בבית המשפט העליון קיימת מדיניות תמוהה. לאותו יום ולאותה שעה, ובפני אותו הרכב שופטים נקבעים ארבעה עד שבעה דיונים בתיקים שונים. לא מדובר בטעות או אירוע חד-פעמי, אלא מדיניות מוכוונת זה שנים. כך, בשבוע שעבר ישב הרכב של השופטים עוזי פוגלמן, דוד מינץ וחאלד כבוב בעשרה תיקים. שבעה מהם נקבעו לשעה 9 בבוקר. מלבד זאת, נקבעו בפני אותו הרכב 3 דיונים לשעה 11:30.
כך קורה בכל יום. יומן בית המשפט העליון משגר זימונים ל־9:00 ו־11:30. אין שעות ביניים, אפילו לא בפערים סמליים. המערכת יוצאת מנקודת הנחה מופרכת שמחצית מהדיונים יתחילו ב־9 בבוקר, ואלו יסתיימו במהירות עד השעה 11:30 (כולל הפסקה, אם יש צורך מבחינת השופטים), כך אפשר לדון במחצית השנייה של הדיונים, שיתחילו גם הם, כולם בשעה 11:30 בדיוק. המציאות כמובן רחוקה מכך מאוד. סנגורים, תובעים, עורכי דין, כמו גם צוותי אנשי שב"ס, ממתינים בבית המשפט שעות ארוכות לדיון אליו זומנו כשברור שאין שום סיכוי שיתקיים במועדו. המשמעות מבחינת עורכי הדין היא המתנה חסרת מעש של שעות, ובזבוז משווע של שעות עבודה בהמתנה. המשמעות מבחינת ציבור המתדיינים, שייתכן שזו הפעם היחידה שיגיעו לבית המשפט העליון, היא תחושת זלזול וחוסר אכפתיות לזמן שלהם וגם בנוגע לעלויות הכספיות שלהם, כשהם נאלצים לשלם אלפי שקלים לעורך דין.
פרקליטות המדינה נפגעת
לאחרונה נכחתי בדיון שנקבע לשעה 9:00, הדיון החל "רק" כשעתיים וחצי לאחר מכן. מיד בפתח הדיון המליץ־הפציר ראש ההרכב, השופט עוזי פוגלמן, במערערים למשוך את הערעור. בלית ברירה, אלו הודיעו שאינם עומדים על הערעור, והוא נדחה בפסק דין בן 3 שורות. כך נוצר מצב בו בעל דין המתין שנה למועד הדיון, וביום הדיון "התייבש" במשך שעתיים וחצי. אז, כשכבר הגיע תורו - הרכב השופטים הודיע לו שמומלץ למשוך את הערעור, אחרת ייפסקו נגדו הוצאות.
הפגיעה הקשה ביותר מבחינה תפקודית היא בפרקליטות המדינה. בניגוד לעורכי דין פרטיים, עורכי הדין בפרקליטות המדינה מופיעים בבית המשפט העליון מדי יום. הם ממתינים שעות לדיון שלהם, במקום לעבוד במשרד על תיקים נוספים. התפוקה בפרקליטות המדינה נמוכה באופן ניכר בעקבות אותה המתנה, שבנוסף לכך מתישה ושוחקת.
עד לפני כעשור, המצב היה גרוע יותר. כל הדיונים נקבעו לאותה שעה: 9:00. כך עורכי דין יכלו להמתין יום שלם עד שהגיע תורם. בעקבות התמרמרות אנשי הפרקליטות, יצרה הנהלת בתי המשפט לוח ממוחשב שנמצא גם בחדר הפרקליטים, ומציג מה הדיון שנשמע כעת. כאשר מתקרב הדיון של הפרקליט הרלוונטי, הוא נכנס לאולם. אך הסידור לא האריך ימים, עקב כעס השופטים שנאלצו להמתין לפרקליטים שמבוששים להגיע. בעקבות כך, נקבעה הפשרה שהדיונים יתחלקו ל־9:00 ו־11:30. יש לציין, שלעורכי דין פרטיים וסנגורים מהסנגוריה הציבורית אין חדר בו הם יכולים להמתין ולעבוד בינתיים.
צריך לומר שמטרת השופטים בדחיסת הדיונים טובה בעיקרה. בפני בית המשפט העליון נפתחים כעשרת אלפים תיקים מדי שנה, העומס רב מאוד, וכך הם דוחסים עוד תיקים.
אולם גם אם המטרה טובה, קשה לעכל את העובדה שהשופטים קובעים מראש דיונים במקביל, ביודעם שהצדדים ימתינו שעות. שופטי העליון אינם נותני השירותים היחידים שמתמודדים עם עומס, ואף אחד מהם לא סבר שהפתרון הוא לייבש באופן מודע ומכוון את לקוחותיו במשך שעות ארוכות מדי יום. לצורך ההשוואה, גם קופות החולים נאלצות להתמודד עם עומס רב ותת תקינה. חרף זאת, המרפאות לא קובעות את כל התורים לרופאי המשפחה לשעה 9:00 ול־11:30.
עינוי דין במשך שנים
גורמים בהנהלת בתי המשפט טוענים שלא מעט דיונים מתבטלים ברגע האחרון, שהצדדים מגיעים לפשרה בפתח הדיון או חוזרים בהם מן הערעור והעתירה, ומשום כך וכדי למנוע בזבוז זמן, השופטים דוחסים דיונים לאותה השעה. תירוץ שאיננו מספק. נחזור לדוגמת קופות החולים. במאוחדת מספרים שכ־30% מהתורים שנקבעים אינם מתקיימים, מכיוון שהמטופל לא הגיע. מחקר של קופת חולים כללית הראה נתון של כ־40%, עד שפעלו להקטין את הכמות.
אולם בכל מקרה, למרות שהרופאים מתמודדים מדי יום עם מטופלים שלא מגיעים, הם לא קובעים תורים לאותה השעה. יש לציין גם שעיקר מלאכת השופט היא כתיבת ההחלטות ופסקי הדין, ואם במקרה נוצר "חלון" הוא נדרש רק לעלות קומה, לכתוב החלטות ולעיין בתיקים שעל שולחנו. זאת בניגוד לצדדים ולעורכי הדין, להם אין לשכה בבית המשפט העליון. בנוסף, בניגוד לרופאים ואחיות שאין להם יכולת להתמודד עם ביטולים ואיחורים, לשופטים יש אפשרות לנקוט סנקציות נגד צדדים שלא הגיעו או שהתעכבו, כמו גם נגד צדדים שהגישו עתירות סרק וערעורים חסרי סיכוי.
מדובר בעינוי דין שסובלים ממנו במשך שנים, אולם בלשכת עורכי הדין מקבלים זאת בהבנה. ראש הלשכה אבי חימי אמר לגלובס: "ההמתנה היא בעיקר תוצאה של דיונים יסודיים ומעמיקים שמקיימים שופטי בית המשפט העליון ונכונותם להיות קשובים לטיעוני הצדדים. לטעמי, עדיפה סיטואציה שבה נקבע יותר מדיון אחד לתחילת היום, מסיטואציה שבה אחד מהתיקים ידחה. העומס על בית המשפט העליון איננו אנושי. אין שום בית משפט עליון בעולם שעובד בחוסר כוח-אדם כמו בישראל. אכן, לעתים, ההמתנה עשויה לעורר מורת רוח, אולם האמינו לי - יהיה להם את יומם בבית המשפט העליון. הפתרון לקיצור לוחות הזמנים הוא הקצאת תקנים חדשים ומשאבים למערכת המשפט".
תגובת הנהלת בתי המשפט: "בבית המשפט העליון מנהלת מחלקת היומן את קביעת ותיאום מועדי הדיונים באלפי תיקים בשנה. כידוע, הרכב השופטים וימי הדיונים אינם קבועים ומועדי הדיונים תלויים בגורמים רבים, ובכלל זה אף בגורמי חוץ כגון עורכי דין, פרקליטים, נציגים של משרדי ממשלה או גורמי ביטחון, עובדי שירות המבחן ועוד, אשר חלקם נדרשים לעתים להופיע במספר תיקים, בפני הרכבים שונים, באותו יום.
"נוסף על כך, בבית המשפט העליון קיימים אתגרים ייחודיים הנוגעים לתיאום מועדי תיקים: מידי יום מתנהלים מספר הרכבים במקביל; תיקי ערעורים מוגשים מכל מחוזות השיפוט בארץ וכך גם בעלי דין ועורכי דין רבים; נשמעים בו דיונים דחופים רבים אשר אותם נדרש היומן לתאם בהקדם בין דיונים שנקבעו זה מכבר בתיקים אחרים, ולעתים אף מהיום למחר; בשל מורכבות התיקים שנדונים בבית המשפט, קיים קושי למלא יום דיונים ברגע האחרון במקרה של ביטול דיון שנקבע מבעוד מועד; ועוד.
"נוכח האמור לעיל, נדרשת גמישות רבה בתיאום מועדי שמיעת תיקים בבית המשפט העליון. לפיכך, הוחלט כי ברירת המחדל בבית המשפט העליון היא קביעת מספר דיונים בשעה 9:00 ומספר דיונים בשעה 11:30, וזאת במטרה לייעל את שמיעת התיקים, לחסוך מזמנם של גורמים שונים המופיעים בתיקים, ולמנוע בזבוז של זמן שיפוטי יקר. גמישות זו אף מאפשרת להרכב השופטים להציע הצעות או לאפשר לצדדים לצאת להפסקה או להתייעצות, ובפרק הזמן הזה לשמוע תיק אחר הקבוע במשבצת הזמנים הרלוונטית. במבט כולל ובשים לב למספר ההליכים הגדול שמתנהל בבית המשפט העליון, שיטה זו מאפשרת ליתן שירות טוב יותר לכלל הפונים לבית המשפט.
"יצוין, עם זאת, כי תיאום מועד דיון של מספר תיקים לאותה משבצת זמנים נעשה תוך הערכת הזמן הנדרשת לשמיעתם; הרכב השופטים מקבל את רשימת התיקים אשר נקבעים לשמיעה ליום הדיונים מבעוד מועד וככל שיש בכך צורך - נעשות התאמות; וכאשר מוגשות בקשות מתאימות, וככל שניתן להיענות להן - ניתן לשנות את שעת הדיון שנקבעה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
