לפני כחודש היתה אמורה ארה"ב לחזור באופן רשמי לירח עם ההמראה הצפויה של משימת ארטמיס (Artemis 1) למסע בן 37 יום ומעל לשני מיליון קילומטרים. המשימה, הכוללת בתוכה את החללית אוריון וכן ניסוי רפואי ישראלי בדמות אפוד להגנה מפני קרינה קוסמית, היתה אמורה לצאת לדרך בסוף אוגוסט להקיף את הירח, לחדור לאטמוספירה של כדור הארץ ולצנוח אל הים בקרבת סן דייגו ב-11 באוקטובר.
אלא שמאז בוטלה המשימה בגלל שורה של תקלות טכניות, דליפות דלק ותנאי מזג אוויר בעייתיים ואת השבוע הזה מסיימת החללית כשהיא מוסעת בחזרה אל האנגר התחזוקה על מנת להגן עליה מפני ההוריקן המתקרב לחופי פלורידה, איאן. לא נקבע מועד שיגור חדש, אך בנאס"א לא מוציאים מכלל אפשרות את שבת וראשון הקרובים כמועדים אלטרנטיביים. אם ארטמיס לא תשוגר עד יום ד' הבא, ה- 5 באוקטובר, היא תפספס את חלון ההזדמנויות הקרוב ותיאלץ להמתין למחצית השנייה של נובמבר.
מה הסיבה לעיכוב?
משימת הארטמיס בנויה משני חלקים עיקריים: רקטת שיגור גדולת מימדים בשם SLS (קיצור של Space Launch System) שגובהה 70 מטר, וחללית מתוצרת לוקהיד מרטין בשם אוריון (Orion). ביום השיגור המקורי של המשימה, ה-29 באוגוסט, התגלו מספר תקלות הקשורות ברקטת השיגור, בהם חיישן שהציג טמפרטורה גבוהה מדי עבור אחד מארבעת המנועים וסדק בקצף המבודד את החיבור בין מיכלי הדלק. השיגור נדחה לשבת באותו השבוע, ה-3 בספטמבר, אך גם אז התגלתה דליפת מימן שמקורה בלחץ גבוה של צינור הדלק.
בשבועות האחרונים תיקנו מהנדסי נאס"א את הדליפה, כאשר חלון השיגור הבא נקבע ליום ג' הקרוב, אך סופת ההוריקן "איאן" המתקרבת לחופי פלורידה מהקריביים אילצה את נאס"א לדחות שוב את ההמראה ולהסיע את החללית אל האנגר התחזוקה שלה על מנת להגן עליה מפני הסופה ולבצע החלפת מצברים.
זה לא הפריע לספייס אקס לשגר ביום ראשון האחרון את הרקטה פלקון 9 שעל סיפונה 52 לוויני סטארלינק לחלל, במטרה לפרוס את שירות האינטרנט האלחוטי בשמי אנטרטיקה. חלון ההזדמנויות לשיגור של ארטמיס, עם זאת, הוא צר יותר ותלוי בקרבת הירח ביחס למוקד השיגור.
האם זה יוצא דופן?
עיכובים בשיגורים לחלל הם עניין שבשגרה. בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, למשל, עמד מספר הדחיות הממוצע על 2.5 לפני כל שיגור, כאשר הסיבות לכך בדרך כלל קשורות לאחת משתיים: תנאי מזג האוויר או דליפות של דלק. השיגור האחרון של המעבורת קולומביה שעל סיפונה האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל נדחה במשך כשלוש שנים מסיבות שונות.
למה בעצם לוקח להם כל כך הרבה זמן?
בניגוד לרקטות השיגור של ספייס אקס, הפלקון 9, שהתפרסמו בזכות היותן ניתנות לשימוש חוזר, רקטת SLS של נאס"א נועדה לשימוש חד פעמי, ועל כן היא גם שיגורה יקר יותר. העיצוב המיושן שלה המתבסס על רקטת השיגור של תוכנית מעבורות החלל הכתיבו עלות גבוהה למדי - 4.6 מיליארד דולר לשיגור הארטמיס לבדה. גם השיגורים הבאים צפויים לעלות ביוקר, כאשר סך ההוצאות על שתי המשימות הבאות של ארטמיס צפויות לעלות 12 מיליארד דולר. "בניגוד למשגר הפלקון של ספייס אקס שיכול לשמש למגוון יישומים כמו נשיאת לווינים, חלליות או סוגים שונים של מטען מסחרי, מיכל הדלק של ה- SLS ניתן לשימוש פעם אחת ולמטרה אחת וזאת גם הסיבה בגללה עלות השיגור שלו גבוהה פי 10 מזו של ספייס אקס, שבה התרבות הארגונית אינה חוששת מכישלון לשם ניסוי וטעיה", אומר לגלובס רן לבנה, עד לאחרונה מנכ"ל קרן רמון וכיום יועץ לחברת אימג'סט.
"העיצוב של ה-SLS הוא מעין פשרה בין אילוצי התקציב מצד הקונגרס לבין הצרכים של נאס"א ולכן הוא גם לא נחשב חדשני לימינו. למעשה, הוא שואל הרבה מאוד מהתכנון המקורי של הטיל של תוכנית המעבורות שבוטלה ב-2011", אומר לבנה. "נאס"א לא רוצה לקחת סיכונים מיותרים, ולמרות שהטיסה לא מאויישת, תקלה במהלך השיגור תעשה נזק גדול למוניטין שלה ולתוכנית החלל שאמורה להביא לבניית מתקנים אמריקאים על הירח".
מה כוללת הזווית הישראלית במשימה?
לאחר השיגור המיוחל, יבצעו סוכנות החלל הישראלית ומקבילתה הגרמנית ניסוי באפוד מתוצרת ישראל המגן מפני קרינה קוסמית. הניסוי ייערך על ידי מדידת ההשפעה של הקרינה הקוסמית על בובה דמוית אדם הלבושה באפוד הישראלי ("זוהר") והשוואתה לבובה ללא אפוד שכזה ("הלגה"). אפוד המגן מתוכנן לשהייה על הירח בו רמת הקרינה הנמדדת גדולה פי 200 מזו שעל כדור הארץ. הוא יתאים גם לשהייה על פני המאדים, בו רמת הקרינה הממוצעת עומדת על פי 50 מזו שעל כדור הארץ. חשיפה גבוהה לקרינה קוסמית מעלה משמעותית את הסיכוי לחלות בסרטן. בכדור הארץ היא נמוכה לאין שיעור ביחס לזו הנמדדת על פני כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש בשל ההגנה המספקת האטמוספירה והשדה המגנטי.
האפוד הישראלי נחשב למוביל כיום בנאס"א מבין מספר אלטרנטיבות ככזה המסנן קרינה קוסמית, ויש לו פוטנציאל לא מובטל להפוך לאפוד הרשמי של סוכנות החלל במשימות מאוישות עתידיות. על פי מעצביו, ייחודו נובע לא רק מסינון הקרינה, אלא גם מהנוחות והמבנה הארגונומי שהוא מציע ביחס לאבזור הקיים לאסטרונאוטים כיום.
אפוד המגן פותח על ידי הסטארט-אפ סטמרד (StemRad) של היזמים אורן מילשטיין ודניאל לויט, במקור לשימוש ביטחוני: הוא נועד לאפשר לכוחות ביטחון, חילוץ והצלה אפשרות לפעול בכורים גרעיניים תוך צמצום החשיפה לקרינה. על פי חברת המחקר IVC, סטמרד גייסה 6 מיליון דולר ממשקיעים כמו קרן וונקה, ברוס זוויבל וג'ף וויניק, ובצוות הייעוץ המדעי שלה נכללים זוכי פרס נובל לכימיה כמו אהרון צ'חנובר, מיכאל לויט ורוג'ר דיוויד קורנברג.
בנוסף לניסוי הישראלי והגרמני, גם סוכנות החלל האמריקאית תערוך ניסוי בהשפעות הקרינה הקוסמית עם בובה משלה ("קומנדר מונקין קמפוס"). אלה לא הבובות היחידות שיאכלסו את האוריון - גם בובת סנופי המפורסמת מתוך יצירת הקומיקס של צ'ארלס שולץ תשוגר על סיפון החללית על מנת לתת לצופים בשידורי החללית את תחושת חוסר הכבידה עם היציאה מהאטמוספירה של כדור הארץ.
מהי משימת ארטמיס?
הארטמיס של נאס"א היא משימה בת ארבעה שלבים אשר מטרתה הסופית היא לאפשר לסוכנות החלל הלאומית של ארה"ב הנחית אדם על הירח, עם החזון לאפשר בסופו של דבר למשימות נוספות להנחית אסטרונאוטים על המאדים. מטרת המשימה הנוכחית היא להקיף את הירח. משימת ארטמיס 2 שאמורה לצאת לדרך ב- 2024 תהיה טיסה מאויישת למסלול ההיקפי של הירח, ואילו זו שלאחריה, ארטמיס 3 המתוכננת ל- 2025 צפויה להנחית לראשונה אסטרונאוטית אמריקאית על הירח, לראשונה מאז שנות השבעים של המאה שעברה. בפעם האחרונה שהלכו אזרחי ארה"ב על הירח, היו אלה יוג'ין סרנן והווארד שמידט, טייסי משימת אפולו 17 בשנת 1972.
גם ספייס אקס מתכוונת להגיע למאדים. מה ההבדל בין התוכנית שלה לזו של נאס"א?
נאס"א הכריזה כי היא מתכוונת להנחית אדם על המאדים עד שנת 2040. בספייס אקס, מאידך, הכריזו כי הם מתכוונים להשיג את נאס"א בלפחות עשור. ספינת הדגל שלה למסע זה היא "סטארשיפ", חללית ענק הניתנת לשימוש חוזר הכוללת גם את המשגר "סופר הווי", נבנית בימים אלה בטקסס. היא נמצאת כעת בשלב הניסויים הראשוניים וטרם ביצעה הקפה מלאה של כדור הארץ, או תמרון מהותי בחלל.
סטארשיפ היא המקבילה של ספייס אקס לאוריון של נאס"א - אשר כרגע איננה מתוכננת לטוס למאדים אלא לנחות על הירח במשימת ארטמיס 3. עם זאת, צו נשיאותי הורה לנאס"א להנחית בני אדם על המאדים עד 2033. רק לאחר הצלחת שלוש משימות ארטמיס, כולל הנחתת אסטרונאוטית על הירח, ניתן יהיה לדבר על משימה אמריקאית לאומית למאדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
