לפני כמה שבועות, פרסמנו במדור זה שיחה בין רופאים אשר חשפו בכנות את החששות שלהם ממערכות תומכות החלטה ברפואה. הרופאים לוקחים בחשבון שמה שמשווק היום כמערכות "תומכות" החלטה לרופאים, עלול בעתיד לנסות להחליף את הרופאים לפחות בחלק מתפקידיהם. חשוב להם מאוד להדגיש כמה חשובה עדיין הסקת המסקנות האנושית, וגם התקשורת עם המטופל, בתוך מקצוע הרפואה.
כל חברה שתרצה לפתח מוצרים תומכי החלטה לרופאים, תצטרך להתמודד עם החדשנות שלהם ולתת להם ערך מוסף שישכנע אותם להכניס למעבדות שלהם תוכנה שמנקודת מבטם, עלולה יום אחד לערער את מקומם. אחת החברות שמנסה לעשות זאת היא קאהון הישראלית.
● רופאים מתקשים לעכל את הבינה המלאכותית אבל כבר יודעים שאין להם ברירה
● חממה טכנולוגית בדיור מוגן וחדשנות בבתי אבות: המוסדות שמובילים את מהפכת האייג'-טק
החברה הוקמה על ידי צוות שמגיע ברובו מן העולם הטכנולוגי. איתן רון וטל גולדברג ייסדו את חברת יומן קליק, שנמכרה ללייבפרסון תמורת 9 מיליון דולר, שהיוו אז 15% מלייבפרסון, אשר היום נסחרת לפי שווי של כ-700 מיליון דולר. רון וגולדברג הפכו לבכירים בלייבפרסון, וגולדברג אף המשיך לתפקידים שונים בוייז, כעת חלק מגוגל. אך לפני כמה שנים ביקשו השניים לפתוח שוב חברה משלהם.
זה קרה בעקבות מפגש מחודש עם ד"ר מיכל צוכמן כץ, שהייתה בעבר גם היא מתכנתת בלייבפרסון, אך עשתה הסבה לתחום רפואת הילדים. רון: "התחלנו לחשוב על איך רופאים עובדים, איך רופאים קוראים טקסטים וחושבים עליהם, ונקודת המוצא שלנו הייתה שאפשר למדל את הידע הזה, ועליו להפעיל אלגוריתם". לפני ארבע שנים החליטו השלושה להקים את החברה.
30 מיליון קשרים הממדלים את הידע הרפואי הקיים בספרות
לעומת חלק מן החברות האחרות בתחום אשר האלגוריתם שלהן נבנה על ידי סריקה של מאגרי מידע ענקיים של רשומות רפואיות, בתקווה לקשר בין תסמינים מדווחים ותוצאות בדיקות לבין אבחנות בפועל בסופו של דבר, האלגוריתם של קאהון מבוסס על הספרות המקצועית בתחום הרפואה. החברה בנתה על בסיס סקירת מאמרים רפואיים, מפה המכילה 30 מיליון קשרים הממדלים, כך היא מאמינה, את הידע הרפואי הקיים בספרות, והאלגוריתם שלה רץ על המפה הזו.
"זה אלמנט בידול משמעותי של הטכנולוגיה של החברה שלנו. כאשר אנחנו מציעים אבחנה או שיטת טיפול, אנחנו יכולים מיד להפנות גם למקור בספרות שבו הרעיון הזה מופיע, והרופא יכול לבחון את איכות הספרות שמציעה את אותו פתרון.
"זאת, לעומת מערכת שרצה על רשומות רפואיות ומפיקה מהן תובנות, אבל היא פועלת כ'קופסה שחורה', ואנחנו בני האדם לא יודעים לבקר את ההמלצות שלה או לנטרל את ההטיות שלה".
איזה מחסור המערכת הזו נועדה למלא? חסרים בכוח-אדם רפואי? או מתן רפואה במקום שאין בו רופאים?
"לא, אנחנו לא באים במקום רופא או רופאה, אלא לעזרתם. בשלב הראשון, אנחנו עוזרים לרופאים לחשוב. גם היום הם משתמשים במחשב כדי לחשוב, אבל הם עורכים חיפוש שמניב פירות רק אם כבר יש להם איזו שהיא השערה לגבי מה שמתרחש".
אפליקציה להמונים לא הייתה רווחית
תחילה, החברה פעלה לפי המודלים העסקיים המקובלים של תחום אפליקציות התוכן. המוצר הוצא לשוק בתחילת 2021 והוצע תחילה חינם, כדי לעודד שימוש. האפליקציה הגיעה ל-7000 משתמשים בערך, אבל זה לא היה מספיק לתמוך במודל עסקי כזה. "זיהינו מהר יחסית, שרוב הרופאים חושבים שהם יודעים מה הם עושים. הגידול בשימוש באפליקציה לא היה מהיר מספיק כדי לתמוך במודל של הפצת האפליקציה חינם ואז העברת חלק מן המשתמשים לשימוש פרימיום בתשלום. גם תדירות השימוש לא הייתה גבוהה. היו לנו משתמשים עם תדירות שימוש גבוהה, אבל הם לא היו הרוב".
אם הם משתמשים במוצר רק כשהם ממש לא בטוחים בהחלטה שלהם, נניח - רק פעם בשבוע, אבל כשהם משתמשים בו הוא מאוד עוזר להם - זה לא מספיק?
"יש מקום למוצר כזה, אבל הוא לא מאפשר קצב צמיחה מספיק למודל העסקי שבנינו עליו".
בשלב הזה החליטה החברה לשנות מעט את הגישה, ולמצב את האפליקציה ככלי תשאול למטופל, כך שכשהוא יגיע אל הרופא, כבר יהיו בפני הרופא רשימת התסמינים שהחולה תיאר, וגם כמה תובנות שהמערכת מציעה. מבחינת הרופא, התשאול המוקדם חוסך זמן ומוודא שלא יהיו פספוסים, והוא מקבל מכך ערך מיידי. בתקווה, הוא גם יהנה מן התובנות בלי שיצטרך להודות מיידית בפני עצמו שאותן הוא מחפש.
מתחילים מהטלה-רפואה
עוד שינוי היה בבחירה של קהל יעד מסויים של רופאים - עולם הטלה-רפואה. העולם הזה מתפתח מאוד בארה"ב ומייצר שינוי משמעותי במקצוע הרפואה. הרופאים בטלה-רפואה חייבים לפעול מהר אפילו יותר מרופא במפגש פיזית. החיסכון בזמן תשאול שהאפליקציה מציעה, חיוני להם. בהכללה, הרופאים בטלה-רפואה הם הפחות מנוסים, ופחות בעלי 'אגו רפואי'.
בתקופה האחרונה ישנן טענות לתחום הטלה-רפואה, שהוא מהווה חלון מהיר ולא מספיק מבוקר להשגת מרשמים, בחלק מן המקרים ממש בחסות ישירה של חברות הפארמה, ובמקרים אחרים גם של תרופות שעלול להיות להן שימוש לרעה.
"אנחנו לא קשורים לזה. הרופא בטלה-רפואה הוא כן רופא עם רישיון שרוצה להציע רפואה טובה, אבל יש לו אילוצים של זמן ושחיקה".
מי החברות שיכולות להיחשב כמתחרות שלכם?
"חברת KHealth בעלת השורשים הישראלים וחברת בבילון מציעות 'בודק סימפטומים' לתשאול המטופל לפני הגעתו לרופא, ועובדות בשיטה של האלגוריתם שהוא קופסה שחורה, כפי שתיארתי קודם. חלקית המוצר מיועד למטופל, כדי שיאבחן את עצמו, בעוד המוצר שלנו מיועד לרופא, שיאבחן את המטופל. בגלל המיקוד שלנו בספרות המחקרים ולא ברשומות, אנחנו יכולים לזהות גם מקרים סופר נדירים. אנחנו לא תלויים בכך שאירוע יהיה נפוץ סטטיסטית כדי לזהות אותו. חברה כמו K Health שהתחילה מבדיקת תסמינים, היום רוצה לספק שירות שלם של 'קופת חולים דיגיטלית' שהבוט שלה עומד במרכזו. אנחנו לא מתכוונים לתת את השירות המלא, לא עכשיו ולא בעתיד.
החברה עדיין לא רושמת הכנסות משמעותיות. בימים אלה היא עובדת עם שתי חברות טלה-רפואה בארה"ב. בנוסף, מוצרי החברה כבר מוטמעים באתר התוכן הרפואי הישראלי אינפומד, אשר מציע תוכן רפואי לגולשים על פי תשאול התסמינים שלהם. בנוסף נחתם הסכם עם כתב העת הרפואי New England Journal of Medicine, במסגרתו המערכת של קאהון תהפוך להיות חלק מתוכנית הכשרה לרופאים שמשווק כתב העת.
בימים אלה החברה מגייסת 8 מיליון דולר בהובלת הקרן הבריטית LocalGlobe ובהשתתפות קרן EIC של האיחוד האירופי. את 5 מיליון הדולרים הראשונים גייסה בהובלת קרן The Founders Vision, שהקים אורי לוין, מייסד חברת וייז.
מה מקור השם קאהון?
"כשהתחלנו למדל את הידע הרפואי, שאלנו את עצמנו מהו המאמר הרפואי הראשון שנכתב. מצאנו אותו, 2000 שנה לפני הספירה על פפירוס בתחום של גניקולוגיה. לא הייתי מציע לאף אחת לנסות מה שהוצע שם. קאהון הוא השם של הפפירוס, על שם הכפר שלידו הוא נמצא. ומה קרה מאז? העולם התקדם ורופאים עדיין קוראים וזוכרים טקסטים בכתב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
