הממונה על הגבלים חושפת: מי באמת אחראי ליוקר המחיה בישראל

לכנס יחד את ארבע הרגולטוריות הפיננסיות המשפיעות במדינה זו משימה לא פשוטה בכלל. לכל אחת מהן סדר יום קדחתני, שמתחיל בשיחות טלפון בדרך לעבודה כבר בשעות הבוקר המוקדמות, ומסתיים לרוב מול המחשב בבית בשעות הקטנות של הלילה. תיאום לוחות הזמנים שלהן דמה להרכבת פאזל מסובך ומלא חלקים קטנים, אך לבסוף זה קרה: רגע לפני ראש השנה כינס גלובס סביב שולחן אחד את יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, הממונה על התחרות, מיכל כהן, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבוים וראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, לשיחה פתוחה על הנושאים הבוערים במדינה, מיוקר המחיה, דרך המחיר של המינוי לתפקיד ועד הבחירות הקרבות.

בראיון מיוחד שצולל לעומק הכלכלה הישראלית, הן החמיאו בלי היסוס לממשלה האחרונה ("עשתה המון בזמן קצר") ולשר האוצר ("תרם רבות למשק"), הסבירו למה למרות יוקר המחיה והדיור לא הכל שחור כאן, וגם הודו: יש המון עבודה לפני שנשתווה למדינות המערב שאנחנו לוטשים אליהן עיניים.

"הציבור נוהר לאפיקי מימון לא מפוקחים"

"יוקר המחיה הוא אחת הבעיות המרכזיות שמדינת ישראל מתמודדת איתן", יורה ענת גואטה את יריית הפתיחה. "והסיבות לכך אובייקטיביות: אנחנו כלכלת אי בלב המזרח התיכון, לא חלק מגוש אירופי שיכול לסחור עם מדינות שכנות. גם האתגרים הספציפיים של ישראל בתחום הכשרות והרגולציה יוצרים אתגרים מורכבים. הממשלה האחרונה עשתה מאמץ כביר, אבל ידרשו פה עוד רפורמות משמעותיות כדי שנהפוך למדינות כמו אלה שהישראלים נודדים אליהן".

בזירה של גואטה, הבורסה לניירות ערך, יוקר המחיה מתבטא בין היתר ביוקר הוצאות המימון של משקי הבית. "זה נושא כבד שמרים ראש בתקופה האחרונה בגלל האינפלציה ועליית הריבית בישראל ובעולם", אומרת גואטה. "משכנתה היא אחת ההחלטות הדרמטיות בחיי האדם. אנשים משעבדים את החיים שלהם ל-20-30 שנה לטובת בית. תנאי המימון ששוררים כרגע במשק מדרדרים את הפרט למצבים שלא חשבנו שנגיע אליהם".

על הרקע הזה רואים תופעות כמו חיפוש אחר כסף קל בבורסה. "אפשר לראות בתיקי חקירה שפתחנו ברשות ני"ע בשנים האחרונות את הנהירה של הציבור לאפיקי השקעה בלתי מפוקחים והסיכונים שהציבור לוקח על עצמו, לעיתים באופן בלתי מודע. יש את המשפט המפורסם שהדבר ששולט בשווקים הפיננסים זה פחד מצד אחד ותאוות הבצע מצד שני. כשאומרים לאנשים 'תקבלו תשואה גבוהה על ההשקעה', לפעמים הם גם לא נזהרים ומבצעים החלטות פזיזות. תאוות הבצע, בשילוב בורות פיננסית וחוסר היכולת לבצע השוואה יעילה בין האלטרנטיבות גורמות לציבור לקבל החלטות מסוכנות שבסוף פוגעות בו. בעשור האחרון כשחיינו עם ריבית נמוכה ואינפלציה נמוכה התופעות האלה התגברו".

יוקר המחיה: הזעם מופנה לכיוון הלא נכון?

כשחושבים על יוקר המחיה, הזעם הציבורי מכוון בעיקר לרשתות השיווק הגדולות שגובות מחירים גבוהים בעשרות אחוזים מהמחיר של אותם מוצרים ברחבי העולם. "יוקר המחיה הוא אמיתי ואנשים מכל השכבות מרגישים אותו", אומרת מיכל כהן. "במקומות שבהם פוגעים בתחרות יש פגיעה בצרכן, כי זה יוצר לעיתים מחיר טורפני. כל מיזוג נבחן גם מהזווית הזאת".

 מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

עם זאת, היא לא חושבת שהאש צריכה להיות מופנית דווקא לקמעונאיות המזון: "יוקר המחיה הוא תוצר של הרבה גורמים ושרשראות האספקה הרבה יותר מורכבות ממה שהצרכן יכול לדמיין. ההתייחסות למונופולים כאשמים תופסת בשיח הציבורי מקום הרבה יותר רחב ממה שבאמת קורה בשוק. רוב העיסוק בתקשורת נעשה בתחום המזון, אבל זה לא תמיד הם, וזה מאוד מורכב".

עבור הציבור זה פשוט: הוא רואה שמחיר הפסטה גבוה ממחירה בלונדון.
"בתחום הקמעונאי יש לנו הרבה רשתות מזון והשוק פחות ריכוזי. הבעיה שאנחנו מזהים נמצאת יותר בתחום ספקי המזון, שם יש ריכוזיות. זה גם תחום שסובל מהמון רגולציה שצריך לטפל בה ולהקל כדי שיוכלו להיכנס מתחרים".

בזירה של מיכל רוזנבוים יוקר המחיה מתחבר לתחומי התשתיות, וליתר דיוק להעדר תשתיות כמו המטרו וקווי הרכבת הקלה שמתעכבים בזמן שבעיית הפקקים מחריפה. "אחד הפקטורים שנידונים כל הזמן זה השקעה בתשתיות. כשיהיו לנו רכבות מתפקדות יותר, כבישים נוחים יותר ותחבורה ציבורית נוחה יותר, זה יאפשר מעבר של יותר אנשים לפריפריה - מה שיוריד גם את יוקר המחיה והדיור".

מדברים על זה כבר 50 שנה.
רוזנבוים: "אין לי נוסחת קסם. יש קבוצה של חברות תחבורה שעובדות על שיפור המצב, ובימים אלה אנחנו מקיימים דיונים משמעותיים לגבי איך יתנהל המטרו. במרבית חברות התחבורה יש שיפור משמעותי בתפקוד כבר היום. גם ברכבת, נת"ע מתקדמת במהירות אדירה. בנושא הדיור, יש לנו את חברת דירה להשכיר שיש לה המון אתגרים והיא רחוקה ממימוש הפוטנציאל שלה עדיין, אבל ככל שהיא תתקדם היא תוכל להשפיע על מחירי הדיור".

"אחריות נוספת שנמצאת לפתחנו זה פתיחת השוק לתחרות במקומות שבהם אין יעילות כלכלית או הצדקה לאומית להחזיק חברות ממשלתיות, כמו המכירה של הדואר, רפורמת הנמלים, הכנסה של שותפים לחברות ממשלתיות או פירוק המונופול של חברת חשמל. אלה רפורמות שפותחות את השוק לתחרות ומעודדות צמיחה של המשק והורדת המחירים לצרכן. נושא נוסף הוא טיפול בעמידה בלוחות זמנים של פרויקטים, ובתקציבים".

רוזנבוים מתארת את הדרך בה היא רואה את החברות הממשלתיות: "ציבור המשקיעים שאני אמורה להגן עליהם הם משקיעים פסיביים. אני צריכה לייצג את הציבור כבעלי מניות. כל אחד מאיתנו מושקע בחברות הממשלתיות בין אם הוא רוצה ובין אם לא. האתגר שלי הוא להביא את הביצועים של החברות הממשלתיות להיות לא פחות טובים מחברות ציבוריות. הרצון הוא לאתגר אותן מבחינת הפעילות, רווחיות והתשואה להון".

המטרות הללו קיימות שנים, ובתחושה הציבורית הכל רק הפך יותר גרוע.
"אני חולקת על זה אולי זו אופטימיות של תחילת תפקיד אבל אני חושבת שהדברים משתפרים משמעותית. קל להיות ציני ולהגיד 'לא עומדים בזמנים ובתקציב', אבל צריך להבין שפרויקטים כמו הרכבת הקלה מאוד מורכבים, וכל פרויקט דורש חקיקה ועבודה משותפת של המון גורמים שלא תמיד מוכנים לשתף פעולה כי אף אחד לא רוצה שיחפרו רכבת תחתית בחצר האחורית שלו".

את הציבור כל זה לא מעניין. הוא רוצה להיות מסוגל לקנות דירה ולא לשבת בפקק שעה בדרך לעבודה.
"הממשלה הנוכחית עשתה הרבה לטיפול בבעיות יוקר המחיה, הדיור והתחבורה. עברה הרפורמה בייבוא שתסייע להוזלת מחירים והוקצו משאבים גדולים לקדם את הפרויקטים בתחום התחבורה והדיור כדי להתמודד עם המחירים בשוק, אבל בסוף חוסר יציבות פוליטית משליך על הנושאים האלה. כדי לטפל בבעיות שורשיות צריך ממשלה יציבה לאורך זמן שיש לה יכולת להעביר חוקים בכנסת".

כהן: "אי אפשר לומר שהכול נהיה יותר גרוע. לומר שמדברים 50 שנה וכלום לא קורה זה לא נכון. צריך לזכור מאיפה התחלנו. זה נכון שיש המון תחומים שבהם המצב באירופה ובארה"ב הרבה יותר טוב ומתקדם, בטח כשמסתכלים על תחבורה, אז אנחנו בפיגור, מצד שני יש במשק הישראלי התפתחות אדירה, עם תנופה אדירה של קידום בתחבורה".

"התקדמנו ממצב הרבה יותר גרוע"

כהן מבקשת להכניס את הציבור לפרופורציות ומזכירה: "בסוף אנחנו משק צעיר. לפני 30 שנה מי בכלל נסע לאירופה כדי לדעת כמה פסטה עולה שם ומי זוכר כמה עלתה טיסה פעם לעומת המחיר היום אחרי רפורמת השמיים הפתוחים. כולנו מבינים שאנחנו נמצאים בעולם אחר. התקדמנו ממצב הרבה יותר גרוע מבחינת השפע ומבחינת מה שהיה על המדפים, וגם מבחינת הייצור הישראלי ובטח מבחינת הייבוא, ואיזה מותגים אנחנו יכולים לקנות. פעם היינו צריכים לנסוע לחו"ל כדי לקנות אדידס. המצב לא אופטימלי ויש עוד המון מה לעשות, אבל חייבים לראות גם איזו התקדמות אדירה עשה פה המשק".

המחיר של חוסר היציבות הפוליטי

רוב הרגולטוריות שיושבות סביב השולחן מונו בתקופת ממשלת בנט-לפיד, כלומר במהלך 2022. רק גואטה, שנכנסה לתפקיד בינואר 2018, כבר צברה ותק משמעותי כרגולטורית, עם לא מעט ממשלות. "שברתי שיא גינס של כל הרגולטורים", היא צוחקת. "חמש שנים, חמש מערכות בחירות, ושלושה שרי אוצר. לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות אבל הנה אנחנו כאן. לצערי הקדנציה שלי התאפיינה באי יציבות פוליטית שלא אפשרה רצף של חקיקה. לכן, דווקא בתקופת הממשלה האחרונה, אף שכיהנה רק שנה, קידמנו נושאים רבים וגם הצלחנו להשלים את הרפורמה המשמעותית ביותר במסגרת בנקאות פתוחה ולאפשר שירותי מידע פיננסי לציבור".

גם על שר האוצר, אביגדור ליברמן, יש לגואטה רק דברים טובים לומר: "העבודה עם השר וצוותו במהלך השנה האחרונה אפשרה לי לראות שגם פוליטיקאים יכולים להיות אנשי מקצוע מצוינים וענייניים".

המחמאות לממשלה ולליברמן לא נעצרות בגואטה. "שר האוצר הוביל הרבה מאוד רפורמות בתקופה קצרה", אומרת רוזנבוים. "הממשלה הספיקה הרבה מאוד ותרמה לטיפול בחלק מהחולאים הקשים שיש במשק".

כהן מוסיפה: "עניין הורדת המכסים והרגולציה שלא צריך, אלה דברים שלא היה קל להעביר. הרפורמות שעברו בחוק ההסדרים אלה דברים ששנים רצינו להעביר אותם. ייבוא והסרת חסמים זה נושא שקיבל יותר תשומת לב בממשלה הזו יחסית לקודמותיה. התחושה שלי בתקופה האחרונה זה שהממשלה הייתה מוכנה לעשות ולא רק לדבר".

כעת, ארבעתן עומדות שוב בפני מערכת בחירות. "היכולת להעביר חקיקה מאוד-מאוד מאתגרת בשנים האלה", אומרת גואטה. "בסוף זה נוגע בחיים של כולנו. רפורמה במכסים, תחרות בתחבורה, רפורמות בשירותים פיננסיים - כל דבר כזה נוגע בכיס של כולנו ובתהליכים שבהם רפורמות מעוכבות החזקים מתחזקים יותר והחלשים נחלשים יותר או נכחדים. זו ההשפעה של חוסר היציבות הפוליטי".

 ענת גואטה, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: כדיה לוי

"בגזרת החברות הממשלתיות", מספרת רוזנבוים. "העדר תקציב מדינה משליך על הפעילות, אך חלק מהאג'נדה שלי זה לעודד את הרווחיות ואת העצמאות, כדי להפחית את התלות.

"מצד שני, תקופת בחירות יכולה להיות הזדמנות לגבש את הרפורמות הבאות. מיניתי עכשיו את הוועדה לרפורמה בחברות הממשלתיות, בראשות רקפת רוסק עמינח, ואני מקווה שבעוד חצי שנה הם יניחו בפניי דוח שיהיה בסיס לאיך ממנים דירקטורים בחברות ממשלתיות".

עודף התקנים והתפקיד של רשות הרגולציה

אם בצד אחד של המטבע יש חשש מקיפאון חקיקתי בתקופת בחירות, הצד השני של הוא חשש מאובר-רגולציה. ה-OECD ומדדים בינלאומיים שונים מצביעים על כך שישראל מפגרת מאחור בהשוואה למדינות המתקדמות באיכות המערכת הרגולטורית שלה. "זו בעיה ידועה בשווקים שונים. כמות הרגולציה שאיתה צריך להתמודד מי שעוסק בתחום המזון בישראל היא מטורפת", אומרת כהן. "זו בעיה שקיימת גם בהיבטים של מוצרי ספורט. למשל לכובע ים בצבע כחול צריך לעשות בדיקות שונות מאשר לכובע ים בצבע ורוד, וצריך לעמוד בתקנים שונים אם רוצים להוסיף עיצוב חדש או להביא קסדת אופניים גם בצבע ורוד זוהר ולא רק בצבע שחור. על כל שינוי כזה אתה מתחיל סאגה חדשה של אישורים ותקנים".

מה צריך לעשות?
כהן: "במדינות שאנחנו סומכים על השמירה שלהם על האינטרסים הבריאותיים והבטיחותיים של האזרחים, יש מקום לשקול פעמיים אם זה נחוץ כאן.

"יש רגולציה נדרשת ויש היבטים שהם יותר חשובים מרק להוזיל את הליך הייצור, בוודאי, אבל בישראל אנחנו רחוקים מסוף הדרך. לאחרונה הממשלה עשתה רפורמה רק כדי לאפשר לרב מעיר אחת לתת תעודת כשרות לעסק בעיר אחרת, וגם זה נתקל בהמון קשיים. זה קצה הקרחון בהסרת חסמים בתחום הכשרות. צריך להקל איפה שאפשר. אנחנו רוצים מוצרים כשרים אבל חייבים להקל ולהגמיש".

"מאוד חשוב שיהיה גוף שיאגד את כל הנושאים של הרגולציה כדי שהחברות הממשלתיות לא ימצאו את עצמן בעודף רגולציה כי היא פוגעת בתפקוד ובביצועים היומיומיים", מוסיפה רוזנבוים. "התיאום בין הרגולטורים הוא נושא חשוב ומרכזי".

 מיכל רוזנבוים / צילום: כדיה לוי

בממשלה האחרונה ניסו לעשות בדיוק את זה, לאחד את כל הרגולטורים תחת גג אחד - "הרגולטור של הרגולטורים", שאמור היה לעשות סדר, לוודא שיתקיים שיתוף פעולה בין הגופים השונים ולבטל או לחסום רגולציה מיותרת. התוכנית השאפתנית הצטמצמה להקמת רשות רגולציה שתספק שירותי ייעוץ והדרכה למשרדי הממשלה.

"ביקום של מארוול יש גיבורי על. איירון-מן, וקפטן אמריקה, הם יכולים להתאחד ולהציל את העולם. אבל אנחנו לא חיים ביקום הזה", אומרת אוסטרוביץ'-לוי. "כולנו חיים תמיד בסוג של אי ודאות וצורך להכריע בין אלטרנטיבות שאף אחת מהן לא מושלמת. אני לא יודעת אם רגולטור-על יכול לעשות עבודה טובה יותר משורה של רגולטורים מקצועיים שמתמחים בתחומם".

אולי זה היה מונע רגולציה כפולה ומכבידה.
אוסטרוביץ'-לוי: "אני חושבת שיש מקום לתת לרגולטורים סמכויות מקבילות כדי להימנע מוואקום".

נשים משלמות מחיר אישי כבד

רגע לפני שאנחנו נפרדות והרגולטוריות חוזרות לסדר היום העמוס שלהן, קשה שלא להתייחס לעובדה שכל היושבות סביב השולחן וממלאות תפקיד כלכלי בכיר במשק - הן נשים. אוסטורוביץ'-לוי וכהן החליפו נשים שכיהנו בראש הרשויות אליהן מונו, וגם ברשות ניירות ערך כבר כיהנה אישה לפני גואטה (מירי כץ, 1997-2001), אבל רוזנבוים היא האישה הראשונה שעומדת בראש רשות החברות.

"כשאני מגיעה לחברות הממשלתיות ונפגשת עם המנכ"לים והסמנכ"לים אני עדיין נתקלת ברוב גברי", מספרת רוזנבוים. "בחברות הממשלתיות יש פערים גדולים עדיין בין נשים בתפקידי מפתח לבין גברים. מתוך 71 חברות ממשלתיות יש 6 יו"ריות ו-7 מנכ"ליות. זה נתון שהוא מדאיג בעיניי. אחד המינויים הראשונים שלי כשנכנסתי לתפקיד היה של מאיה ליקוורניק ליו"ר נת"ע, וזה נתקל בהמון קשיים ומחסומים. נאבקתי על זה. זה היה מינוי של שרת התחבורה, אבל היה צריך להפעיל מנופי לחץ כדי שניתן יהיה למנות אישה, שהיא מוכשרת ומקצועית, לתפקיד. אז אפשר לומר שהמצב משתפר בחברות שונות אבל לא מספיק".

את פועלת למינוי נשים?
רוזנבוים: "אני לא חושבת שצריך לבחור אישה בגלל שהיא אישה. אבל צריך לאפשר לנשים להגיע לשולחן של אלה שבוחרים את בעל התפקיד. בנבחרת הדירקטורים ראינו תהליך מדהים: הגישו 12 אלף מועמדים ומועמדויות - 70% גברים ו-30% נשים, ולמרות זאת אנחנו מייעדים במכסות 50% נשים ו-50% גברים בנבחרת. הצבתי יעד עד סוף הקדנציה להגיע ל-45% תפקידי הנהלה בכירים שמאוישים על ידי נשים".

למה בישראל 2022 עדיין צריך להילחם על זה?
גואטה: "מיניתי יותר נשים מגברים בקדנציה שלי ולא בגלל שהן נשים, אלא פשוט כי הן היו יותר מתאימות מהגברים שניגשו לתפקיד. באופן כללי אפשר לומר שכדי שאישה תבחר לתפקיד בכיר היא צריכה להיות מצוינת, אבל גבר בינוני יכול להיבחר לתפקידים הללו בקלות. היום שבו נשים בינוניות יצליחו להיבחר לתפקידים בכירים יהיה היום שבו אפשר לעצור ולהפסיק לדבר על זה, אבל היום הזה רחוק מאוד".

ואי אפשר שלא לדבר גם על המחיר שמשלמות אותן נשים שכבר מצליחות להתברג למשרות הבכירות. "לי ברור מעל כל ספק שנשים משלמות מחיר אישי כבד כשהן מקדמות את הקריירה שלהן", אומרת גואטה.

 עילית אוסטרוביץ'-לוי / צילום: כדיה לוי

"לצערי אני מאוד מסכימה עם ענת", אומרת אוסטרוביץ'-לוי. "כמעט בלתי אפשרי לנהל קריירה ערכית ומשמעותית וחיי משפחה מבלי להקריב קורבנות בדרך. אני בת מזל ויש לי המון מעגלי תמיכה שאני אסירת תודה עליהם. יש לי הורים תומכים, בן זוג שדוחף אותי ותומך בי ושותף מלא לחיים, בנות מדהימות שמגיל צעיר מאוד מבינות שאמא רוב הזמן עובדת, אחות, קרייריסטית בעצמה, שעוזרת לי בלי סוף וכמובן מעגלי תמיכה בתשלום. יש להתנהלות שלי בחיים מחיר, כלכלי ואישי"

כאילו מישהו ניסה לתזמן את זה, בדיוק באותו רגע שמדברים על איזון בית-עבודה מיכל כהן עונה לטלפון מהילדים, שלא מצליחים להפעיל את התנור כדי להכין ארוחת ערב. "אני הרבה פחות בבית. זו התמודדות ובחירה", היא אומרת תוך שיגור הסבר לילדים. "אצלנו האבא נמצא יותר ממני בבית. אני לא בטוחה שחייבים לעשות את הוויתור שאני עשיתי. החוכמה האמיתית היא לעשות את זה בצורה יותר מאוזנת. אבל זה קרב מאוד גדול שאני לא יכולה לומר שניצחתי בו".

עו"ד מיכל רוזנבוים, ראש רשות החברות הממשלתיות

אישי: בת 47, בזוגיות, אם לשניים. בעלת תואר שני בניהול ומדיניות ציבורית, במשפט מסחרי ובנדל"ן
מקצועי: מונתה באפריל השנה. לפני כן כיהנה כדירקטורית במקורות ובנתיבי איילון, וניהלה משרד עורכי דין לליווי גופים ציבוריים מהגדולים בשוק. במסגרת עבודתה בתור היועמ"שית לאיגוד התאגידים העירוניים הובילה את רפורמת השכר

עו"ד מיכל כהן, ראש רשות התחרות

אישי: בת 51, נשואה ואם לשלושה. בעלת תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון בכלכלה
מקצועי: מונתה לתפקיד בינואר השנה. החלה את דרכה במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. בהמשך כיהנה גם כיועמ"שית רשות התחרות, מ"מ הממונה על התחרות וסגנית היועץ המשפטי לממשלה (פלילי ואזרחי)

עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

אישי: בת 42, נשואה ואמא לשתיים. בעלת תואר ראשון ושני במשפטים
מקצועי: מונתה במאי 2022, לפני הייתה חוקרת באוניברסיטת DUKE בארה"ב, עוזרת משפטית לשופט העליון יורם דנציגר, סגנית יועצת משפטית ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וייעצה בתחום הלבנת הון לבנק הבינלאומי, משרד רה"מ, ופייסבוק ישראל

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך 

אישי: בת 55, אם לשניים וסבתא לארבעה. בעלת תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון מקצועי
מקצועי: מונתה לתפקיד בשנת 2018. לפני כן כיהנה כחברת מליאה ברשות לניירות ערך ובתפקידים בכירים במגזר העסקי, בהם מנכ"לית משותפת בחברת ארקו החזקות ושותפה ומנכ"לית בחברת אנטרופי שירותי מחקר כלכלי בע"מ