פרשת נתב"ג: ראש לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה הורשע בקבלת דבר במרמה

נשיאת בית משפט השלום במחוז מרכז, השופטת עינת רון, פרסמה הבוקר (ג') את הכרעת הדין נגד עו"ד אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, ובת זוגו בר כץ, בפרשת נתב"ג. נוה וכץ הורשעו בקבלת דבר במרמה ובעבירה על חוק הכניסה לישראל. 

יש לציין כי כתב האישום הוגש לפני קרוב ל-4 שנים, בדצמבר 2018, וכמעט כל העובדות היו מוסכמות על הצדדים, והמחלוקת הייתה בעיקר מחלוקת משפטית בנוגע לשאלת האכיפה הבררנית ובנוגע להאשמת נוה ובת זוגו בר כץ בקבלת דבר במרמה. חרף זאת, התיק נגרר במשך כ-4 שנים, כאשר ההוכחות בתיק החלו רק בשנה שעברה והסתכמו במספר שעות דיונים בלבד. כעת, בעקבות פרישת השופטת רון לגמלאות, הגיעה הכרעת הדין. 

■ פרשת נתב"ג מציתה מחדש את המהלומות בין אפי נוה לפרקליטות
■ פרקליט המדינה דחה את הצעת אפי נוה להסדר טיעון בפרשת נתב"ג 
■ פרשת הדרכון של אפי נוה כמשל: איך תיק פלילי פשוט נמרח על פני שלוש שנים?  

מצג שווא

השופטת עינת רון ציינה בהכרעת הדין: "קיבלתי את טיעוניה של המאשימה כי משהוכחה, לכאורה, עבירה שבוצעה על-ידי מאן דהוא, ויש מקום להגיש נגדו כתב אישום, הרי שיש לתת את הדעת גם למעמדו הציבורי, בשל העניין לציבור שיש בהעמדה לדין זו.
כפי שנכתב אף בהחלטות קודמות, לא מצאתי כי מדובר בשיקולים זרים. האינטרס הציבורי, העניין הציבורי ומעמדו של הנאשם ותפקידו הם שיקולים שעל המדינה לשקול בבואה לקבל החלטה מעין זו. למעשים המבוצעים על-ידי בעל תפקיד ציבורי חשוב ורם מעלה יש חשיבות והשלכה על נורמות התנהגות, על אמון הציבור ועוד ועוד. על כן - נדחית אף טענה זו".

לדבריה, "התקיימו יסודות העבירה של קבלת דבר במרמה, שכן הנאשמים, במצג השווא שהציגו, קיבלו את הסתרת נסיעתה של הנאשמת, את היעדר התיעוד ברישומים הרשמיים ואת מעבר הגבול ללא אישור מעבר כנדרש. 

"הנאשמים הציגו, בהחלטה משותפת ובמעשים משותפים, מצג שווא בפני רשויות המדינה. מצג השווא הוא כי שניהם מחזיקים באישורי מעבר כדין, לאחר שהתייצבו בפני בקר הגבולות באמצעות דרכונם, ועל כן עתה, על-פי מצג שווא זה, הם רשאים לצאת מישראל או להיכנס אליה.

,במעשים אלה, כך על-פי מבחני ההלכה הפסוקה, היה כדי לפגוע בחופש הבחירה ובחופש הפעולה של הרשויות, אשר נמנע מהן לפקח ולבקר את היוצאים והנכנסים לישראל כדין.

"הדבר אותו ביקשו הנאשמים להשיג באמצעות הצגת מצג השווא הוא אי-רישומה של הנאשמת כמי שיצא מישראל וחזרה אליה. אף לעניין זה אין נפקא מינה כי לכתחילה היו הנאשמים רשאים לצאת מישראל ולהיכנס אליה ללא כל מניעה.

"באשר למניע שלהם לבצע מעשים אלה, הרי שברי כי יש משמעות לטענת התביעה כי המעשים נעשו לצורך הליך הגירושים של הנאשם ובשל הליך זה. יש חשיבות בכך כדי לקבוע ממצאים עובדתיים וכדי ללמד על הלך-רוחם של הנאשמים בבואם לבצע את המעשים, וניתן אף לומר כי גם רצונם לקבל דבר שהוא היעדר רישום של יציאתה של הנאשמת ושל כניסתה לישראל, בשל הליך הגירושים, יש בו כדי להשפיע על הקביעה האם נעברה עבירה של קבלת דבר במרמה; ואולם כעולה מהאמור לעיל, הרי שיסודות העבירה הוכחו, אף בלא להידרש לשאלה זו".

יציאה מישראל שלא כחוק 

בדצמבר 2018 הוגש כתב האישום נגד אפי נוה ובת זוגו בר כץ בגין יציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. על-פי כתב האישום, נוה ובת זוגו החליטו, בהחלטה משותפת אותה קיבלו מראש, לפעול במרמה ושלא כחוק, ביחד ליציאת בת זוגו של נוה מישראל, ובהמשך לכניסתה חזרה לישראל, מבלי שזו תתייצב בפני בקר גבולות או עמדה ממוכנת, ובכך, במרמה ושלא כחוק, לשבש, למנוע ולהעלים את תיעודן הרשמי בתיעוד המעברים של יציאתה וכניסתה כאמור, באופן שתשוקף רק שהיית נוה, כביכול ללא בת זוגו, מחוץ לארץ. את הדרך לעשות זאת, כך לפי כתב האישום, הציע נוה בעצמו.

על-פי האישום, במסגרת ההחלטה המשותפת ולשם יישומה, הגיעו בני הזוג לאולם ביקורת הגבולות וצעדו יחד לאחת העמדות הממוכנות. נוה הזדהה בדרכים הנדרשות בפני העמדה הממוכנת, וזו הנפיקה עבורו גייט פאס. לעומת זאת, בת זוגו, אשר עמדה לצדו, לא הזדהתה בעצמה בשום שלב ובשום צורה, לא בפני בקר גבולות ולא בפני עמדה ממוכנת. עם קבלת הגייט פאס, מסר אותו נוה לידי ולשימוש בת זוגו, השניים השתהו פרק זמן נוסף מול העמדה הממוכנת ואז צעדו יחד לכיוון אזור שערי המעבר, הכול תוך יצירת מצג כוזב לפיו שניהם הזדהו בפני העמדה הממוכנת אשר כביכול הנפיקה עבור שניהם גייט פאס - ולפיו הגייט פאס בו אוחזת בת הזוג הונפק עבורה.

על-פי כתב האישום, בשעה 21:06 עברה בת הזוג בשער המעבר באמצעות הגייט פאס שהונפק עבור נוה, תוך יצירת מצג כוזב כאילו מדובר בגייט פאס שהונפק עבורה. במקביל נצמד נוה אל גבה של נוסעת אחרת שעברה בשער המעבר באמצעות הגייט פאס שהיה ברשותה, צעד מאחוריה בעקבותיה בזריזות וכך השתחל ועבר בשער המעבר יחד עמה בו-זמנית. 

ניסיונות לגישור 

כתב האישום הוגש תוך פחות משלושה חודשים מהתרחשות האירועים. בשנה שעברה שלחה נשיאת בית המשפט השלום עינת רון את הצדדים לגישור בפני השופט מנחם מזרחי. אולם הפרקליטות, על דעתו של פרקליט המדינה עמית איסמן, הודיעה לשופט מזרחי כי היא מבקשת לבטל את ישיבת הגישור שהתקיימה אצלו, במסגרתה דחק השופט מזרחי בפרקליטות לחתום על הסדר טיעון מקל עם נוה וכץ.

במסגרת הגישור הציע השופט מזרחי כי נוה וכץ יודו בעבירה על-פי חוק הכניסה לישראל, אך סעיף קבלת דבר במרמה יומר בסעיף "קבלת דבר בתחבולה" או "ניצול מכוון של טעות הזולת". השופט מזרחי דחק בפרקליטות להסכים להצעה, וציין כי הפרקליטות תצטרך להתמודד עם טענות לאכיפה בררנית מול נוה דווקא וכן עם קשיים משפטיים נוספים. בהמשך הייתה אמורה להתקיים ישיבת הגישור השנייה, אולם הפרקליטות הודיעה כי היא לא מעוניינת להמשיך בגישור ומעדיפה לנהל הליך הוכחות בפני השופטת שדנה בתיק, עינת רון.

בהודעה לשופט המגשר נכתב כי "הצעת הגישור אותה הציע בית המשפט הנכבד נבחנה ונשקלה בכובד-ראש על-ידי כלל הגורמים הרלוונטיים, ומצאנו כי אין מקום לקבלה. זאת בפרט נוכח דחיית הטענות לאכיפה בררנית על-ידי המותב השומע את התיק העיקרי; קיומה של תשתית ראייתית מבוססת היטב להוכחת העבירות המיוחסות בכתב האישום; היעדר הצדקה משפטית או ראייתית לשינוי עבירה בה נעשה שימוש רוחבי קבוע במסגרת האכיפה המתבצעת בתיקים מסוג זה (קבלת דבר במרמה); השלכות רוחב הכרוכות בשינוי כזה; הזמן השיפוטי הקצר שלהבנתנו נדרש לשמיעת הראיות בתיק זה; ועוד".

בהודעתה, הפרקליטות גם התנערה מדברי השופט מזרחי אודות שיקוליה להעמיד לדין את נוה. "בשים לב לדברים שהשמיע בית המשפט הנכבד במהלך הדיון, שלא לפרוטוקול, ביחס לשיקוליה של התביעה בהגשת כתב האישום במקרה דנן (שאף אינם מתיישבים עם החלטות שיפוטיות חוזרות שניתנו בהליך עד כה), מצאנו כאמור כי אין מקום לקבלת המלצת בית המשפט הנכבד, וכי אין מקום או טעם בהמשך הליך הגישור".