להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
העניין החדש שהתעורר סביב נושא לימודי הליבה בחברה החרדית, החזיר למוקד השיח גם בדיקה ישנה שעשינו כאן במשרוקית. בבדיקה ההיא נמצא כי לפי נתוני משרד החינוך כ-68% מהתלמידים החרדים בכיתה א' לומדים לימודי ליבה. אמנם הוזכר בה גם כי הנתונים הללו ידועים כבעייתיים מכמה סיבות, אך נראה כי הנתון קנה לו אחיזה. עם קשר לכך או בלי, כשהח"כ המיועד בועז ביסמוט, מספר 27 ברשימת הליכוד לכנסת, נשאל על כך לאחרונה במהלך ראיון ברשת 13 הוא חזר על נתונים שנשמעים דומים. "בואו (נדבר על) מספרים, נתונים", הוא השיב לשאלה בנושא, "למעלה מ-60% מהילדים החרדים… אני חושב ש-67% מהילדים החרדים כן לומדים לימודי ליבה". אז הנה הזדמנות נוספת לעשות קצת סדר.
נתחיל במה שאומרים בעניין זה הנתונים הרשמיים. בדוח מבקר המדינה שבדק את נתוני שנת הלימודים תשע"ט (2018-2019) נמצא כי בכל הנוגע לתלמידי היסודי בחברה החרדית הנתון דומה לזה שהזכיר ביסמוט. 66% מהתלמידים בגיל הזה לומדים בבתי ספר החייבים בלימודי ליבה מלאים (ישנם ארבעה סוגי מוסדות חינוך והמחויבות בהם נעה בין 100% לימודי ליבה ל-55%). בקרב חרדים בגילי העל-יסודי הנתונים יורדים ל-58% מהתלמידים, וכשבוחנים רק את הבנים הם צונחים ל-16% בלבד.
אז מה הבעיה בנתונים האלה? באותו דוח של המבקר שבו מופיעים הממצאים הללו, מוסבר גם כי במחוז החרדי קיימת שיטת דיווח שייחודית רק לו. זו מאפשרת לבתי הספר לדווח למפקחים על לימודי מקצוע כחלק מאשכול שמכיל כמה מקצועות (למשל אשכול "שפה" שכולל עברית ואנגלית), כשהעמידה ביעד נקבעת לפי סך השעות שנלמדו באשכול כולו, ללא צורך להעביר פירוט לגבי זמן הלימוד שהוקדש למקצוע ספציפי. כלומר, בדוגמה שלנו, מבלי לפרט כמה שעות הוקדשו לעברית וכמה לאנגלית. בדוח נכתב על כך כי "על פי 'שיטת האשכולות' רוב בתי הספר החרדים (כ-95%), עמדו בתוכנית היסוד למגזר החרדי במלואה, אולם ניתוח הנתונים מצביע על גמישות רבה בבדיקת המפקחים הכוללים, שלמעשה אפשרה את העמידה המלאה בתוכנית".
ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, סיפק לנו אינדיקציה נוספת לפערים בין הנתונים הרשמיים לבין המציאות. בסקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה נשאלו הורים לתלמידים חרדים האם הבנים שלהם לומדים אנגלית בבית הספר (הסקר לא עסק בבנות). רק 24% מההורים דיווחו שזהו אכן המצב אצלם, בעוד שעל פי הנתונים הרשמיים בגילי היסודי 58% מהבנים אמורים ללמוד את המקצוע. ד"ר מלאך מוסיף כי ברוב המוסדות שמחייבים לימודי ליבה ("החינוך העצמאי") מסרבים לערוך מבחני מיצ"ב לתלמידיהם, ואף אינם מאפשרים לפקחי המחוז החרדי להיכנס לבתי הספר ולבדוק בפועל את היקף לימודי הליבה.
בשורה התחתונה: דבריו של ביסמוט לא נכונים ברובם. הנתון שאותו הוא הזכיר נכון רק לתלמידי בתי ספר יסודי. כשבוחנים את תלמידי העל יסודי הנתון יורד ל-58%. על פי דוח מבקר המדינה, שבו מופיעים הנתונים הללו, שניהם מושפעים משיטת הפיקוח הייחודית על החינוך החרדי, שמאפשרת "גמישות רבה" בבדיקת המפקחים. סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי שיעור הבנים החרדים שלמדו אנגלית ביסודי נמוך משמעותית מהשיעור הרשמי.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: בועז ביסמוט
מפלגה: הליכוד
תוכנית: העולם הבוקר
ציטוט: "67% מהילדים החרדים כן לומדים לימודי ליבה"
תאריך: 14.9
ציון: לא נכון ברובו
בועז ביסמוט, מתמודד ברשימת הליכוד, התראיין לרשת 13 ונשאל על ההסכמות בין יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו למפלגות החרדיות בנוגע ללימודי ליבה. "אם נדבר רגע מהותית", נשאל ביסמוט על ידי המראיינת, "אתה חושב בוודאי שהשכלה זה דבר חשוב - זה לא חשוב גם לילדים חרדים?". בתשובתו, ביסמוט ביקש למזער מעט את ממדי הבעיה: "אבל בואו [נדבר על] מספרים, נתונים", הוא השיב, "למעלה מ-60% מהילדים החרדים… אני חושב ש-67% מהילדים החרדים כן לומדים לימודי ליבה". אבל האם אכן 67% מהתלמידים החרדים לומדים לימודי ליבה?
סוגיית לימודי הליבה בקרב תלמידים חרדים נבדקה בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2020. ראשית, נעמוד על סוגי מוסדות החינוך השונים. יש ארבעה סוגי מוסדות חינוך לגילי יסודי (כיתות א'-ח'): בתי ספר ממלכתיים-חרדיים (מחויבים בלימודי ליבה מלאים; לומדים בהם 3% מהתלמידים החרדיים), בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים השייכים לרשתות חינוך (המחויבים ללימודי ליבה מלאים; לומדים בהם 64% מהתלמידים החרדיים), בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים אחרים (מחויבים ב-75% מלימודי הליבה; לומדים בהם 11% מהתלמידים החרדיים) ובתי ספר במעמד "פטור" (מחויבים ב-55% מלימודי הליבה; לומדים בהם 22% מהתלמידים החרדיים).
כמו כן, יש שלושה סוגי מוסדות חינוך לגילי תיכון (כיתות ט'-י"ב): מוסדות חינוך תרבותיים-ייחודיים הקרואים גם "ישיבות קטנות" (אינם מחויבים ללימודי ליבה; לומדים בהם 42% מהתלמידים החרדיים), ישיבות תיכוניות המיועדות לבנים (בהם נלמדים לימודי ליבה; לומדים בהם 8% מהתלמידים החרדיים) וסמינרים לבנות בגילי תיכון (בוגרות הסמינרים נבחנות בבחינות בגרות או במבחן שמחליף בגרות; לומדות בהם 50% מכלל התלמידים החרדיים). יוזכר כי לצד המוסדות היסודיים והעל-יסודיים, פועלים גם מוסדות לגילי קדם-יסודי ובתי ספר לחינוך מיוחד.
אם כן, על פי דו"ח המבקר שבחן את נתוני שנת הלימודים תשע"ט (2018-2019) , בקרב החרדים בגילי העל-יסודי, 58% מהתלמידים לומדים בבתי ספר החייבים בלימודי ליבה מלאים. אלא שמספר זה קטן באופן משמעותי כשמתמקדים בבנים: כאן, 16% מהבנים לומדים בבתי ספר על יסודיים שיש בהם לימודי ליבה.
הנתונים לגבי בתי הספר היסודיים נראים, לכאורה, דומים למספר שבו נקב ביסמוט: 66% מהתלמידים החרדיים בגילי היסודי לומדים בבתי ספר החייבים בלימודי ליבה מלאים. גם כאן, המספר קטן כשמתמקדים בבנים: 44% בלבד מהבנים בגילי היסודי לומדים בבתי ספר החייבים לימודי ליבה מלאים. נתון זה עולה בקנה אחד עם נתון שאותו העלינו בבדיקה קודמת של המשרוקית , אז התמקדנו בתלמידי כיתה א' ומצאנו ש-68% מתלמידי כיתה א' שלומדים במוסדות לימוד חרדיים לומדים לימודי ליבה מלאים.
אלא שכפי שציינו אז, בכל הקשור לנתונים על לימודי ליבה בבתי הספר היסודיים, מדובר, ככל הנראה, בהערכת יתר. ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר לנו כי "גם מוסדות החינוך החרדיים לגילי היסודי החייבים בלימודי ליבה מלאים, לא בהכרח מלמדים בפועל לימודי ליבה". כראיה לכך, הוא הפנה אותנו לסקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה שמתמקד בלימוד השפה האנגלית בחברה החרדית (תוצאות הסקר פורסמו ב-2022). לדברי מלאך, את הפער בין הנתונים הרשמיים למצב בפועל ניתן ללמוד משיעור ההורים שדיווחו שבבית הספר של הבנים שלהם אכן לומדים אנגלית. בעוד שעל פי הנתונים הרשמיים, 58% מהבנים בגילי היסודי לומדים בבתי ספר החייבים לימודי אנגלית, רק 24% מההורים החרדים דיווחו כי בבית הספר של הבנים שלהם אכן לומדים אנגלית.
הסבר אפשרי לפערים בין הנתונים הרשמיים לבין הממצאים "בשטח", ניתן למצוא בדו"ח של מבקר המדינה שהזכרנו. על פי הדו"ח, הפערים הללו יכולים לנבוע מאופן הבדיקה של תוכנית לימודי הליבה למגזר החרדי. מבקר המדינה מצא שבמחוז החרדי מקובל לדווח על לימודי מקצוע כחלק מאשכול ולא כעומד בפני עצמו. לדוגמה: אם בתוכנית לימודי היסוד השפות עברית ואנגלית הינן חלק מאשכול שפה אז במחוז החרדי נהוג שמנהל בית הספר יכול לחלק את שעות הלימוד על פי שיקול דעתו. כך למשל, אם הוא מחויב ללמד 3 שעות אנגלית ו-3 עברית הוא יכול להחליט ללמד 5 שעות עברית ושעה אחת אנגלית. לפי מבקר המדינה, "על פי 'שיטת האשכולות' רוב בתי הספר החרדים (כ-95%), עמדו בתוכנית היסוד למגזר החרדי במלואה, אולם ניתוח הנתונים מצביע על גמישות רבה בבדיקת המפקחים הכוללים, שלמעשה אפשרה את העמידה המלאה בתוכנית". יצוין כי פרקטיקה זו נהוגה בחינוך החרדי בלבד.
על פי מלאך, סיבות נוספות לפער בין הנתונים הרשמיים למצב "בשטח" יכולות לנבוע מן העובדה שרוב תלמידי המוסדות שמחויבים לליבה מלאה ("החינוך העצמאי"), בנים ובנות, מסרבים לערוך מבחני מיצ"ב לתלמידיהם. רשת "החינוך העצמאי" גם איננה מאפשרת לפקחי המחוז החרדי להיכנס לבתי הספר ולבדוק בפועל את היקף לימודי הליבה. וכך נוצר מצב שבו התצהירים על הוראה והימנעות מהוראה של לימודי הליבה בבתי הספר של החינוך העצמאי אינם נבחנים בפועל על ידי המחוז החרדי במשרד החינוך.
לסיכום, בניגוד לדברי ביסמוט, על פי נתוני שנת הלימודים תשע"ט (2018-2019), בבתי הספר העל-יסודיים החרדיים רק 58% מהתלמידים לומדים בבתי ספר שמחויבים בלימודי ליבה מלאים, כאשר בקרב הבנים מספר זה מצטמצם בחדות ועומד על 16% בלבד. אומנם בבתי הספר היסודיים הנתון דומה לזה שציין ביסמוט, כאשר 66% מהתלמידים ו-44% מהבנים לומדים בבתי ספר המחויבים ללימודי ליבה מלאים, אולם ככל הנראה מדובר בהערכת יתר. לכן דבריו של ביסמוט לא נכונים ברובם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
