מפקחים פיננסים העלו חשש מריכוזיות הגופים המוסדיים: "כוחם הולך וגדל"

הצוות לבחינת החלק בחוק הריכוזיות הנוגע להפרדת תאגידים ריאליים מגופים פיננסיים (פרק ד'), הגיש היום (ד') את ממצאיו והמלצותיו לוועדת הכספים של הכנסת, ומרבית חבריו העלו חשש מפני עודף ריכוזיות של הגופים המוסדיים בישראל.

בדיוני הצוות, שבו חברים מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב; המפקח על הבנקים יאיר אבידן; סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ליאור חיימוביץ; הממונה על התחרות, מיכל כהן; הממונה על שוק ההון, משה ברקת; יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), מאיר לוין, הועלו חששות בדבר התפתחויות בהחזקות הגופים המוסדיים במהלך השנים המובילות לריכוזיות של הגופים המוסדיים במשק, וכן הועלו היבטים שונים של חששות והשלכות הנובעות מכוחם ההולך וגדל, גודלם, ומידת ריכוזיותם והדמיון בין השקעותיהם של הגופים המוסדיים.

 מיכל כהן, הממונה על התחרות / צילום: אביגיל פפרינו-באר

חשש להקצאת משאבים לא יעילה במשק

הבעיה העיקרית הנגרמת מהריכוזיות, לדעת רוב חברי הצוות, היא חשש להקצאת משאבים לא יעילה במשק כמו גם סיכון יציבותי העלול לנבוע מריכוזיות יתר. יצויין שהממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, מסתייג מסעיף זה בהמלצות הצוות ולדו"ח הוועדה צורף מסמך מנומק שלו המתנגד להמלצה. נוכח הדעות השונות בצוות, ולאור היקפו והשלכותיו המשקיות של הנושא, הוחלט על ביצוע בחינה ועבודת המשך בנושא מחוץ למסגרת הצוות.

המלצות הצוות כללו בין היתר עדכון של רשימת הגופים הפיננסיים. זאת כיוון שמאז חקיקת החוק נעשו שינויים בחקיקה הישראלית ונוספו גופים פיננסיים נוספים, בעלי רישיון, שנכון מבחינת תכלית החוק להחיל לגביהם, במקרים המתאימים, את המגבלות הקבועות בחוק. לכן, הצוות ממליץ לתקן את החוק ולהגדיר גם את הגופים הבאים כ'גוף פיננסי' לעניין החוק: בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; בעל רישיון למתן אשראי; בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי; רכזי הצעה; ותאגיד הנפקה של מבטח.

עוד המליץ הצוות על הכללת האשראי שמגייס תאגיד ריאלי בחו"ל המשמש לפעילות בישראל כ"אשראי" לעניין הגדרת תאגיד ריאלי משמעותי - הצוות המליץ להרחיב את הגדרת "האשראי הקובע" כך שתכלול גם את האשראי שהתקבל בחו"ל ומממן פעילות בישראל.

הומלץ גם כי תשונה הגדרת מחזור מכירות קובע בחוק הריכוזיות: הצוות הציע לתקן את ההגדרה "מחזור מכירות קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק, כך שהיא תכלול במפורש גם מחזור מכירות מייצוא.

כמו כן, על מנת לטייב את רשימת התאגידים הריאליים משמעותיים במשק, שמפרסמת הוועדה לצמצום הריכוזיות, הצוות המליץ לחייב תאגידים ריאליים בעלי מחזור מכירות או אשראי העולים על 5 מיליארד שקל (או על מיליארד שקל בשווקי מונופולין) וכן את השולטים בתאגידים אלו, לדווח על כך לוועדה לצמצום הריכוזיות. הצוות המליץ על רף חובת דיווח שנמוך מרף העמידה בחוק, וזאת על מנת לאפשר לרשות התחרות ביקורת ומעקב על קבוצות שקרובות לרף שנקבע בחוק, ועל דיווחיהן.

בנוסף, הוצע לקבוע הוראות מעבר בנוגע למצב בו תאגיד ריאלי או גוף פיננסי הופך למשמעותי. הצוות ממליץ לתקן את החוק כך שבמקרה של הפרה פסיבית של הוראות החוק תינתן תקופת מעבר של שנה שבמסגרתה לא יחולו מגבלות ההחזקה שבחוק ובמהלכה יתאפשר לתאגיד הריאלי או לגוף הפיננסי לתקן את ההפרה. בתום תקופת המעבר, כמובן, יחולו מגבלות ההחזקה, ותוטל חובת המכירה.

לצד המלצות על שינויים, ישנם מספר סעיפים בחוק שבצוות הביעו סיפוק מביצועם בפועל. הצוות מצא כי הוראות חוק הריכוזיות יושמו והושלמה ההפרדה הנדרשת בין התאגידים הריאליים המשמעותיים לבין הגופים הפיננסים. בנוסף, ממצאים מחקריים שהוצגו לצוות לימדו כי בשנים האחרונות חל צמצום משמעותי בריכוזיות האשראי, ובייחוד במשקל האשראי שניתן לקבוצות הלווים הגדולות מתוך האשראי הבנקאי למגזר העסקי.

 הממונה על שוק ההון משה ברקת / צילום: יוסי זמיר

רשות שוק ההון בדעת מיעוט

כאמור, רשות שוק ההון שללה את הטענה כי מדובר בשוק ריכוזי מדי, וצירפה עמדת מיעוט לפיה בשוק מוצרי החיסכון שבאמצעותם הציבור חוסך - פנסיה, גמל וביטוח - השוק נחשב בין תחרותי מאוד לתחרותי ברמה בינונית. לפי עמדת הרשות בתחומים אלו אין ריכוזיות וחסמי המעבר, בעיקר בגמל, נמוכים מאוד. גם בתחום הפנסיה, אמנם מעבר מקרן לקרן ארוך קצת יותר מאשר בגמל, אבל כבר היום 60% מהמצטרפים החדשים הם לקרנות ברירת המחדל של בתי ההשקעות ולא לקרנות של חברות הביטוח.

באשר לשוק ביטוחי המנהלים, נטען בעמדה כי רבים מהמחזיקים במוצר הם מבוטחים במוצרים ישנים כמו פוליסות מבטיחות תשואה שלמבוטחים לא כדאי לנייד בשל תנאים עודפים שהובטחו להם. עוד עולה מעמדת הרשות כי החלוקה בין כל השחקנים בתחום החיסכון היא שוויונית. כך, כאשר מחלקים את כל נכסי הגמל, הביטוח והפנסיה ל-8 החברות הגדולות, לכל אחת יש 10-11 אחוזים, בניגוד לדוגמה לשוק הבנקאי, בו הפועלים ולאומי שולטים ב-60% מהנכסים.

הצוות קיבל את עמדת ברקת שאין בעיה צרכנית 

בעמדת רשות שוק ההון הוזכר לא רק נושא הריכוזיות, אלא גם עוצמת התחרות. לפי נתוני ה- OECD בישראל ישנם דמי הניהול הנמוכים בפנסיה (בקוסטה ריקה דמי ניהול נמוכים יותר אך היא אינה חלק מה- OECD ), כאשר גם שיעורי הניוד עומדים על 15%, גבוה מאוד ביחס לתחום הבנקאי.

בסופו של דבר הצליחו ברשות שוק ההון לשכנע את הצוות לקבל את עמדתם כי אין בעיה צרכנית בשוק המוסדי. זאת מאחר שברמה בינלאומית מערכת הפנסיה הישראלית מדורגת רביעית בעולם, אחרי דנמרק, הולנד ואיסלנד, כאשר בשלוש המדינות לכל חברה יש פי שניים או שלוש נכסים מאשר לקרנות בישראל.

באשר לטענה כי הגופים המוסדיים משקיעים בצורה דומה ויש בכך סכנה, ברשות שוק ההון הציגו ניתוח שהתיקים לא דומים, וכי לכל מנהל השקעות יש טעמים שונים. אמנם רובם משקיעים בשופרסל ובטבע כי הן החברות הגדולות בישראל, אבל אין דמיון מוחלט בין התיקים ורואים זאת בתשואות. לכך נוספה סקירה אקדמית על כך שהשקעות של גופים מוסדיים תורמות לשוק ההון כי הן ממתנות את התנודות ומוסיפות ניהול השקעות איכותי שמתבסס על אנליזות.

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, ציין כי "המלצות הוועדה מבקשות לשמר ולחזק את חוק הריכוזיות ולהמשיך ולשפר יעילות הקצאת האשראי למען פיתוח המשק הישראלי. דוח זה נושא בחובו מסרים חשובים למשק הישראלי, אך יש עוד עבודה רבה לעשות".

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "הצוות בחן ומצא שורה של הצעות להתאמת החוק לכלכלה הישראלית וזאת במטרה לאפשר למערכת הפיננסית לתמוך טוב יותר בצמיחת המשק ולטובת הציבור".

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "המוסדיים צוברים נכסים בהיקף אדיר והופכים להיות בנקאי צללים או הטייקונים החדשים בלי פיקוח ורגולציה מתאימה. אני שמחה ומברכת על עבודת הצוות שהציבה זרקור על התופעה ואני קוראת להמשיך ביתר שאת את העבודה המשותפת והמאמצים בנושא הזה על מנת לחתור לפרק את הכוח האדיר שהצטבר בידי מספר מצומצם של שחקנים".

הממונה על התחרות, מיכל כהן: "משק ריכוזי מדי מזמין עיוותים וכשלי שוק, אשר יחבלו ביכולת הצמיחה של המשק וביכולתה של התחרות להביא ליעילות ולרווחה לצרכן. העובדה שפרק ההפרדה בין תאגידים ריאליים לגופים פיננסיים יושם במלואו - היא בשורה אמיתית של צמצום הריכוזיות במשק הישראלי".

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, אמר כי "נושא אחד בו עסק הצוות ובו יש אי הסכמה של הרשות עם ניתוח הנתונים שהוצגו העוסק בשאלת ריכוזיות המוסדיים. בנושא זה כתבה הרשות עמדת מיעוט. לאור האינדיקטורים הרבים שהציגה הרשות לצוות המעידים על עוצמת התחרות בענפי החיסכון ארוך הטווח והביטוח, קבע הצוות כי לא קיימת בעיה צרכנית בתחומי החיסכון ארוך הטווח והביטוח. הרשות תומכת ומעודדת את התחרות בתחום הפיננסי ופועלת בכל עת לקידום התחרות הצרכנית ולשכלול המסחר בשוק ההון, וכך תמשיך לפעול".