הוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל צפויה להתפזר מבלי להגיע להסכמה על המלצות - כך מסתמן בעקבות מחלוקת בין משרד האוצר לבנק ישראל סביב שאלת הבלעדיות של הבנק המרכזי בפיקוח על הבנקים והסמכויות החדשות שיקבלו בבנק בתמורה לוויתורים. יו"ר הוועדה, מנכ"ל האוצר רם בלינקוב וחלק מהחברים האחרים ביקשו להוציא מידי בנק ישראל את האחריות על התחרות בענף הבנקאות ולהעבירה לגוף אחר, שיוקם על בסיס שילוב כוחות בין רשות שוק ההון והרשות לניירות ערך. כעת, אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, התוכנית שעליה עבדו בממשלה במשך כשנה למעבר למבנה פיקוח דו-ראשי - תועבר לגניזה.
לפי ההצעה של בלינקוב, במקביל להקמת הרגולטור החדש לטיפול בתחרות, היה מקבל בנק ישראל סמכויות לפיקוח על היציבות גם בחברות הביטוח. אולם בלינקוב לא הסכים לדרישת הבנק המרכזי, לקבל בנוסף את אחריות ליציבות קרנות הפנסיה. לפי מתווה יו"ר הוועדה הפנסיות היו נותרות בשלב ראשון בידי רשות שוק ההון ולאחר מכן עוברות ככל הנראה לידי רשות הפיקוח החדשה שתוכננה לקום.
"לאור המבוי הסתום אליו נקלעו דיוני הוועדה בישיבותיה האחרונות, ולאור מיצוי הדיונים בנושאים שבמחלוקות, איני רואה צורך בהימשכות ישיבות הוועדה ללא קבלת הכרעה של הוועדה בנושאים המרכזיים שבמחלוקת", כך כתב בלינקוב במכתב ששיגר אמש (ד') לחברי הוועדה, הכוללים בין היתר את המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, המשנה ליועמ"שית מאיר לוין והממונה על התקציבים יוגב גרדוס.
בלינקוב כתב לחברים כי "הנכם מתבקשים להכריע אם לבחור בהצעה האפשרית היחידה שאני רואה שניתן לייצר סביבה הסכמה יחסית רחבה. כל הצעה אחרת תוביל לתפיסתי למגוון רחב של דעות בוועדה באופן שלא יאפשר להוציא דוח מקצועי ורציני, ועל כן הן מובילות לאפשרות השנייה המוצעת להלן".
האפשרות השנייה שעליה כותב בלינקוב היא "התפזרות הוועדה ללא הוצאת מסקנות סופיות". לדבריו, "בחירת חברי הוועדה באפשרות השנייה תוביל לסיום מידי של פעילות הוועדה. במקרה זה אפרט בפני שר האוצר את הגורמים שהובילו לפירוק הוועדה, ואמליץ בפניו על הצעדים שלהבנתי יש לנקוט בכדי לייעל את מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל".
המשמעות בפועל: מדינת ישראל תמשיך לפגר מאחורי העולם המערבי מבחינת פעילות של חברות פינטק, שאומנם מוקמות על ידי יזמים ישראלים אבל נותנות את שירותיהן בעיקר בחו"ל. גופים פיננסיים מודרניים יפלו בין רגולטורים והתחרות בין הבנקים תמשיך לדשדש.
המשנה לנגיד אביר מיהר להשיב לבלינקוב כי "על רקע הטיעונים שהוצגו לעיל, בנק ישראל לא יוכל לתמוך בהצעה כפי שמובאת במכתבו של מנכ"ל משרד האוצר".
אביר שטח את עמדת הבנק: "לאחר דיונים מקצועיים רבים, ומתוך רצון להגיע להסכמות בוועדה, הסכימו נציגי בנק ישראל לבחור את יישומו של המודל הדו-פסגתי בחלוקה לפי תחומי יציבות וצרכנות תוך ביצוע האמות נדרשות לשוק המקומי. עם זאת, ההסכמה של נציגי הבנק ניתנה בתנאי שהמודל שייושם יהיה מודל דו-פסגתי אמיתי ומלא. בפרט, נדרש להחיל באופן מלא את המודל על כלל השחקנים, הקיימים והחדשים, שהם בעלי משמעות יציבותית במערכת הפיננסית לרבות הבנקים, חברות הביטוח, בתי ההשקעות וקרנות הפנסיה".
"בנוסף, במודל פיקוחי זה חייב להתקיים מנגנון של שיתוף פעולה בין רגולטורי לצד איזונים ובלמים שיבטיחו את איתנותה ויציבותה של המערכת הפיננסית. בוועדה הייתה הסכמה, כי בסוגיות בהן מתעוררת מחלוקת בין הרגולטורים כך שהשיקולים הצרכניים-תחרותיים מתנגשים באלו היציבותיים, השיקול היציבותי גובר", הדגיש אביר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.