתקבל לתפקיד. "הידע הרשמי הוא חשוב, אבל לא הכי. התאמה לערכי החברה, הפוטנציאל והוורסטיליות של העובדים הרבה יותר חשובים", כך אומרת.
יהודאי מבהירה מיהו העובד האולטימטיבי עבורם: "עובד עם תשוקה, עם הרבה מאוד אכפתיות ורצון ליצירה. אדם שמסוגל לעשות אדפטציות לסיטואציות שונות ולהסתגל מהר. העובדים צריכים לדעת להפעיל שיקול דעת, להבחין בין עיקר ותפל, היכולות לעבוד מהר ולהתאים את עצמו ובעיקר - גמישות מחשבתית".
חברת פלאריום היא חברה המפתחת משחקי מובייל ומשחקי רשת מרובי משתתפים. החברה פועלת ברחבי העולם, ובישראל יש להם כ-40 משרות פתוחות. בתיה איבניצר, סמנכ"לית משאבי אנוש, ורועי איסק, מנהל גיוס גלובלי בחברה, מספרים שהעובדים חיים ונושמים את התחום, ותחומי העיסוק שונים - לצד מפתחים, יש כאלו שמציירים דרקונים או עושים שריונות בתלת ממד.
איבניצר ואיסק מספרים שהם מחפשים "אנשים רעבים ללמידה, צנועים ומוכשרים ולא בהכרח חובה עם תואר אקדמי. אנחנו רוצים אנשים שגיימינג זו התשוקה שלהם". בפלאריום יש שלושה סוגי תחומים: סטודיו, מרקטינג ודאטה. חלק מהתפקידים הם מפתחי Unity 3D ותפקידי הארט, כמו תלת ממד, אינמטורים ואמני דמויות ונופים, וגם לדוגמה יש Technical Artist, שלוקח את הציור או העיצוב ובעזרת וקטורים הופך את זה לאנימציה.
הם מסבירים כי בתחום יש אתגרים ייחודיים: "זו אופרציה שלמה שצריך לנהל. בגלל כמות השחקנים הגדולה והבעיות שצריך לפתור ברבדים שונים, אלו קשיים מסוג אחר. לדוגמה קח את וויז, שיש מאות מיליוני יוזרים, ויש מפה והכל צריך להתעדכן באותו זמן. זה יכול להיות שהעובדים שלנו יעבדו 4 שנים על מוצר שלא בטוח יעבוד וזה יילך לפח. לגן זה אתגר ייחודי".
הם מחדדים כי הייחוד של החברה נעוץ בסיכון הגדול. "בשונה מרוב החברות בישראל, אנחנו עושים משחקים אמיתיים. כל ענייני ההימורים לא קיים אצלנו, וזה הבידול שלנו מהתעשייה בארץ", לדברם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
