התושבים המיוחדים מטקסס שעוברים צפונה לאילינוי: הארמדילים

ג'ודי קארבר ובעלה מקרבונדייל, עיירת קולג' באילינוי, החלו לשים לב לבורות קטנים בדשא וחלקים בגינה שלהם בהם הצמחים נלעסו מאז תחילת האביב השנה, ולא היו בטוחים אם מדובר בצבאים או סנאים שחופרים בגינת השיחים והעצים שלהם, הנמצאת לחוף אגם מחוץ לעיירה.

ואז ערב אחד החודש כשיצאו להליכה, ראו משהו בשיחים ליד דלת הבית שלהם. זה היה יצור "בערך בגודל של שק קמח של שלושה קילו" אמרה ג'ודי, עם אוזניים מחודדות, שריון קשקשים חום וזנב ארוך.

האישה בת 67 מיד ידעה שמדובר בארמדיל.

"האמן לי, כשתראה אחד תדע מה זה", אמרה. על פי גב' קארבר, היצור היה מפוחד מהם במידה שבה הם היו סקרנים לגביו. הוא קפא - ראשו מסתתר בשיחים - בזמן שבעלה האיר עליו בפנס. "אני חושבת שהוא חשב שאנחנו לא יכולים לראות אותו, אבל ראינו את כל הגוף", סיפרה.

איך חיה קטנה עם שריון גדול הגיעה מהדרום לאילינוי?

החיות האלה בגודל אופוסום - כמעט עיוורות ודומות להכלאה בין דב נמלים ושק תפוחי אדמה - מזדחלות צפונה מטקסס כבר כמה עשרות שנים ובשנים האחרונות קבעו מושבן בארצו של לינקולן, הורסות חצרות בתים, מושכות מבטים מבולבלים ונהרגות בכבישים המהירים, גופותיהן מוטלות לצידי הדרך.

באיזורים של דרום אילינוי, יש המון מהם.

"כמה אתה רוצה?" שאל ג'ף הולסהאוזר, בן 57, צייד נלהב שעובד בעסקי מיזוג האוויר בעיר הקטנה אנה, בפינה הדרום מערבית של המדינה. הולסהאוזר אמר שהוא ראה אפילו 10 ארמדילים בלילה על ידי שימוש בציוד דימות אופטי, בזמן שהוא יוצא לצוד תנים בחוות של חקלאים. הוא אמר שהוא ירה בחמישה בחצר שלו בחודשים האחרונים. "אני רואה אותם בכל מקום".

הם נצפו לאחרונה אפילו יותר צפונה, במחוז וויל, חמש שעות צפונה ובפאתי שיקגו, שם החורפים לרוב קשים הרבה יותר. מדענים אומרים שזו עדות גם לסתגלנות של בעלי החיים הללו אך גם לאקלים המתחמם.

שאלה אחת גדולה: איך חיה קטנה עם רגליים קצרות ושריון גדול חצתה את נהר מיסיסיפי מערבה או את נהר אוהיו בדרום, נהרות גדולים עם זרמים חזקים, תעבורת ספינות ופסולת רבה.

"את זה אנחנו עדיין לא יודעים", אמר אגוסטין חימנז, פרופסור עמית לזואולוגיה באוניברסיטת דרום אילינוי בקרבונדייל. ארמדילים הם שחיינים טובים באופן מפתיע, אמר הפרופסור. אפילו כמה פרטים בודדים שחצו את הנהרות יכלו להתרבות במהירות, מכיוון שכל ביצית של ארמדיל מתפצלת לארבעה עוברים זהים, הוא אמר.

אחרים חושדים שהם חוצים גשרים בלילה או תופסים טרמפים בקרונות רכבת או בתאי המטען של טנדרים. "יש הרבה ספקולציה וכמה דיווחים אנקדוטליים על כל אחת מהדרכים", אמר סטן מקטגארט, מנהל תוכנית המגוון בבעלי חיים במחלקת משאבי הטבע של אילינוי.

לא מותאמים לאקלים קר

ארמדילים משתמשים בחוטם הארוך שלהם לרחרח חרקים שחיים קרוב לפני הקרקע. החיות האלה חצו ממקסיקו לטקסס בסביבות 1850 ומאז הרחיבו את השטח שלהם צפונה, אמר חימנז, שחקר ומיין פרזיטים שחיים על הארמדילים (הארמדיל הוא אחת מהחיות הבודדות הנושאות את הבקטריה שגורמת לצרעת, אם כי אף אחד מהארמדילים שנבדקו באילינוי נשאו אותה, אמר).

היונקים האלה לא מותאמים לאקלים קר, בגלל מיעוט הפרווה, טמפרטורת גוף טבעית נמוכה יחסית וכמות קטנה של שומן צבור, אמר חימנז. בכך שהם ממשיכים להתרחב למרכז אילינוי ומעבר לשם, הם מהווים איתות ברור לכך שאיזורים אלה מתחממים, אמר חימנז.

קארן שאווקר, בת 40 העובדת בקיימות סביבתית, אומרת שמעולם לא ראתה ארמדילים כשגדלה בקרבונדייל אבל בשנים האחרונות נתקלה בהרבה גוויות שלהם. יום חמים אחד בפברואר, היא אכלה חטיף במטבח שלה בזמן שבהתה בחלון ופתאום ראתה את הארמדיל החי הראשון שראתה מימיה. היא חטפה את הטלפון שלה ורצה החוצה לצלם.

"לא היה אכפת לו שאני מתקרבת והוא המשיך לחפור בשורשים וממש תקע את החוטם באדמה וחפר", אמרה.

שאווקר, שרצה הביתה לשתף את הסרטון עם חברים, לא ממש יודעת איך לקבל את האורחים החדשים. "אני לא בטוחה שהייתי אומרת שהם 'חמודים'", אמרה. "אלה חיות מוזרות למראה. כלומר, יש להן חוטם כזה מוזר ומין עור קשקשים שמזכיר צב. מבחינתי, זה היה בעיקר מעניין ומוזר".

"למה להרוג ארמדילים?"

לאחר שג'ודי קארבר ובעלה ראו את הארמדיל הראשון שלהם, החלו לראות יותר ויותר נזקים שהחיה עושה. לילה אחד, הוא חפר 50 בורות קטנים בגינה, אמרה.

בפעם השנייה שראו את הארמדיל, הוא נבהל כשבעלה התקרב, אמרה. "הוא קפץ באוויר קצת והופה, הוא רץ די במהירות" בחזרה ליער.

כחובבת בעלי חיים המאכילה באופן שגרתי צב שמגיע לדלת האחורית של ביתה, קארבר אמרה שהיא נהנית מהמפגשים עם הארמדיל, אם כי לבעלה קצת נמאס לנקות את המכתשים הקטנים בגינה.

היא אומרת שחברה שעברה לטקסס לפני כמה שנים סיפרה לה שלעתים קרובות היא שומעת אש יריות מהשכנים שיורים בארמדילים בחצרות שלהם. "אני אמרתי לה, 'למה להרוג ארמדילים?' כעתה שאני רואה את כל החפירות שלהם, אני לא מופתעת מדי", אמרה קארבר.

קארי אוורס, שכנה במורד הרחוב מקארבר, ראתה ארמדיל בגינה שלה לפני כמה שבועות בזמן שטיילה עם הכלבים. "אני חושבת שהפחדנו אותו והוא פשוט הלך לדרכו לאורך שורת השיחים הזו", סיפרה אוורס, מנהלת חשבונות בפנסיה בת 58, והצביעה על איזור בגינה שלה.

אין לה תוכניות לקרוא למדביר אלא אם הדברים יהיו ממש רעים, אמרה. חברה אחת שהיא גננית רצינית נפטרה מאחד, סיפרה אוורס. "שפנים, סנאים וארמדילים הם כולם אויבי הגינה", אמרה. "אם הארמדילים היו אוכלים סנאים, אני חושבת שכולם היו אוהבים אותם".