עם יותר מ־10 טריליון דולר תחת ניהולו, מנכ"ל ענקית ההשקעות האמריקאית בלקרוק, לארי פינק, הוא ללא ספק אחד האנשים החשובים והמשפיעים במערכת הפיננסית הגלובלית. בנאום מתוקשר בשנה שעברה סיפק פינק תחזית מעניינת שלפיה אלף היוניקורנים הבאים בעולם, הסטארט־אפים שיגיעו לשווי של מיליארד דולר ומעלה, לא יהיו מנועי חיפוש או רשתות חברתיות כמו בעבר, אלא יגיעו מתחומי ההתמודדות עם משבר האקלים (המכונה קליימטק - Climate Tech).
"כדי להגיע לאפס פליטות פחמן נטו עד 2025 - היעד שאליו שואף העולם המערבי - תידרש מהפכה בכל מה שאנו מייצרים וצורכים", אמר אז פינק. "כל הצרכים של האנושות חייבים להיות מומצאים מחדש, וזה ידרוש השקעות ענק וכמות גדולה של מקוריות וחדשנות".
התחזית של פינק הדהדה כך נראה עד לישראל, ובשנה האחרונה חווה תעשיית הקליימטק פריחה משמעותית, הן במספר החברות שקמות בתחום והן במימון שמגיע אליו. לפי דוח שפרסם בשבוע שעבר ארגון PLANETech, המאגד חברות בתחומי האקלים בישראל, בעוד שב־2019 רק 10% מבין הסטארט־אפים המקומיים תרמו להתמודדות עם משבר האקלים, הרי שאשתקד קפץ שיעור זה כבר ל־14%, בערך אחת מכל שבע חברות.
מסורתית שיעור ההשקעות בסטארט־אפים ישראליים של קליימטק היה נמוך מבעולם. לפי הדוח של PLANETech, אשתקד כ־2.5 מיליארד דולר, 10% מההשקעות במיזמים ישראליים הלכו לחברות עם תרומה למשבר האקלים - לעומת 13% באיחוד האירופי ו־14% בעולם. אולם הנתון השתפר במחצית הראשונה השנה, וכ־15% מההשקעות בסטארט־אפים ישראליים זרמו לחברות עם תרומה אקלימית.
ארגון PLANETech מונה 694 סטארט־אפים ישראליים שמסייעים להסתגלות לשינויי אקלים (אדפטציה) או להפחתת פליטת גזי חממה (מיטיגציה). החברות מגיעות מתחומים מגוונים: שיפור מערכי תחבורה (כמו ויה ואופטיבוס), ייעול הייצור (חברת החיישנים לתעשייה אויגורי), התמודדות עם בזבוז מזון (ווייסטלס, שמפחיתה אוטומטית מחיר למוצרים שתאריך התפוגה שלהם מתקרב) ועד לתחום הלוהט של "לכידת פחמן" (שבו פועלת חברה כמו RepAir, שמפרידה את הפחמן מהאוויר בעזרת אלקטרוכימיה).
אוריאל קלר, מנכ''ל PLANETech / צילום: יח''צ
"חלק מהחברות נולדו במקור במטרה להיאבק במשבר האקלים, ויש כאלו שזאת לא הסיבה העיקרית להקמתן", מודה מנכ"ל PLANETech, אוריאל קלר. "אבל עברנו חברה אחרי חברה, למדנו את הטכנולוגיות שלהן והכנסנו לדוח רק כאלו שפעילות הליבה שלהן תורמת לצמצום הפליטות באופן ישיר ומדיד".
"מגיעים לאקלים ומוכנים להתפשר אפילו על שכר"
לדברי קלר, הפריחה של תחום האקלים־טק באה לידי ביטוי גם בסוג היזמים שמגיעים אליו, שכבר ממש אינם עונים להגדרה הקלאסית של "מחבקי עצים". "אנחנו בקשר עם עשרות יזמים שרוצים להקים סטארט־אפים בתחום הקליימטק, וחלקם מגיעים מיחידות יוקרתיות בצבא כמו 8200, תלפיות ו־81. אלו יזמים שפעם היו מקימים חברות סייבר או הולכים לתחומים קלאסיים של הייטק, ועכשיו הם מגיעים לאקלים, כי הם רוצים להקדיש את הזמן והמרץ שלהם למשהו שיעשה טוב לעולם. אני פוגש גם המון מהנדסים ומתכנתים שרוצים לעבוד ספציפית בתחום האקלים, ומוכנים להתפשר אפילו על השכר".
בישראל פועלות מספר קרנות הון סיכון המתמחות בהשקעות בתחומי אקלים, כמו Firstime של יונתן בן ארצי וקרן קפיטל נייצ'ר. לאחרונה הודיעה מיקרוסופט כי קרן החדשנות באקלים שלה, CIF, תפתח נציגות ראשונה מחוץ לארה"ב - בישראל.
אבל לדעת קלר האתגר האמיתי הוא לשכנע גם קרנות ישראליות לא מתמחות לבצע השקעות בטכנולוגיית אקלים. "רוב הכסף לא נמצא אצל קרנות שמתמחות באקלים, ולכן הפוקוס העיקרי שלנו הוא לעבוד עם קרנות שמשקיעות בתוכנה. חלק מהמשקיעים האלו כבר מתעניינים באקלים, ולאחרונה קרן NFX של גיגי לוי־וייס הודיעה שתתחיל להשקיע בתחום, אבל לדעתי השינוי האמיתי יקרה רק כשהמשקיעים שמאחורי הקרנות יתחילו לשאול אותם על אקלים, ולמה אין להם חברות אקלים בפורטפוליו. מבחינתי אם קרנות שעוסקות בסייבר ותוכנה ישקיעו בשתיים־שלוש חברות אקלים בשנה, זה הרבה יותר חשוב מאשר עוד קרן ייעודית שתקום בתחום", אומר קלר.
איתמר ויצמן, שותף ומנהל תחום האקלים בקרן Firstime, עוסק בתחום כבר יותר מעשור. ב־Firstime נמצאים בשלבים מתקדמים של סגירת הקרן השלישית שלהם, בהיקף 100 מיליון דולר, אשר 70% ממנה יושקעו באקלים ו־30% בבריאות. ההשקעות שביצעה כוללות את Beehero, שפיתחה כוורת חכמה להצלת אוכלוסיית הדבורים, ואת פירסט איירבורן, שמפתחת שירותי בקרה לטורבינות רוח בעזרת רחפנים. "אני משוכנע שקרן האקלים תהיה הטובה ביותר שלנו מבחינת תשואות, פשוט כי משבר האקלים הוא האתגר הכי גדול של האנושות ויוצר הזדמנויות מטורפות. ההערכה שלי היא שעד סוף העשור, יותר מחצי מהכסף שמשקיעות קרנות ההון סיכון ילך לטכנולוגיית אקלים", אומר ויצמן.
איתמר ויצמן / צילום: בר כהן
לדבריו, "המודעות בישראל לנושא מפגרת ביחס לארה"ב ואירופה, כי התקשורת רק לאחרונה התחילה להתמקד בו. היום אני מקבל יותר פניות מיזמים מבעבר, אבל יזמים ישראלים עדיין מעדיפים הרבה פעמים לעסוק בפינטק, בגיימינג או בסייבר על פני תחומים מצילי חיים. אם הם יחשבו על זה ברצינות, ברור שההזדמנויות בתעשיות כמו מזון ואנרגיה גדולות יותר מאשר בגיימינג או בסייבר", אומר ויצמן.
"בעולם זה נושא אסטרטגי כמו סייבר"
אראל מרגלית, יו"ר JVP ומבכירי משקיעי ההון סיכון בישראל, הגיע לתחום הקליימטק בעקבות פגישות עם ראשי ערים ומדינות מסביב לעולם. "מהשיחות האלו הבנו עד כמה בעולם מסתכלים על טכנולוגיית אקלים כנושא אסטרטגי, ממש כמו שמסתכלים על סייבר", הוא אומר.
אראל מרגלית / צילום: שחר עזרן
בשבוע שעבר חנך מרגלית מרכז בינלאומי ראשון מסוגו לטכנולוגיית קליימטק בניו יורק, בשיתוף עם העירייה המקומית וחברת הרכב MINI מקבוצת BMW. לדבריו, הדגש המרכזי של המרכז הוא שילוב בין אקלים־טק לתחומי הייטק מסורתיים יותר כמו סייבר ופינטק.
לדבריו, "אנחנו רואים הרבה הקבלה בין תחומי הקליימטק והסייבר. חברות שעוסקות בלהגן על מערכות מים עירוניות מפריצה של האקרים, יכולות גם להגן עליהן מזיהומים. קליימטק הוא ממד נוסף שמתווסף לכל תחומי ההייטק הקיימים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
