מנכ"ל משרד האוצר: "הדיור הוא לא הסוגיה העיקרית ביוקר המחיה, לרוב הציבור יש דירות"

ערב קיום הראיון, מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב עבר חוויה שהותירה אותו נסער. באירוע "אוצר על הבר", בו הגיעו בכירי המשרד לשוק הפשפשים ביפו כדי לשוחח עם הציבור, פוצצו מפגינים את הופעתו. הם מחו על מדיניות "קמצנית", לשיטתם, וקראו לפתוח את קופת המדינה למגוון מטרות. התקרית הסתיימה רק לאחר התערבות משטרתית ובלינקוב עזב בלי לפתח שיח עם הקהל. "האלימות שהייתה גורמת לך למחשבות על איפה אתה רוצה לחיות", אומר המנהל למוד הקרבות, שהעימות עם חבורת צעירים משולהבים הוציא אותו משלוותו.

"רצינו להשתמש בעודף ההכנסה, החוק לא מתיר"

הציבור רואה שקופת האוצר מתמלאת מהכנסות מיסים אבל לא מרגיש שהכסף חוזר אליו. יכול להיות שהפער מסביר את הצעקות?
"יש פער, חלקו אמיתי וחלקו מדומה. מדומה כי השימוש בכרטיסי אשראי נמצא בשיא השיאים בחודשים האחרונים. יש חגיגת צריכה גדולה מאוד. אי אפשר במהלך שנה שוטפת, שלא לדבר על שנת בחירות, להשתמש בעודפי הכנסות לצערי הרב. זה מה שאומר החוק. למרות זאת, עשינו כמה וכמה דברים. הקלנו מאוד על משלמי מס הכנסה והרחבנו את נקודות הזיכוי, במיוחד למשפחות צעירות, בהיקף של כמה מיליארדים. הגדלנו לזכאי הבטחת הכנסה וליוצאי שואה את התשלומים ב־2,000 שקל בחודש. עשינו שורת פעולות שכל כולה הרחבת ההכנסה הפנויה לחלק גדול מהציבור".

אתה חושש מאובדן אמון הציבור בפקידות האוצר?
"פקידי האוצר, ואני גאה להיות פקיד אוצר, לא מפחדים מקבוצות לחץ ולא שהדרג הפוליטי יתקוף אותם. מעניינת אותם רק טובת הציבור. ברור שהתדמית נפגעת ציבורית כשדרג פוליטי תוקף אותם. לדעתי, פוליטיקאי שתוקף את בכירי האוצר עושה טעות גדולה מבחינתו וגם מבחינת העובדות".

באגף תקציבים מייעדים את העודפים הנדירים שהצטברו השנה, 33 מיליארד שקל, בעיקר להחזר חובות. בלינקוב מגלה שרצה לאפשר שימוש נרחב יותר למימון תוכניות שונות. ביניהן הורדת מס הבלו על הדלק, שצפויה לעלות למדינה יותר ממיליארד שקל, ונשענה בסוף על דיבידנדים שמשכה המדינה מחברות ממשלתיות. "התכוננו להגיש הצעה לשינוי החוק, באופן שיאפשר לנו להשתמש בעודפי הכנסה ואז הגיעו הבחירות. נהיה לה ריח לא טוב. חשבנו שנכון לאפשר את זה מעל גידול מסוים, אם הכלכלנית הראשית מוציאה חוות דעת מקצועית שהגידול הזה הוא לא חד פעמי".

"הורדת הבלו הייתה דרך יחידה להקל על הציבור"

שר האוצר הודיע על הכפלת ההנחה על הדלק שעות ספורות לאחר ההודעה בחירות. הטבת המס נקבעה עד לשבועיים אחרי הבחירות. זאת לא כלכלת בחירות?
"ההצעה להפחית את הבלו עלתה על ידי הרבה לפני שהכריזו על בחירות. היא לחלוטין לא קשורה לבחירות. הדיונים בתוך המשרד בראשותי התחילו עוד שבוע קודם".

אמרת שאתה לא אוהב את ההורדה.
"אמרתי שאני לא משתגע על זה אבל אין לי ברירות. צריך לשקול בין אלטרנטיבות זה התפקיד הבסיסי של כלכלן. מצד אחד, לא מאפשרים לי להשתמש בעודפי הכנסות. מצד שני יש עלייה אקסוגנית במחירי הדלק שנובעת בעיקר מהמלחמה באוקראינה. מצד שלישי יש גידול בלתי צפוי בהכנסות מדיבידנדים שבהם כן מאפשרים להשתמש מבחינת חוק התקציב. אמרתי, בואו לפחות ניתן בחזרה לחלק מהאזרחים, למרות שיש להורדת הבלו השלכה רוחבית משמעותית, כי למשל זה מאפשר לנו לדחות עליית מחירים בתחבורה הציבורית. אמרתי שלפחות נעשה את זה, אבל זאת טיפה בים.

 שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

"התמודדנו עם אינפלציה בלתי סבירה והתקשנו. חשבנו שהציבור לא צריך לסבול אותה, בייחוד שהיא זמנית. זאת הדרך היחידה, באופן מתסכל, כשאתה רואה שיש לך גידול בהכנסות והחלק המשמעותי בו קבוע, אבל אתה לא יכול לעשות בו שימוש, כי לא חשבו על זה כשחוקקו את חוק התקציב".

יש באוצר גם פסימיים יותר שהעריכו שקצב ההכנסות של השנה האחרונה לא יימשך לאורך זמן.
"קיימנו היום דיון חודשי על הכנסות והוצאות המדינה (באוגוסט נרשם גירעון חודשי של מיליארד שקל ונשבר רצף העודפים - נ"ס וא"ד). אמרתי שיש מקום לאופטימיות, אחרי גידולים כמעט אקספוננציאלים לפני שנה, אנחנו ממשיכים לגדול. אומנם, בקצבים נורמליים. זאת אומרת, שחלק משמעותי מהגידול הוא פרמננטי".

"נצטרך לשקול החזרת מחירי הסולר לפיקוח"

במסגרת השיח על הדלק, מפתיע בלינקוב עם בשורה לנהגים בכלי רכב המונעים בדיזל: "מחירי הסולר מטרידים אותנו. זה יכול להגיע להפרש של שני שקלים לליטר לעומת הבנזין. נצטרך לשקול הכנסה שלהם לפיקוח". הפיקוח על מחיר הסולר הוסר ב־2006 ונותר על הבנזין.

בשבוע הבא יחגוג 67. לא נראה שהוא מתכנן לצאת לפנסיה בקרוב, אך יש סיכוי סביר שאת דרכו באוצר יסיים בחודשים הבאים. הפעם סופית, אחרי שלוש קדנציות לאורך 40 שנה. בלינקוב גדל באגף תקציבים בשנות ה־80', חזר כראש האגף לכהונה קצרה אך סוערת ב־2008 - ובאמצע השנה שעברה הגיע בשלישית למשרד, הפעם כמנכ"ל. בלינקוב "לא מוציא מכלל חשבון" שיישאר בתפקיד גם אם תוקם ממשלה חדשה. אולם, מנכ"ל נחשב למשרת אמון של השרים. הוא מונה על ידי ליברמן, שהסיכוי שיישאר שר האוצר בממשלה חדשה מוערך כנמוך. בלינקוב לא מודאג' יש לו לאן ללכת. הראיון נערך במשרדו הפרטי במגדל משרדים בתל אביב. "אתם רואים איפה אנחנו יושבים. זה המשרד שלי. כשאני חוזר, יש לי ממה לחיות, יש לי עם מי לעבוד ויש לי מה לעשות". בינתיים, שולחנו עמוס בתוכניות ורעיונות, לא ברור כמה מהן יספיק להוציא לפועל.

"מחירי הדיור הם לא הסוגיה מספר אחת"

בראיון לגלובס לפני שנה הבטחת להוציא לפועל תוכנית לטיפול בעליית מחירי הדיור. מה קרה מאז?
"הכנו תוכנית מקיפה. נכון שבמבחן מחירי הדיור, היא עוד לא באה לידי ביטוי. אבל הפתרון העיקרי הוא הגדלת ההיצע ואנחנו רואים היום תוצאות מבחינת העלייה בשיווק קרקעות, בהתחלות בנייה וכו'. אני חייב להגיד שלא היינו מודעים לעומק הפיגור בתכנון שקרה פה כתוצאה מזה שלא היו ממשלות יציבות והסתמכנו על תקציבים המשכיים".

מחירי הדירות זינקו בשנה האחרונה ב־17.9%, הקצב המהיר ביותר זה 13 שנה. זה לא מפריע לבלינקוב להיות אופטימי משהיה לפני שנה. אז אמר לגלובס ש"יהיה נאיבי לחשוב שנוריד את מחירי הדיור". עכשיו ירידה מסוימת כבר נראית לו ריאלית: "אני משוכנע שאם תקום בבחירות ממשלה יציבה ונמשיך בקצב הקיים, נראה עצירה מוחלטת של עליית מחירי הדירות. אולי אפילו ניגע בירידה. כבר עכשיו רואים ירידה בהיקף העסקאות וירידה בהכנסות ממס רכישה. זה יבוא לביטוי במחירי המגרשים".

לצד הגדלת היצע הדירות, מונה בלינקוב כלים משלימים לטיפול בבעיית הדיור ומציין כי "אחד החשובים ביותר מקבל סוף סוף טיפול בחודשים האחרונים, וזה הריבית".

נגיד בנק ישראל התראיין לאחרונה בטלוויזיה והסיר מעצמו כל אחריות למחירי הדיור. הוא טען שזאת אחריות בלעדית של הממשלה.
"כשהגעתי לתפקיד, החלטתי שאני לא אדמה לחלק גדול מקודמי ולא אתכתש עם הנגיד ובנק ישראל בתקשורת. אני לא מבקר אותם על החלטות הריבית. הריבית היא השדה שלהם. אני שמח שהעלו אותה ויש מצב שהם ימשיכו בכיוון. אבל להגיד שאין קשר בכלל בין הריבית לבין המחירים במשק בכלל, לאו דווקא דיור? הרי התפקיד העיקרי של בנק ישראל ושל בנקים מרכזיים בכל העולם, אנשים לא מודעים לזה, הוא יציבות המחירים במשק. הדרך לטפל במחירים היא באמצעות הריבית".

אתה מסכים שהדיור הוא הסוגיה מספר אחת מבחינת יוקר המחיה שמעיק על משקי הבית?
"זאת סוגיה חשובה מאוד, אבל לא מספר אחת, מרבית משקי הבית לא סובלים מיוקר הדיור בגלל שהם כבר נמצאים בדיור. יוקר הדיור מטריד מאוד את השוכרים ואת אלה שרוצים לקנות, אבל הם לא הרוב. יוקר המחיה השוטף מאוד מעיק על הציבור. מזון זו הוצאה גדולה מאוד שמעיקה, וגם ביטוח, בנקאות, רכב ועוד".

"להפסיק עם טירוף היבוא הבלעדי, גם ברכב"

אתה ראש הצוות לטיפול בריכוזיות בענף המזון. איך מטפלים?
"הייתה לנו שורת חוקים לחוק ההסדרים, שנעצרה בגלל הבחירות. אנחנו מאוד מוטרדים ממבנה הענף, נעשו מיזוגים רבים מדי בעיניי ב־20 השנים האחרונות. הם התאפשרו בגלל לקונות בחוק. היום, למשל, רשת קמעונאית גדולה יכולה לרכוש רשת קמעונאית קטנה, בתנאי שזו משווקת רק מזון אורגני. אני רואה בזה בעיה, כי במקום לתת לרשת האורגנית להתפתח לדברים נוספים ולהפוך למתחרה מסוימת ברשת הגדולה, ובמקום לתת לגדולה להיכנס לתחום האורגני, בולעים את הרשת הקטנה. אנחנו לא אוהבים את זה ולא נסכים לכך".

מה דעתך על יבואנים בלעדיים?
"אנחנו רוצים לטפל בייבוא הבלעדי ולהפסיק עם הטירוף הזה. לא נסכים שמוצרי היגיינה בינלאומיים יימכרו בארץ במחיר שגבוה בעשרות אחוזים מבאירופה. לא נסכים עם זה לאורך זמן. כמו שברפורמה שעשינו בשנה שעברה אסרנו על הערמת קשיים על יבוא מקביל, נרחיב את זה למקומות רבים, כולל שוק הרכב".

כבר נעשתה רפורמה בענף הרכב, יש בו לא מעט שחקנים, אנחנו רואים שטף של מכוניות חשמליות חדשות מגיעות לישראל - ובכל זאת המחירים רק עולים.
"עד שלא יהיו מספר ספקים לאותו מותג נתקשה לראות ירידת מחירים".

יש הסבר אחר. מס הקנייה.
"ברור שהמיסוי, שעליו אי אפשר לוותר אם לומר ביושר, מהווה מרכיב מרכזי במחיר המכונית. עדיין אני מעריך שרמת הרווחיות בענף היא מה שנקרא בכלכלה 'מעל הסביר'".

גם על מזון אי אפשר להוריד את המס? יש מדינות לא מעטות בעולם שבהן אין מע"מ על מוצרי מזון.
"מספיק שיש את הדבר המעוות, המקומם והפרוטקציונרי שקוראים לו פטור ממע"מ על פירות וירקות. כשאתה הולך למסעדת יוקרה ב־300 שקל, תקבל פטור ממע"מ על העגבניות והחסה שהיא מגישה לך. זה לא נורמלי. אנחנו יודעים בוודאות שהפטור על הפירות והירקות מגיע רק בחלקו הקטן לשכבות החלשות. הצריכה יותר גבוהה כשרמת ההכנסה יותר גבוהה".

אם תגבה מע"מ על ירקות ופירות שכבות חלשות יצרכו עוד פחות.
"יצרכו עוד פחות אבל במכולת לא יהיה ניתן לקמבן. ואם יטילו מע"מ על פירות וירקות, יוכלו להוריד בחצי אחוז את כל המע"מ באופן שוויוני יותר".

"לא מעורב במינויים, החיים יותר נורמליים"

במסגרת תפקידו עומד בלינקוב בראש ועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל. המסקנות המסתמנות של הוועדה היו מעבר למודל דו-ראשי שבו רגולטור אחד יהיה אחראי ליציבות המערכת הפיננסית ורגולטור שני יהיה אמון על התחרות. אלא שאחרי קיום הראיון נודע לגלובס שוועדת בלינקוב לבחינת מבנה הפיקוח צפויה להתפזר מבלי לפרסם המלצות. המהפכה ברגולציה הפיננסית עלולה להיגנז. חזרנו אל בלינקוב כדי להבין מה קרה והוא הפנה את האשם לבנק ישראל.

"בנק ישראל לא זז מילימטר, אפילו לא הסכים להוציא מאחריותו את כרטיסי האשראי ממנו. כל מה שהצלחנו להשיג, לא מגיע לידי אפילו שיפור קטן לעומת המצב הנוכחי בעיניי", אומר בלינקוב בתסכול על עבודה בת כשנה שתרד כנראה לטימיון. נקודת מחלוקת מרכזית אחרת מול בנק ישראל הייתה איזה רגולטור יקבל לידיו את הפיקוח על הפנסיות".

הסכמת לתת לבנק ישראל סמכויות פיקוח על היציבות ברוב השוק הפיננסי, אבל לא על קרנות הפנסיה. מה היה החשש?
"הפיקוח על הפנסיה עובד טוב כיום ואני לא מוכן לשים את זה בידיים של בנק ישראל. יש הרבה חששות. כל הדבר הזה הוא תולדה של פשרה. אז כשאני כבר מתפשר בעניין של יציבות, אני לא מוכן להפקיד את מאות מיליארדי השקלים של הפנסיה בידי בנק ישראל. אין שם חשש מיציבות. אני מתערב תקציבית בהיקף עשרות מיליארדים כל שנה בנושא הפנסיות וממש לא מוכן שיהיה לי כאן עוד שחקן, זה לא יקום ולא יהיה".

בלינקוב לא סבור שהשינוי שתוכנן האיץ את עזיבת הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת. בתשובה לשאלה בנוגע למינוי מחליף קבוע רק לאחר הבחירות השיב, "כן. זה התפקיד של שר האוצר. מאז שהגעתי לתפקיד אני לא מעורב במינוי של אף אחד ואף אחת".

עמדת בראש ועדת האיתור למנהלת רשות החברות והתפטרת כמחאה.
"ממש לא מחאה. כתבתי במפורש שעזבתי בגלל עומס רב".

אבל אנחנו יודעים שהייתה מחלוקת בינך לבין השר, במינוי שהוא רצה (מיכל רוזנבוים שנבחרה לבסוף) לעומת מה שאתה לא הסכמת.
"אני לא יודע מאיפה אתם יודעים, השר לא אמור להתערב בהחלטות ועדת האיתור. הם מביאים לו המלצות. כאמור אני לא מעורב במינויים, פשוט לא עוסק בזה. לא הייתי מעורב במינוי של אף דירקטור. זה די יוצא דופן כמנכ"ל אוצר".

אולי יש מקרים שדווקא התערבות שלך חסרה, כמו משבר המינויים בחברת החשמל?
"יכול להיות. תפקיד של מנכ"ל אוצר הוא תפקיד מאוד ייחודי. אין גבול לכמות הנושאים שאתה יכול להתערב בהם ויכולת ההשפעה שלך די משמעותית. מראש החלטתי שבתחום המינויים שרווי אינטרסים ואינטריגות, אני לא רוצה לעסוק. זה מאפשר לי לעסוק גם בדברים שבעיניים חשובים יותר, וגם החיים יותר נורמליים ככה".

"גוף מוסדי מנהל 20% מהתוצר, זה מטריד"

בתחומים אחרים אתה מתערב גם כשהנושא לא בסמכותך הישירה. למשל רכישת MAX על ידי כלל. למה החלטת ששם חשוב לך לפעול?
"משתי סיבות. הראשונה היא שמשה ברקת ביקש ממני. אל תקרא את מה שכותבים החכמים מהעיתון המתחרה שלך. כשהתברר לו מה נכתב הוא כתב לי 'מביך'. (פורסם בכלכליסט שבלינקוב לחץ על ברקת להתנגד לעסקה - נ"ס וא"ד). מי ששלח אליי את ראשי מקס העולמית זה גם ברקת. לפי הצעתו הם באו להיפגש איתי. שנית, כשאתה עומד בראש ועדה לבחינת הרגולציה פיננסית ועוסק בפיננסים כמנכ"ל, אך מתבקש שתחווה דעתך. הסמכות לא שלך, אבל פה ניסו להציג כאילו אני מתערב, כשלמעשה נועצו איתי".

ולמה לדעתך העסקה בעייתית?
"בחוק המקורי כתבו שגוף מוסדי לא יכול לרכוש חברת אשראי. לצערי לא חשבו על האפשרות שיעשו מעין פרוקסי וזה בעצם מה שקרה. דבר שני, תפיסת העולם שלי היא שצריך ליצור כמה שיותר גופים במשק. הרי מה גורם לרשות התחרות לעיתים להסכים למיזוגים גדולים? הטענה של יעילות וזה נכון שגוף יותר גדול הוא יותר יעיל. אבל אני חושב שהמחיר שהמשק משלם על מיעוט השחקנים הרבה יותר גבוה ממה שהמשק מקבל תמורת יעילות.

"כשהשוק לא תחרותי, היעילות של הגופים הגדולים מיתרגמת לרווחים של בעלי המניות ולא להורדת המחירים לצרכנים. השוק שלנו קטן. יש מספר קטן של גופים מוסדיים, שכל אחד מנהל מאות מיליארדי שקלים. זה מטריד. גוף מוסדי מנהל 20% מהיקף התוצר. איזה מין דבר זה? נצטרך לטפל בכך".

הצוות לבחינת חוק הריכוזיות בראשות בלינקוב הגיש בימים האחרונים את המלצותיו, הממוקדות בהגבלת כוחם של המוסדיים. "הייתה בוועדה הסכמה רחבה אם כי לא מוחלטת, כי הממונה על שוק ההון התנגד, שהגודל של המוסדיים מטריד. יצטרכו בממשלה הבאה לבחון ברצינות את האפשרות לשנות באופן משמעותי את מבנה השוק ולהפוך אותו לבעל שחקנים יותר קטנים ותחרותי יותר", הוא אומר. "איך יעשו את זה? אני יכול לחשוב על כל מיני רעיונות, למשל שקופות גמל יופרדו".

"במו"מ עם המורים כל צד ניצל חולשות של השני"

בוא נדבר על הסכם המורים. נכנסתם למו"מ עם הרבה תוכניות יפות, למה הרבה מהן נשארו בחוץ?
"לא נכון. נשארו הרבה תוכניות בפנים".

ביקשתם להזיז 10 ימי חופשה שיתאימו לחופשות של ההורים, קיבלתם הרבה פחות. רציתם לשפר תנאים בעיקר למורים החדשים, אבל רוב המענק שלהם קוצץ כי יפה בן דויד רצתה את הכסף למורים הוותיקים.
"זה לא שהיא באה ואמרה שהיא רוצה לתגמל פחות מורים צעירים. בהתחלה היא דרשה עבורם שכר התחלתי של 10,500 שקל. בסוף סוכם על 9,000 שקל. זה משא ומתן, היה תן וקח. יכול להיות שלא היינו הכי מוצלחים ואנחנו ויתרנו על יותר. לא הייתי בחדרי המשא ומתן. חוץ מאשר לחצי שעה שאני רק יכול להצטער על איך שדלף משם בצורה שקרית (דווח שבלינקוב אמר לנציגי המורים שגם ב־6,900 שקל לחודש יגיע אנשים לעבוד - א"ד ונ"ס). אבל לפי הדיווחים שקיבלתי מקובי (בר נתן, הממונה על השכר) הייתה דינמיקה סבירה. כל צד ניצל את החולשות של הצד השני וככה זה נגמר".

החולשה שלכם הייתה פוליטית? ידעתם שבגלל הבחירות אין לכם גיבוי ללכת לתרחיש של שביתה?
"אם היינו יודעים את זה, היינו נותנים לה כל מה שביקשה. ובכלל, גם אם כל הדרישות שלנו היו מתקבלות, זאת לא הרפורמה שצריך לתחלואות במערכת החינוך. אי אפשר לעשות רפורמות גדולות בתקופת בחירות. לכן אני מאוד מרוצה שיש הסכם לטווח ארוך שנותן שקט. אי אפשר שכל שנת לימודים תיפתח ככה".

"לא מחפש לשרוד עם אף אחד. דקה אחת לא אשאר אם לא אהיה מרוצה"

מה השתנה במשרד האוצר מודל 2022 לעומת הקדנציה הקודמת שלך ב־2008־2009?
"אני דווקא די רוצה להידמות לאותה התקופה בעבר, מבחינת ההרמוניה שהייתה לנו במשרד. תפקדנו בצורה ממש חברית במשבר הכלכלי של 2008. היה לנו צוות חשיבה משותף והנהלה נהדרת. אחר כך היו תקופות לא טובות, של ריבים. זה תלוי גם בפרסונות שבמשרד".

כל מנכ"ל שהיה באוצר הביא משהו אחר. מהי תפיסת עולמך לתפקיד הייחודי הזה?
"איך שנכנסתי לתפקיד אספתי את כל ההנהלה, אמרתי להם שאני די מאמץ את הרוח של דוח קוצ'יק. אני לא רוצה להכפיף אליי את אגף התקציבים ולא רוצה לפגוע בעצמאות של החשב הכללי. אני כן רוצה שננגן יותר במנגינה הרמונית ואני חושב שדי הצלחנו. היה עכשיו משא ומתן מאוד אמוציונלי ויצרי בנושא המורים והיו שם ויכוחים מקצועיים. אמר לי אחד מראשי האגפים, 'אני מתקשה לצאת נגד האגף השני כמו שעשיתי בעבר, כיוון שהגענו ליחסי עבודה טובים וזה פוגע לי ביכולת החבלה'".

אתה קצת מצטנע, כי ליברמן אמר בעצמו שהביא אותך למשרד האוצר כדי שתהיה מנכ"ל על, מעל ראשי האגפים, ששום דבר לא עובר בלעדיו.
"עזוב אותך, הוא אמר את זה באמת בישיבה הראשונה, והוא מקבל ממני עבודת צוות ועבודת מטה על נושאים רוחביים. אבל השר פוגש באופן נפרד את הממונה על התקציבים הרבה יותר פעמים ממה שהוא פוגש אותי. אני לא מתערב בהחלטות ואין סוף פעמים כשאנשים באים אליי אני מפנה אותם לממונה או לחשכ"ל.

כשנשאל האם הימנעותו המוצהרת מעיסוק במינויים היא דרכו לשרוד עם השר השיב בלינקוב: "אני לא מחפש לשרוד עם אף אחד ואני לא בהישרדות. אני לא צריך לשרוד. אפילו דקה אחת לא אשאר בתפקיד אם לא אהיה מרוצה. אני בא לשרת את המדינה".

האם מפריע לך שאומרים שאתה אדם קשה, שלא קל לעבוד איתו? או שזה פשוט חלק מהתפקיד של מנכ"ל, שלא יכול להיות נחמד לכולם?
"אני מכיר את התדמית הזאת ואני לא יכול להילחם בה. מנהיגות נמדדת בשני מישורים: היכולת להוביל צוות לביצוע משימותיו והקניית ערכים נכונים לצוות. מי שמחפש להיות נחמד בהגדרה עלול להתפשר עם שני אלו"

רם בלינקוב (67)

אישי: נשוי + 3, מתגורר במבשרת ציון
מקצועי: מנכ"ל משרד האוצר. בעבר כיהן בין היתר כיו"ר חברת נת"ע ויו"ר חברת נמלי ישראל, כממונה על התקציבים באוצר, כמנכ"ל משרד הפנים וכמנכ"ל הוט וערוצי זהב עוד משהו: היה בין מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות בהר הרצל ב־2010