החל משבועיים לפני תאריך הבחירות לכנסת ועדת הבחירות משקיעה מיליונים כדי לעודד אנשים לצאת ולהצביע בקלפי.
אני אניח בצד את שאלת אפקטיביות הקמפיין (עסק בכך מבקר המדינה בהרחבה) וגם את השאלה התקציבית. אני רוצה לדבר על עצם הקמפיין.
באחת ממערכות הבחירות האחרונות, יצאה ועדת הבחירות עם קמפיין שכותרתו " אין לכם זכות לוותר על הזכות ". הקמפיין הינו קמפיין רגשי בו ילדים תוקפים את ההורים שלהם על כך שהם מפקירים אותם ונותנים לאנשים אחרים להחליט עליהם ולקבוע את העתיד שלהם. הילדים מאשימים את ההורים בכך שבוויתור על זכות ההצבעה, הם למעשה מוותרים על הילדים שלהם.
הקמפיין הזה בעייתי בעיניי. לא כי ההצבעה לכנסת לא חשובה בעיניי, ולא כי אני חושב שהמסר העקרוני של הקמפיין שגוי. אלא כי בעיניי התוצאה בעייתית.
לכל אזרח בישראל מעל גיל 18 שמורה זכות להצביע לכנסת. אולם האם קמפיין "לכו להצביע" כמה ימים לפני הבחירות הוא קמפיין חיובי? התשובה לדעתי היא לא.
אני חושב שכדאי ונכון שכמה שיותר אנשים יגלו מעורבות חברתית ופוליטית. המעורבות הזו חשובה מאוד לדמוקרטיה, כפי שהיטיב לתאר ולהרחיב בעניין זה הוגה הדעות בן המאה ה-19 אלכסיס דה טוקוויל בספרו "הדמוקרטיה באמריקה".
לא סתם יש למדינות אינטרס שכמה שיותר אזרחים ייצאו להצביע. משטר נזקק ללגיטמציה ציבורית. אחוז הצבעה נמוך מדי מעיד על אדישות כלפי המערכת הפוליטית ואף עיונות כלפי השלטון. יש מדינות שלא רק מעודדות הצבעה, אלא מחייבות את האזרחים לצאת ולהצביע בבחירות לפרלמנט. כך המצב המשפטי באוסטרליה ובבלגיה למשל. בשנת 2019 אביגדור ליברמן הכריז כי המפלגה שלו תקדם חוק חובת הצבעה. גם ח"כ מיקי זוהר מהליכוד אמר אז כי "אנו שוקלים להוסיף בין הקריאה השנייה והשלישית לחוק המצלמות את חובת ההצבעה בבחירות. מי שלא יצביע לא יהנה מתשלום עבור יום חופש". אין ספק שהצעה כזו תעלה משמעותית את אחוז ההצבעה, אך הנזק בעיניי בהצעת חוק שכזו הוא גדול מאוד.
לא חכם בעיניי לעשות קמפיין שיימינג ולחץ חברתי ומשפחתי לצאת ולהצביע, וכל שכן לא להשתמש בכלי כלכלי כדי לעודד הצבעה. המפלגות פועלות, באופן עצמאי כמובן, כדי להגדיל את היקפי ההצבעה בקרב המצביעים הפוטנציאליים, אולם לא נכון שגוף ממלכתי יעשה זאת. הרי אדם שלא מצביע, מטבע הדברים גם פחות מעורה בפוליטיקה, פחות בקי בפערים בין המפלגות ובמשמעויות ההצבעה שלו. עידוד הצבעה כזו הוא עידוד הצבעה עיוורת, אינטואיטיבית ופופוליסטית. ככל שיותר אנשים כאלה מצביעים, כך פוחת הכוח של האנשים בעלי המודעות והמעורבות הפוליטית.
שוב, כמובן שזכותו של כל אדם להצביע. אבל המדינה לא צריכה לדחוף אנשים להצביע. אם בכל זאת המדינה רוצה לעודד הצבעה, לדעתי הדבר צריך להיעשות זמן רב לפני הבחירות. המדינה צריכה לעודד אנשים להיות מעורבים בחיים הציבוריים והפוליטיים. ככל שאנשים רבים יותר ייטלו חלק בחיים הפוליטיים, כך הדמוקרטיה תהיה איתנה. תקימו עמותות, תתפקדו למפלגות, צאו להפגנות, קחו את גורלכם בידכם, תהיו שותפים בעשייה הציבורית. לדעתי מסרים כאלה צריכים לחלחל עוד בבתי הספר, החל משיעורי חברה בבית הספר היסודי ועד שיעורי אזרחות בתיכון. אבל אסור שהקמפיין הזה יהיה קמפיין געוואלד של הרגע האחרון לפני הבחירות. אי הצבעה הרבה פחות גרועה בעיניי מהצבעה לא מושכלת.
ובכלל, גם לאי הצבעה יש משמעות. גם אי הצבעה היא סוג של הצבעה. אם נפח משמעותי מהציבור בכללותו או מציבור מסוים לא ייצא להצביע, הדבר יצריך חשבון נפש מן המפלגות מדוע מצביעים פוטנציאליים שלהם נשארו בבית. הדבר אולי יאפשר הקמת מפלגה חדשה שתשכנע את האנשים המיואשים והאדישים להצטרף למפלגה הזו ולהצטרף לעשייה הציבורית.
אה, וכמעט שכחתי: צאו להצביע. רק תשקיעו מחשבה לפני כן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.