לא בכל שנה זוכה שוק החוב, שנחשב לאפיק השקעות סולידי, לשינוי דרמטי של מרכיב משמעותי כל כך עבורו - שער הריבית. בשנה העברית החולפת היכו גלי אינפלציה גואה בכלכלות מרכזיות והובילו להעלאות אגרסיביות של הריבית בארה"ב וכתוצאה מכך גם במדינות רבות נוספות, בהן ישראל.
המגמה הזו של ריביות הולכות ועולות נתנה דחיפה לשוק החוב המקומי, כפי שמגלה הסיכום שערכה חברת מידרוג לביצועי השוק בשנת תשפ"ב (שנהנתה מחודש אחד נוסף). מהסיכום עולה כי סך הנפקות איגרות החוב הקונצרניות היה 100 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים ועלייה של 85% ביחס לשנה העברית הקודמת. ביחס לשנת תש"פ חל גידול של 49%. בנוסף נרשם שיא במספר מנפיקי החוב, מ־69 חברות בתשפ"א ל־79 חברות בשנה המסתיימת.
את תנופת הגיוסים הובילה המערכת הבנקאית כשגם לסקטור הנדל"ן נציגות מרשימה. ענפים אלה מושפעים מאוד, ובכיוונים שונים, ממהלכי הריבית של בנק ישראל, ולנוכח ההחלטה באוגוסט להקפיץ את הריבית ב־0.75% לרמה של 2%, והתחזית כי זו עשויה להגיע בעוד שנה ל־3%, ביקשו חברות הפיננסים והנדל"ן לנצל את רמת הריבית הנוכחית לפני שתתייקר.
גם הסקטור העסקי נהנה משנה עברית פוריה
העולם שיצא בהדרגה ממגפת הקורונה מצא עצמו מתמודד עם שורת אתגרים: עיכובים בשרשרת האספקה הגלובלית, הן של חומרי גלם והן של מוצרים שונים; השבתות בסין בשל מדיניות "אפס קוביד"; המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שהובילה למשבר מזון ומחסור חמור שייקר את מחירי האנרגיה. כל אלה הובילו להגברת קצב האינפלציה ברמה הגלובלית, לקצב שנתי של 8.3% בארה"ב ובמדינות רבות באירופה לקצב דו־ספרתי של מעל ל־10%. ובתגובה כאמור נקטו בנקים מרכזיים העלאות ריבית תכופות.
בסקטור הפיננסי - הבנקים וחברות הביטוח, מיהרו לנצל את סביבת הריבית המטפסת, ולפי מידרוג גייסו 41 מיליארד שקל, זינוק של 772% ביחס לשנת תשפ"א, שהושפעה מאוד ממשבר הקורונה, אשר אופיין ברמת נזילות גבוהה של המערכת הבנקאית, עקב הקלות ביחס הלימות ההון מצד הפיקוח על הבנקים (שהנזיל את הבנקים ובמקביל הקטין את הצורך בגיוסי חוב). ביחס לתש"פ, גיוסי הפיננסים רשמו עלייה של 127%.
גם בסקטור העסקי, כלומר ללא המוסדות הפיננסיים וחברות תשתית ממשלתיות, הייתה שנה עברית פוריה. גיוסי הסקטור הסתכמו ב־53 מיליארד שקל, עלייה של 16% ביחס לשנה הקודמת, ושל 23.5% ביחס לשנה שקדמה לה.
סקטור הנדל"ן - מניב וחברות הבנייה, רשם את הזינוק המשמעותי ביותר - 32% בהיקף הגיוסים בתשפ"ב לסך של 32.7 מיליארד שקל, עלייה של 31.8% משנה קודמת. גם כאן הצפי לעליית ריבית בהמשך הדרך, כמו גם הביקוש הגבוה לדירות בישראל, דחפו את המגמה.
ענף נוסף שרשם צמיחה בהיקפי הגיוסים היה תחום המימון החוץ בנקאי. למרות שבחצי השנה האחרונה הסתבכו שתי חברות קטנות בענף, גיבוי אחזקות ויונט קרדיט, בפרשיות של אי סדרים וחשדות לכאורה למעשי הונאה, הסתכמו ההנפקות בתחום המדובר ב־5 מיליארד שקל בתשפ"ב, עלייה של 76% ביחס לשנה קודמת.
העלייה מוסברת בכניסה של מספר רב של חברות לענף האשראי החוץ בנקאי, וגם הצפי של החברות הפועלות בתחום להמשך העלאות הריבית.
במידרוג מציינים כי מימון ישיר אחראית לחלק הארי מהגיוסים בתת סקטור זה, עם כ־1.6 מיליארד שקל בתשפ"ב, כ־1.4 מיליארד שקל בתשפ"א וכ־1.3 מיליארד שקל בתש"פ.
"שוק החוב הקונצרני ממשיך לגדול ולהתפתח"
וחזרה לבנקים, בולטות הסקטור בקרב המגייסים ניכרת: חמישה מתוך עשרת המנפיקים הגדולים בתשפ"ב הגיעו מהמערכת הבנקאית, ומבין ששת המקומות הראשונים, כיכבו ארבעה מהבנקים הבולטים במשק (לאומי עם מעל 13 מיליארד שקל, ואחריו מזרחי טפחות והפועלים עם גיוסים של כ-7 מיליארד שקל). המנפיקה החמישית בגודלה הייתה חברת החשמל, שגייסה 4 מיליארד שקל. נציגת סקטור הנדל"ן בשישיית הגדולות הייתה קבוצת עזריאלי, שגייסה 3 מיליארד שקל במהלך תשפ"ב.
אבי שטרנשוס מנכ"ל מידרוג, מציין כי" "תשפ"ב, שהייתה שנת שיא בגיוסים בשוק האג"ח הקונצרניות, מוכיחה כי למרות עליית הריבית בישראל, שוק החוב הקונצרני ממשיך לגדול ולהתפתח, ומהווה ערוץ גיוס מרכזי לחברות מובילות במשק הישראלי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
