תחזיות הכלכלנים לאחר הודעת הפד: מה צפוי להמשך ומה יעשה בנק ישראל

הודעת הבנק הפדרלי בארה"ב על העלאה נוספת של הריבית ב-0.75% מביאה אותה לשיא שהשוק האמריקאי לא ראה מאז 2008. בנוסף לכך, הכריז הפד על עדכון תחזית הריבית, כך שבסוף השנה הבאה היא תגיע לרמה של 4.6%, הרבה מעל התחזית הקודמת שעמדה על 3.8%. לאחר ההודעה נרשמה תנודתיות גבוהה וירידות של עד 1.8% במדדי המניות בוול סטריט. כלכלנים בכירים מסבירים מה עומד מאחורי ההחלטה הנוכחית ואיך היא עשויה להשפיע גם עלינו.

● על רקע האינפלציה הגבוהה: הפד מקפיץ את הריבית בארה"ב בעוד 0.75%
● תשואת אג"ח הממשל לשנתיים מזנקת לשיא מאז 2007
● התחזקות הדולר גוררת משברים כלכליים בכל העולם

"הפד העלה את הריבית בהתאם למרבית הציפיות, והעלה משמעותית גם את תחזיותיו לריבית בשנים הקרובות - מעריך עתה כי הריבית תעלה עד לרמה של 4.4% בסוף 2022 (3.4% בתחזית הקודמת מחודש יולי), 4.6% בסוף 2023 (3.8% בתחזית הקודמת), 3.9% בסוף 2024 (3.4% בתחזית הקודמת) - אינדיקציה לכך שבדומה לדברי יו"ר הפד, פאוול, לאחרונה - גם מרבית חברי הפד מעריכים כי הריבית תיוותר ב'רמה מרסנת למשך תקופה ארוכה'", מסביר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים.

הוא מוסיף כי "בנימה מעודדת יותר לשווקים, תחזית הפד לריבית בסוף 2025 עומדת על 2.9% והתחזית לריבית הארוכה הניטראלית נותרה ברמה של 2.5%. בדומה לפד - גם השוק מעריך עכשיו כי הריבית תעמוד בסוף השנה על כ-4.3%. הפד מעריך כי ליבת האינפלציה (Core PCE) תעמוד בסיכום שנת 2023 על 3%-3.4% (עדיין מעל ליעד הפד) - עובדה המסבירה את הערכותיו כי (חרף החששות הגוברים ממיתון בארה"ב ובאירופה בשנת 2023) - הפד לא מניח כי יוריד את הריבית ב-2023״.

ומה צפוי בהודעות הבאות? לדברי שפריר, "פאוול ציין כי חציון התחזיות הריבית מעריך אמנם כי הריבית תעלה בעוד 1.25% בשנת 2022 לכ-4.4% (הערכה התומכת בהעלאת ריבית של 0.75% בחודש נובמבר ו- 0.5% בדצמבר 2022), אך במקביל אמר כי "הרבה" מחברי הפד חוזים כי הריבית תעלה "רק" בעוד 1% במצטבר בשתי הפגישות הקרובות. השווקים מתמחרים עתה כי הריבית תעלה בשתי הפגישות הקרובות ב-70 נקודות בסיס וב-46 נקודות בסיס, בהתאמה".

שפריר מעריך כי התחזיות החדשות של הפד יובילו גם את בנק ישראל להעלות את תחזית הריבית לשנה הבאה לכ-3.5% (לעומת 2.75% בתחזית הנוכחית).

בנק ישראל לא חייב להעלות את הריבית

הראל גילאון, מנכ"ל משותף באופנהיימר ישראל, מעריך כי מדובר במהלך שהמטרה שלו הרבה יותר רחבה מאשר מלחמה באינפלציה. "מדובר בקופי פייסט מההצהרה מחודש יולי. הנוסח דומה מאוד. אמנם הפד לא הפתיע את השוק, אבל האירוע הזה להערכתי גדול יותר. הבנק המרכזי לקח את האינפלציה והחליט בעזרתה לגמול את השוק מההרחבה הכמותית שהחלה ב-2008", הוא אומר. לאחר הודעת הריבית, המדדים בוול סטריט איבדו גובה וירדו בכאחוז אחד, חזרו לעליות קלות. גילאון מסביר זאת בכך שהפד לא היה אגרסיבי ביחס לציפיות, ובשוק מצפים ומקווים שהאינפלציה תרד.

לדברי גילאון, "לא בכל האינפלציה הריבית יכולה לטפל, והקולות מסביב מתחילים להיות קשוחים. 'נביאי הזעם' כמו רוביני ואחרים הולכים ומתרבים. הבנק המרכזי חדור מטרה להכות את האינפלציה גם במחיר של מיתון אפשרי אבל גם במטרה לגמול את השוק מכמויות הכסף הגדולות שהוא התרגל אליהן. עכשיו המבחן הגדול שלו ורק בחודשים הקרובים נדע אם הוא מצליח. כמויות הכסף האדירות שנשפכו בקורונה, הבעיות הגדולות בשרשרת האספקה, והמלחמה באוקראינה הובילו לשינוי דיסקט והבנה שצריך לשנות את המדיניות. הפד רוצה לגמול את השוק מהכסף הזול ואף אחד לא יודע איך הניסוי הזה ייגמר".

ומה להערכתו יהיו ההשלכות על בנק ישראל? גילאון מציג עמדה חריגה יחסית וטוען שהוא לא ממש חייב להעלות גם הוא את הריבית בהודעה הקרבה ב-3 באוקטובר. "עליית המדד נעצרה בינתיים. אנחנו ניצבים לפני בחירות ואם בממשלה ירצו לבלום את האינפלציה אפשר יהיה לעשות את זה דרך הורדת מס הבלו. מדד ספטמבר גם הוא צפוי להיות נמוך, כמו מדד אוגוסט שהיה שלילי. אני לא בטוח שצריך לרוץ בעקבות הבנק המכרכזי של ארה״ב. זה נכון שהדולר יעלה קצת אבל זה לא בהכרח רע. לבנק ישראל יש יתרות מט״ח גדולות וגם היצואנים ירוויחו מכך".

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, מעריך כי "להודעת הפד יש ככלל השלכות עקיפות גם על בנק ישראל, שאימץ את מדיניות הקדמת העלאות הריבית (front loading) ששוררת ברוב העולם ולכן המהלך של הפד הערב מגדיל את הסיכוי שהריבית תעלה גם כאן, ככל הנראה ב-0.5%".