בנק ישראל יחליט היום על גובה הריבית: הכלכלנים הבכירים רואים תרחיש סביר אחד

לאחר שהפתיע את המשקיעים בארץ והעלה באוגוסט את הריבית בשיעור חד מהצפוי, יפרסם היום (ב') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, את החלטת הבנק בנוגע לגובה הריבית על השקל. 

● האינפלציה רותחת והכלכלנים בטוחים: העלאות ריבית חדות לפנינו. ואיך יפעל בנק ישראל? 
● איפה כדאי להשקיע כשהריבית עולה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים 
● השנה של הדולר: העלאות הריבית של הפד הובילו להתנפלות על המטבע האמריקאי. איך זה ישפיע על ישראל? | הצוללת

השאלה שנשאלת בקרב החזאים איננה "האם יעלה הנגיד את הריבית", אלא רק באיזה שיעור תבוצע ההעלאה. ההערכות השמרניות מדברות על עלייה של 0.5%. עם זאת, לנוכח ההתרחשויות בעולם, הכלכלנים שעימם שוחחנו נוטים להעריך כי בנק ישראל ינקוט מדיניות ניצית יותר, כפי שעשה באוגוסט, ויעלה את הריבית בשיעור של 0.75%.

"זו אכן התלבטות", אומר הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, יונתן כץ. "מדד המחירים לצרכן האחרון, לחודש אוגוסט, היה נמוך מהצפיות, כך שיש קצת סימני התמתנות בפעילות הכלכלית". לדבריו,  זהו פקטור שעשוי להוביל להעלאת ריבית מתונה יותר מצד בנק ישראל.

"מנגד", אומר כץ, "יש לזכור כי בכל ארבע ההחלטות הקודמות, בנק ישראל הפתיע והעלה את הריבית כלפי מעלה ברף הגבוה של התחזיות. ההחלטות של הוועדה המוניטרית גם התקבלו פה-אחד. כך שנראה שמדובר בוועדה ניצית, שמאוד מושפעת מהמדיניות של הבנק הפדרלי בארה"ב והבנקים המרכזיים בכלל". 

 יונתן כץ, כלכלן ראשי לידר שוקי הון / צילום: איה בן עזרי

ואכן ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 2%, כאשר רק בפברואר השנה עוד עמדה על 0.1%. בכל ארבעת ההחלטות האחרונות העלה בנק ישראל את הריבית, כאשר שיעור העלייה של הריבית הלך וטיפס מפעם לפעם, ובהחלטה האחרונה באוגוסט מדובר היה בהעלאת ריבית של 0.75%, החדה ביותר שביצע בנק ישראל מזה 20 שנה. הסיבה היא האינפלציה המשתוללת בעולם שמובילה את הבנק הפדרלי ועמיתיו להקפיץ את הריבית כדי לנסות ולצנן אותה. אם בנק ישראל לא יעלה את הריבית בקצב מהיר מספיק, השקל יצלול מול הדולר, והאינפלציה בישראל תתגבר עוד יותר עקב עלויות יבוא יקרות יותר. 

  

"יש התלבטות אמיתית" 

"כמי שעבד בבנק ישראל בעבר, ישבתי בוועדות שם וספגתי את רוח הדיונים. אני מעריך שמרבית הסיכויים שבנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75%", אומר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. "יש התלבטות אמיתית אם להעלות את הריבית ב-0.5%, בדרך שבה הריבית תעלה במשך יותר זמן; או לבצע את ההעלאות במנות יותר גדולות בתקופה יותר קצרה. אני מעריך שבנק ישראל ילך על האופציה השנייה של העלאות חדות ומהירות".

מדוע?
"משום שיש באמת אינפלציה בישראל. אני מעריך שבתוך שנה האינפלציה בארץ תתכנס שוב ליעדי בנק ישראל (1% עד 3%, ח' ש'). אצלנו חלק גדול מהאינפלציה קשור למחירי השכירות. הם כמעט רבע מההתייקרות במדד. מעבר לזה שוק העבודה הישראלי 'הדוק'. כלומר, שיעור האבטלה מאוד נמוך, ושיעורי השתתפות בגילאי 25-64 הוא גבוה. שיעורי האבטלה במשק הם הכי נמוכים שנרשמו מאז שדוד בן גוריון היה ראש הממשלה. כל אלה לא קשורים למחירי הדלק בעולם וגם לא למלחמה ברוסיה. הדרך לטפל באינפלציה הפנימית היא באמצעות העלאות הריבית". 

 עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר, הראל / צילום: יוסי כהן

עד לאן ימשיך בנק ישראל להעלות את הריבית?
לדברי פרופ' אשר בלס, לשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל ומרצה במכללת אשקלון, "העלאות הריבית יימשכו עד שניכנס לאמצע של רצועת האינפלציה, כלומר כשעליות המחירים ינועו בין 1% ל-3% בשנה, רצוי לכיוון 2%". לדבריו, "כשהציפיות ייחלשו לתקופה מתמשכת, ואנחנו עדיין לא שם, אז צפוי להגיע השינוי במדיניות הריבית".

מדד המחירים לצרכן עלה בישראל בקצב שנתי של 4.6%, נכון לחודש אוגוסט. כאשר בארה"ב מדובר בקצב שנתי של 8%. ובחלק מכלכלות אירופה, בשל משבר מחירי האנרגיה, מתקרב המדד לקצב דו-ספרתי נמוך באזור ה-10%. במצב כזה, כשהאינפלציה בישראל כמעט מחצית מהעולם.

אולי לבנק ישראל יש מרווח נשימה להמתין ואפילו לא להעלות את הריבית הפעם?
פרופ' בלס שולל תרחיש כזה. להערכתו, העלאות הריבית עלולות להוביל להתחזקות חדה בדולר שייקרו את המחירים כאן עוד יותר. לדבריו, "הדולר כבר התחזק מול כלל המטבעות בעולם וגם מול השקל. אנחנו כבר במחיר של מעל ל-3.5 שקל לדולר. אם בנק ישראל לא יעלה את הריבית, השקל צפוי להיחלש עוד יותר, ואז יש סיכוי נוסף לאינפלציה שתגיע דרך שער החליפין (מוצרים מיובאים, ח' ש'). יחד עם הרצון למתן את מחירי הדירות, דרך העלאת הריבית ושאר הגורמים, קשה לי לראות מצב שנגיד בנק ישראל לא יישר קו ויעלה את הריבית בכלל". 

 פרופ' אשר בלס / צילום: איל יצהר

"כל הבנקים המרכזיים מקדמים אג'נדה זהה" 

הדולר התחזק מתחילת השנה בכ-14% למול השקל ונמצא באזור 3.53 שקלים לדולר. כלומר, השקל כבר נחלש משמעותית למול המטבע האמריקאי. קריסה מהירה של השקל מול הדולר בשל פערי הריביות תייקר את המוצרים המיובאים לארץ, כגון מוצרי מזון וחומרי גלם שונים. לכן מעריך קליין כי למרות שהתהליך הנכון יותר היה לבצע העלאה הדרגתית בגובה הריבית, בנק ישראל נאלץ למעשה לבחור ב"נתיב המהיר" של העלאות חדות, שעלולות להזיק לכלכלה, בשל תכתיבי הכלכלה העולמית.

"נכון היה להעלות את הריבית באופן מדורג בזמן יותר ארוך", אומר קליין, "אבל, מעשה שטן, כל הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם מקדמים אג'נדה זהה: 'בואו ניתן מכה ומהר'. ראינו מדינות כמו שבדיה שמקפיצות את הריבית ב-1%, בהחלטה בודדת.

"גם בקנדה למשל העלו את הריבית ב-1%. אפילו אירופה, שנחלשה בגלל המלחמה באירופה ומחירי האנרגיה, עדיין מקפיצה את הריבית על האירו ב-0.75%. ארה"ב מעלה בפעם שלישית את הריבית על הדולר ב-0.75%. בשווייץ העלו את הריבית ב-0.75%. אז בסופו של דבר אנחנו משק פתוח וקטן, הריבית לא באמת נקבעת בבנק ישראל, אלא בכל העולם לפי תנאי השוק. אם יעלו את הריבית על השקל כל פעם ב-0.25% נגיד, תהיה התרסקות של המטבע".